קפסולות

” התכנית מצוינת” הסכים יענקי “אבל יש בעיה אחת”.

“איזו?”

“אני לא בקפסולה שלך”…

שלומי חייך, הקפסולות…

“כנראה שאתה כן. כנראה שיש מישהו מלמעלה שמארגן

את הקפסולה האישית לכל אחד. וזה לא המשגיח….”

“כל אחד והקפסולה שלו” מלמל מישהו מעל ראשו של שימי

“יש לנו פה חלאקה יונגאלע” אמר מישהו אחר, “אפשר לפחות

עכשיו  להגיד פעקאלע”.

שימי לא הבין, אבל השיח הזה גרם לו לרוץ לאמא ולשאול

בהיסטריה “אמא למי אני אחלק את הפעקלאך??”

הוא חילק אותם בסוף, אלא מה?

לשלומי וליענקי, למוישי ול….

לכל דיירי הקפסולה הזאת.

לכ מי שחי שם ולמי שנפלט משם בעל כורחו,

זאת אומרת, לא הוא חילק אותם, אבל כולם קיבלו…

והם כולם גמרו את הפעקאלע עד תום.

בגבורה.

כמו שאתם, מן הסתם.