סבתא פלוס

“שלוימהל’ה”, קראה לי סבתא באחד הימים שהגעתי  לביתה ,

“בוא ואבחן אותך על המשניות. אבא ביקש שאבחן אותך במשניות כשהוא לא בבית וראיתי שהיום הוא עוד לא חזר, כנראה עסוק בדברים חשובים. בוא שלוימל’ה אבחן אותך”.

וכך ישבתי ליד סבתא ושיננתי את משניות “ברכות” שלמדתי לפני כמה שנים

וסבתא רבתה  נחת ש”איזה ילד גדול אתה שלומד כבר משניות ויודע

כל כך יפה.”

ואני כבר אפילו לא הייתי צריך לבלוע את המילים על כך,

שאני לומד גמרא כבר מזמן.

אני כבר רגיל להיות ליד סבתא גיננדה

שלוימל’ה- בן השבע שלומד משניות.

ורק סבתא פרידמן זוכרת בכל פעם, להזכיר לי עד כמה

אני גיבור ובוגר.