יער עקבות האבודים

אמא רצה בחזרה אל הקרון הראשון ועלתה במדרגות, צועדת פנימה. עברה ממושב למושב, משלחן לשלחן, ואפילו התכופפה ובדקה מתחת לכרסאות. “כל האנשים נעלמו!” השתנקה כמעט, “איך יכול לקרות דבר כזה?”

“אה”, אמר הזקן בזעף, “טונה היה חבר שלי, ולפני שלושים שנה הוא מצא מתחת לאחד מעמודי המזח חגורת זהב, כזו שהנשים האינדיאניות היו מתקשטות בה. הוא ספר את זה בעיר, והמון אנשים באו לחפש פה אוצרות, אבל אף אחד לא מצא יותר שום תכשיט נוסף”.

“אני אהיה המורה לרב המקצועות, אמא של רז תלמד אתכן חשבון”, אמה של קלרי חיכה, “דודה מרתה תלמד אתכן סריגה ותפירה, מילי הטבחית תלמד אתכן בישול, וסבתא מתילדה תהיה המורה לזמרה”.

“איש כמעט ולא ידע, סודי אלחש לבודדים: אם רק תרצה תוכל למצוא – את אוצרותי האבודים”

זהו חלק מן ההמנון של בנות ” מועדון העקבות האבודים” במילוקי שבאמריקה. יחד הן יוצאות, בעקבות המפה הסודית, לחפש את אוצרה של קלרי.

מי הטמין את האוצר , ומי היא ג’קודה? היכן הוא העץ העקם, ומתי סוף סוף תהיה מלינה חברה של קלרי? מהו הדבר הנוצץ שהעורב סחב במקורו, ומי גנב את סוסו של נט?

הכל תוכלו לקרוא ב”יער העקבות האבודים”, סיפור מרתק, עליז ומלא מתח, שהתפרסם בעיתון “זרקור”. שירים ושרשראות ברזל, שמיכות אינדיאניות עתיקות ומסיבות הפתעה במרתף. ספר שלא תוכלו לשכוח!