חוה רוזנברג היא אחת מהסופרות החרדיות שרשמו פריצת דרך בתחום כתיבתן.
חוה רוזנברג – דרכה הספרותית:
חוה רוזנברג החלה את דרכה הספרותית תחת שם העט ‘חני’, ובו ערכה את המודיע הצעיר במשך כעשר שנים, אז הודיעה ב’ביניים’ – טור העורכת, על החלפת שמה הספרותי לשמה האמיתי – ‘חוי. רוזנברג עורכת את המודיע הצעיר מפרשת תרומה בשנת תשמ”ו ועד היום. תחילה היה ‘המודיע הצעיר’ כפולת דבלים בתוך התוספת השבועית האקטואלית, לאחר 11 שנים, הוא גדל לחוברת בת 16 עמודים ובהמשך ל24 עמודים. רק כאשר ישבה שבעה על הוריה ואביה, לא יצא העיתון לאור.
ספריה:
כל ספריה של חוה רוזנברג ראו אור בהמשכים, הסיפורים הראשונים התמשכו במשך שנה, הבאים לאחר מכן במשך שנה וחצי וכיום הם יכולים להתמשך על פני שנתיים ויותר. לעיתים קרובות כתבה חוה רוזנברג (בנוסף על עריכת המודיע הצעיר) בו זמנית שלושה או ארבעה סיפורים בהמשכים.
חוה רוזנברג כתבה עשרות רבות של ספרים, כולם עם עלילה ארוכה, מלבד שני ספרי אוסף סיפורים שאותם הוציאה בתחילת דרכה (‘בין הטיפות’ – ספר ביכוריה שהוא היחיד המנוקד מבין ספריה, ו’הכל יכול לקרות’. שני הספרים האלו הם אוסף סיפורים מ’המודיע הצעיר’ ומ’זרקור’).
בין ספריה הבולטים חוה רוזנברג:
פקעת – ספר הרגש הראשון של חוה רוזנברג, המספר על ילדה שקטה וחולמנית שחיה בצילם של אחותה ואחיה המוצלחים. החיים הופכים את הקערה על פיהם, והילדה השקטה מתגלה כפקעת שדווקא היא זו שמזינה את הוריה בנחת. הספר פורסם בהמשכים תחת השם ‘אביגיל’, ועוד בטרם הסתיים מעל דפי ‘המודיע הצעיר’ הועלה כהצגה על במה. החלקים שלא התפרסמו עדיין בעיתון נכתבו בשינוי מהספר בעבור ההצגה, אך המסר היה זהה.
תשעים ותשע – ספר העוסק בידידות חונקת ולוחצת. מספר על שתי נערות תיכון, אחת מהן ציירת שאיבדה את יכולת הציור שלה, חברתה שגרמה לכך בשוגג לוקה באמנזיה. הספר מתקדם צעד אחד צעד בו הנערה החולה מחלימה לאיטה מהאמנזיה ומשחזרת את מה שאירע באמת, כך גם הקורא יודע מה קרה במערכת היחסים שבין החברות.
שריקות – הספר החרדי הראשון שעסק בסכסוכים בתוך המשפחה המורחבת. הרקע היה קומקום קדוש שעבר בירושה וכל צד טען שהוא מגיע לו, ברקע טיפול בהורים חולים ומזדקנים עד לקרע הגדול. כאשר נכדת האח לוקה בלוקמיה, הצדדים משלימים. הסיפור פורסם ב’משפחה’ תחת השם ‘ח. רוזן’ בעריכתה של חיה הרצברג.
רק בלחש – ספר עלילתי ודרמטי המספר על משפחה אמידה שהסבא הותיר אחריו צוואה ובה הוא מגלה שיש לו בת מנישואין קודמים טרם השואה. הבת ההיא נפטרה והותירה אחריה בת יחידה דיסלקטית, שאביה עורך דין המתמחה בתביעות נגד רכוש יהודי גזול מימי השואה. הספר נע בין קורות המשפחה בשואה, הסתרת הילדה הקטנה ע”י ד”ר אדליד אוטבל הצרפתייה לבין קורות הנכדה הדיסלקטית. כאשר מגיע חלק המשפחה הישראלי לצרפת לצפות בהצגה שבה הדיסלקטית מציגה בתפקיד ראשי, מתאחדת המשפחה. בספר זה, השואה מוצגת מזווית פחות ידועה ומספרת על חבלת יהודים בעבודת הכפייה הנאצית.
22 נדרים – ספר שעורר פולמוס גדול כאשר פורסם ב’בתוך המשפחה’ (כאשר זהות הכותבת הייתה סודית מאוד, ורק סגנון כתיבתה הסגיר מיהי). הספר מספר על זוג ליטאי, בו החתן המתמיד קיבל דירה בבני ברק, ויום אחד החליט להיות חסיד מילצ’וב. הרעייה הצעירה לוקחת את זה קשה מאוד והיא נקרעת בין בעלה לבין אביה. לאורך הספר מופיעים סצנות בחיי האישה ובחיי מורתה נעמה (שכביכול היא זו שכותבת את הספר) עד להשלמה של האישה עם דרך הבעל החסידי.
הדמעה הזאת מיותרת – ספר המספר על בני זוג חסידים שהיו בדרך לגט, וחיו את חייהם בנפרד, עד שכל אחד מהם מבין את טעותו. בסיום הספר הם שבים לחיות ביחד. הספר מספר גם על החמות, שהיא טיפוס ‘מְרַצֶה’ והתקשורת הלקויה שלה עם הוריה. הספר פורסם ב’בתוך המשפחה’ בעריכתה של הניה שוורץ.
כשצרבו החולות – ספר על משפחה חסידית שיש לה שני בנים ובת בשידוכים ומסיבה כלשהיא הם אינם מצליחים להתחתן. למעשה, הסוד נעוץ בכך שהם נסעו כזוג צעיר לסדני לסעוד זוג חסידי אחר בעת משבר והשמועות אמרו שהבעיה היא אצל הזוג התומך. בסיום הספר הזוג הנתמך הם אילו שהביאו את המהפך לקראת השידוך המיוחל, והאחים מתארסים יום אחרי יום.
עוד על חוה רוזנברג:
חוה רוזנברג כתבה ספרים רבים מתחת לשמות עט שונים, הבולט שבהם היה השם ‘נעמה’ שתחתיו הופיע הספר ’22 נדרים’ לראשונה.
העיתונים שבהם כתבה הם: ‘המודיע הצעיר’ (במגוון שמות, בדרך כלל פרטיים בלבד, ורק על עטיפת הספר הופיע שמה האמיתי), ‘הבית שלנו’ (וכיום קראט), ‘זרקור’, (תחת שם העט חני רוזן) ‘יתד נאמן’, (תחת שם העט ‘תמר נון’) ‘בתוך המשפחה’ (תחת שמות העט ‘נעמה’ ו’הודיה ויין’), ‘בקהילה’ (תחת שם העט ‘אלישבע שין’).
משפחתה של חוה רוזנברג:
חוה רוזנברג היא בתו של הרב שמואל וינברג מראשי החינוך העצמאי, נכדת האדמו”ר מסלונים רבי אברהם וינברג, ואלמנתו של הרב שמואל רוזנברג, ר”מ בישיבת סלונים.
עיסוקה:
לבד מעיסוקיה כסופרת ועורכת, חוה רוזנברג הייתה מורה מחנכת בכיתה ח’ במשך שנים רבות. העבירה סדנאות כתיבה יוצרת, ורבות מהסופרות החרדיות למדו אצלה, כתבה מחזות שהועלו על במות (‘נעילה’, ‘דברים שיש בהם שחר’, ‘פקעת’), וכיום היא מטפלת רגשית בנשים ובבנות.
