מאת חני סגל מחברת הספר 'על המגרש הזה בניתי' היא הרי לא באמת חשובה לה, התחרות הזאת. אם היא פורטת את זה לפרוטות זה בכלל נשמע מגוחך. אלף שקל, מי שישמע. בדיוק פרוטות. אבל משום מה העיניים שלה צורבות שעה שהאדים של דייסת הקורנפלור השוקולדית ממלאים אותן. והן דומעות ממש כשהיא...
מאת חני סגל מחברת הספר 'על המגרש הזה בניתי' כ"ד טבת תשנ"ד ברוך ה' לגילי המותק! את בטח צוחקת עכשיו גילי. מכתב, מאבא? איזה מן אבא זה, שכותב מכתבים והוא פה יושב בחדר על יד? זה באמת קצת מוזר. אבות בכלל לא כותבים מכתבים, בטח שלא לבנות שלהן, בנות השש. (את בכלל קוראת...
מאת א. אייכלר - כותבת ומציירת לכל תכלה ראיתי קץ - שלושת רבעי השעה של המתנה מעייפת הסתיימו לבסוף. בראש כבד ורגליים רועדות נדחפתי לעלות לקו 422. ומכיוון שהיה עלי לשאת את אותם ראש ורגליים עד לירושלים, לא יכולתי לוותר על מקום ישיבה לי ולהם.. משאלה שבהתחשבות בכמות האנשים שהמתינו...
שמואל ברקוביץ "לאיזו שעה אתם מתכננים את חנוכת הבית?". "לא מוגדר", ענה אחיה של שרי בשיחה הבינעירונית, "בשעות הערב המוקדמות של זאת חנוכה". סוף סוף, מרבית המשתתפים מחוץ לעיר, ועל האירוע להסתיים בשעה סבירה. "מי עוד מגיע?". "מהצד שלנו? כולם. כולל סבא וסבתא". זה היה חידוש. סבא וסבתא יוצאים מהמרכז ומדרימים......
לא ככה חשבה כבי שתראה קניית העגלה לתינוקת החדשה. הייתה בטוחה שהם יחכו שבועיים-שלושה אחרי הלידה, עד שהיא תרגיש שהיא מסוגלת להגיע לחנות ולבחור. את התינוקת ישאירו בהשגחת בייביסיטר עם שאר הילדים, ויחד יצאו במונית לקניה חגיגית. ככה חשבה. אבל בסוף, שבועיים אחרי הלידה, הם היו עדיין המומים ושבורים מכדי לחשוב על קניית...
מאת חוי גרינשטיין 'די, תפסיקו לדחוף!' סער מנערת את ראשה, מנסה לשלוט על אשד המחשבות שפלשו לראשה כמו גל צונמי. 'אתם צפופים ודוחפים', היא גוערת בהם בתוך ליבה, לוחשת ואחר כך צועקת בתוכה. היא אינה משתלטת עליהן. והן, המַחְשבות, מְחַשבות להטביע אותה. 'תפסיקו לדחוף, אתן רוצות שתהיה פה מפולת כמו במירון?' היא...
