- קטגוריות מוצרים
ספרי קודש
מועדים
ספרי קריאה
הגיל הרך
קומיקס
English
מבצעים
חדשים
מבצעי קיץ!
- עמודי האתר
- דף הבית
- כרטיסי מתנה
- סופרים מספרים
- סניפים
- הצעות מחיר
- אודות ומדיניות
- מרכז עזרה
- הרשמה לספרותא ליין
- החשבון שלי
- לוח הבקרה
- הזמנות שלי
- כתובות שלי
- פרטי חשבון
- ספרותא-ליין שלי
- איפוס סיסמה
- צור קשר
- 1-599-581-581
- 025329314
- [email protected]
"אני מעדיפה להינשא לארכיאולוג", אמרה סופרת גויה ידועה, "כי ככל שאזדקן, הוא יגלה בי יותר עניין".
זוהי דעה מסולפת, כמובן. כיהודים, אנו יודעים שהדורות הקודמים לנו היו קרובים יותר מאיתנו למעמד הר סיני וזה מבלי להזכיר את ירידת הדורות.
ההיסטוריה היהודית – ימיה כימות עולם ומשחר הינקות שלנו אנו לומדים בגן הילדים את דברי ימיה של ההיסטוריה. לאחר יציאת מצרים, בה נהיינו לעם, התקנאו בנו הגויים וההיסטוריה הכללית הפכה לחלק בלתי נפרד מזו היהודית, שדם ויזע רב זרמו בהם מאז ועד עתה.
תרבות האנשים, חשיבתם, האוכל, הלבוש, תנאי המגורים ומה לא – היו שונים משמעותית מאילו שלנו. סופר המחליט לכתוב על תקופה היסטורית, ככל שהיא רחוקה יותר, עליו להעמיק יותר במחקר על התקופה ומנהגי היהודית באותו האיזור, מדמויות ההוד של אותה התקופה ועד לדמויות הספרותיות שעליו נסוב הסיפור ההיסטורי.
דילמה לא פשוטה העומדת בפני הסופר, שחי בתקופה מרוחקת הזו שעליה הוא כותב – אילו מילים לשים בפי הגיבורים? ניקח לדוגמה את התקופה של לפני חמש מאות שנים בגרמניה – ימי הביניים. סגנון הדיבור וההתנסחות היו שונים משמעותית מהסגנון של ימינו. אם יכתוב בשפה של אז, הוא יאבד את הקוראים שיפהקו ויסגרו את הספר בעמוד הראשון. מצד שני, הוא מגיע מכיוון של החייאת ההיסטוריה והמחשת התקופה ההיא.