גיבורי כח נשכחים

כשחבורה נחושה של איכרים יהודים אדוקים הגיעה לפלשתינה מרוסיה

בשנת 1882, היא ידעה שעיני העולם כולו תלויות בה. בתור שותפים

באחד הניסויים הנועזים של הברון רוטשילד,   נדרשו  האיכרים  לייסד

מושבה יהודית חקלאית, שתשמש מודל לפליטים עתידיים  הנמלטים מרדיפות.

 ואולם אין זה סיפור חלוצים טיפוסי, זהו סיפור על אידאליזם כביר

 מול צביעות ובגידה צינית.

רצונם הפשוט של האיכרים לשמור את שנת השמיטה תרמ”ט (1889-1890)

למרות התנגדות פטרונם –   הדף אותם אל מוקד הרעש של פולמוס  עולמי.

הם עמדו  על עקרונותיהם  בלא חת  למרות  השמצות  פקידי הברון,

 הכפשות העיתונים ויחסם המשפיל והבוגדני כמעט,  של חלק משכניהם הדתיים.

  מאבקם למען המושבה שנקראה לימים ‘מזכרת בתיה’ שופך אור היסטורי מסנוור,

 על חלק   מהסוגיות  שעימן  מתמודדת מדינת ישראל כיום.

סיפור מרתק זה, המעוטר במפות ובצילומים משובחים, סוחף את הקורא

למסע של הקרבה    עצמית  ואומץ    יוצא- דופן.

  מסע שנשכח מדפי ההיסטוריה.