זאת חנוכה. דקות בודדות לפני השקיעה.
יממה אחת בלבד חלפה מאז קיבלתי את ההודעה שבית המשפט
לערעורים, הערכאה הגבוהה ביותר של האומה החזקה בתבל, גזרה שאוותר כבול בשלשלות למשך שמונה עשר השנים הבאות. בלא ספק חגגו כל מתנגדיי את נצחונם המלא והמוחלט. זה אכן היה ניצחון מלא ומוחלט, על פי כללי המשחק שהם שיחקו.

אבל אני קיבלתי את הידיעה כפי שיהודי אמור לקבל, השלכתי את יוהבי רק על הקב"ה ידעתי בוודאות שה' בעצמו יציל אותי.
רציתי ליטול ידיים לפני השקיעה, כדי להמשיך את ניסי החנוכה הלאה, אל שאר ימות השנה. הנחתי מצה וחפיסת טונה על השולחן והתיישבתי לסעודת 'זאת חנוכה'.
בקושי הספקתי לאכול כזית והדלת נפתחה באחת.
נבהלתי.
לא ידעתי מה לחשוב.

אמונה, בטחון, גאולה.
אלא שלוש המילים שליוו את הרב שלום מרדכי רובשקין, בכל תלאותיו. שלוש המילים שחזר ושינן לכולם ובמיוחד לעצמו: המילים שכבשו את העולם היהודי: המילים שהפכו אותו לסמל אות ומופת לעמידה עיקשת על ההשקפה התורנית על העולם. ההשקפה שבורא העולם הוא היחיד שעשה, עושה ויעשה לכל המעשים.
הספר שלפניכם מגולל את מהלך חייו ותהפוכותיהם הסוערות, שחווה הרב שלום מרדכי רובשקין כשלושה עשורים כשבכולם עמד כחסיד נאמן שלם בתורתו, תמים באמנותו ויציב בביטחונו.
אחוז ודבוק בספר "חובת הלבבות", התגלגל הרב רובשקין בין שרותיה המוריקים האינסופיים של פוטסוויל דרך בתי המישפט האנטישמיים של דקוטה הדרומית ובמתחם הכלא הפדראלי המדכא של אוטיסוויל ושאותו ספר אחוז בידו זכה ויצא בניסים גלויים, אל החופש.
ספר שהוא חובה לכל מי שרוצה לחיות אמונה ולא רק לדעת אותה.