- מידע נוסף
- חוות דעת (1)
מידע נוסף
שם המחבר | |
---|---|
BIG | פורמט בינוני |
כריכה | כריכה רכה |
שביל בצד / קוראים כותבים
₪20.00
“איך קוראים לך?” שואל חיים סוף סוף.
לראשונה מרגיש חיים בגל של אי נוחות שזורם מן הבחור העליז הזה.
“ניסן” הוא אומר במלרע, “שם משונה נכון?”
“לאו דווקא”. חיים שמח שהוא יכול לשחרר את האוירה. “היה בישיבה
שלנו פעם בחור אחד כזה. היום הוא כבר לא שם. עילוי עצום. אני לא
מכיר אותו, כי הוא עזב לפני שבאתי, אבל שמעתי עליו בלי סוף, קראו לו
גם ניסן. כולם קראו לו טייסן.”
הבחור השחרחר מרים מעט את ראשו מהכיור, שבו הוא מכבס את גרביו
בתשומת לב מרובה.
“זה אני הטייסן” הוא אומר בקול עמום.
עכשיו שתיהן יושבות על הספסל, מתחת לפנס, מקום שאפשר להציץ
עליו ולראות אם שירה בסדר. זה חוסר אונים עצום. להיות אמא ולדעת
שיש נסיונות שהילד שלך מוכרח לעבור בעצמו וללמוד את הלקח בדרך
הקשה, רק מפני שאין לו יכולת ללמוד מהנסיון שלך. עדינה לוקחת את
ספר התהילים למרפסת. היא יושבת ליד חרכי התריסים. האור חודר
פנימה בפסים דקים. היא קוראת את מזמורי התהילים ומציצה מדי פעם,
על שירה. מזמור אחר מזמור. היא אינה יודעת מי משני ילדיה זקוק יותר
לתפילות שלה הלילה, אבל הקדוש ברוך הוא בוודאי יודע.
שביל בצד הוא סיפור סוחף ומענג, העוסק במה שאיכפת לנו באמת.
מתבגרים וכהורים של מתבגרים, בחדות ובעדינות, מביא לחזית הבמה
נושאים שמתחבאים בדרך כלל מאחור, בפרספקטיבה נכונה ומחודשת,
שמייצבת ומעניקה משמעות לכל מה שמתנודד ברוח.
- מידע נוסף
- חוות דעת (1)
מידע נוסף
שם המחבר | |
---|---|
BIG | פורמט בינוני |
כריכה | כריכה רכה |
שביל בצד / קוראים כותבים
-
הספר שהכי אהבתי בתור נערה ואני אתן גם לבנותי לקרוא אותו
נעמי צוובנר כותבת ברגישות מופלאה
- מידע נוסף
- חוות דעת (1)
מידע נוסף
שם המחבר | |
---|---|
BIG | פורמט בינוני |
כריכה | כריכה רכה |
שביל בצד / קוראים כותבים
-
הספר שהכי אהבתי בתור נערה ואני אתן גם לבנותי לקרוא אותו
נעמי צוובנר כותבת ברגישות מופלאה
₪20.00
“איך קוראים לך?” שואל חיים סוף סוף.
לראשונה מרגיש חיים בגל של אי נוחות שזורם מן הבחור העליז הזה.
“ניסן” הוא אומר במלרע, “שם משונה נכון?”
“לאו דווקא”. חיים שמח שהוא יכול לשחרר את האוירה. “היה בישיבה
שלנו פעם בחור אחד כזה. היום הוא כבר לא שם. עילוי עצום. אני לא
מכיר אותו, כי הוא עזב לפני שבאתי, אבל שמעתי עליו בלי סוף, קראו לו
גם ניסן. כולם קראו לו טייסן.”
הבחור השחרחר מרים מעט את ראשו מהכיור, שבו הוא מכבס את גרביו
בתשומת לב מרובה.
“זה אני הטייסן” הוא אומר בקול עמום.
עכשיו שתיהן יושבות על הספסל, מתחת לפנס, מקום שאפשר להציץ
עליו ולראות אם שירה בסדר. זה חוסר אונים עצום. להיות אמא ולדעת
שיש נסיונות שהילד שלך מוכרח לעבור בעצמו וללמוד את הלקח בדרך
הקשה, רק מפני שאין לו יכולת ללמוד מהנסיון שלך. עדינה לוקחת את
ספר התהילים למרפסת. היא יושבת ליד חרכי התריסים. האור חודר
פנימה בפסים דקים. היא קוראת את מזמורי התהילים ומציצה מדי פעם,
על שירה. מזמור אחר מזמור. היא אינה יודעת מי משני ילדיה זקוק יותר
לתפילות שלה הלילה, אבל הקדוש ברוך הוא בוודאי יודע.
שביל בצד הוא סיפור סוחף ומענג, העוסק במה שאיכפת לנו באמת.
מתבגרים וכהורים של מתבגרים, בחדות ובעדינות, מביא לחזית הבמה
נושאים שמתחבאים בדרך כלל מאחור, בפרספקטיבה נכונה ומחודשת,
שמייצבת ומעניקה משמעות לכל מה שמתנודד ברוח.
- מידע נוסף
- חוות דעת (1)
מידע נוסף
שם המחבר | |
---|---|
BIG | פורמט בינוני |
כריכה | כריכה רכה |
שביל בצד / קוראים כותבים
-
הספר שהכי אהבתי בתור נערה ואני אתן גם לבנותי לקרוא אותו
נעמי צוובנר כותבת ברגישות מופלאה
לאהלה –
הספר שהכי אהבתי בתור נערה ואני אתן גם לבנותי לקרוא אותו
נעמי צוובנר כותבת ברגישות מופלאה