נוף חדש

סופרים הם יצורים יודעי-סגר.

כל החיים הם מסתגרים בחדר, מתפללים שיצא ממנו סיפור.

באה הקורונה, דחפה את המציאות והמשפחה לחדר הסגור, זרקה בסופרים עין מלוכסנת וחיוך זחוח. לא הבינה שדירה צרה מרחיבה דעתם של סופרים. הלא כמה שרע  – ככה טוב. וככה, בדיוק ככה, נולד סיפור.

תינוק נכנס לברית בלי אמו, בזכות אמו.

דיאלוג עם נגיף הקורונה חושף וירוס ידידותי למדי.

ילד מתגלגל מעבר לים אל ביתו של האיש שדרס אותו.

משפחה שלמה מקימה משרד חקירות בניסיון לפענח את התעלומה: מי הדביק את סבתא?

קופאית פוגשת את עם ישראל ואשתו בתור לקופה. אם למות, היא מקישה במרץ, אז רק למות מצחוק.

ואולי, הלוואי, יקומו בתים חדשים, כשמוסכמה ישנה ומקובעת מדי תמות סוף סוף.

כל אלה ועוד קרו ויקראו, אם רק תהפכו את הספר, תפתחו את הדלת למיטב הסופרים והסופרות של ‘יפה נוף’.

נוף חדש מוכיח שגם בעולם סגור מילים תמצאנה דרך לצאת החוצה, לגעת בלבבות.