ספרי הקומיקס של הרב אברהם אוחיון לא מה שחשבתם!
בס”ד
הרב אברהם אוחיון חתום על סדרות תורניות רבות, כמו דף היומי בקומיקס לילדים, ביאורים לילדים על מסכת אבות ועוד, אך ללא ספק הז’אנר העיקרי אתו אוחיון מתעסק הינו ספרי הקומיקס העלילתי, וספריו מלאי המתח והאקשן נחטפים מהמדפים במהירות.
איך התחיל הכול, האם גם בילדותך היית מתעסק בכתיבה? חלמת שתהיה סופר?
הרב אוחיון מפתיע. “הייתי אחד התלמידים הגרועים שהעולם ראה אי פעם. עד כיתה ז’ לא ידעתי קרוא וכתוב (!!). לא עשיתי עם עצמי כלום, ורק הקשיתי על חייהם של המורים בבית הספר “יונתן”-בית ספר חילוני בעיר נתניה, בו “למדתי”, כלומר הייתי רשום…
כשהייתי בכיתה ז’ נמאסתי על צוות בית הספר באופן סופי. לא עזרו השידולים הרבים של אבי, ומצאתי את עצמי נזרק משם.
וכך, מלא תסכול, ריק מידע וחומר לימודי ואפילו ללא ידיעות בסיסיות בקריאה וכתיבה, הגעתי לישיבת “מגדל אור” במגדל העמק.
“לישיבה לא התקבלתי כל כך בקלות, רק לאחר הפעלת קשרים רבים הסכימו להכניס אותי לשלושה חודשי ניסיון. הכניסו אותי לכיתה ו’, השכבה הכי נמוכה בישיבה.
אז התחלתי להבין את טעמו המתוק של הלימוד! הקשבתי לשיעורים. התמדתי מאוד, והרב סלוש היה מלמד אותי בהפסקות קריאה, ורש”י. נהניתי מכל מילה של לימוד. הרגשתי שהגעתי לגן עדן.
אחרי שלושה חודשים עליתי לכיתה ז’, ומשם-הגעתי למקום של מצטיין כיתה ח’…
מילד נחשל שלא למד שום דבר ואפילו את שמו היה כותב בשגיאות כתיב-הפכתי למתמיד, מצליח, מוכשר ולומד בחשק.”
ומתי הגעת לעולם הכתיבה?
בישיבה גדולה “מחנה ישראל” התחלתי לעסוק בכתיבת חידושי תורה. אפילו באמצע הלילה הייתי קם לכתוב משהו שהתחדש לי… כך התחלתי לכתוב, והכתיבה שלי הלכה והשתבחה. אחר כך פניתי לנושא החינוך.”
ולעולם הקומיקסים…? האם לדעתך ספר קומיקס צריך להיות הבחירה הטבעית לקריאה של ילד?
“למען האמת,” מסייג אוחיון, “ספרי קומיקס לילדים זה לא דבר בריא. זאת לא הצורה המומלצת שילד יקרא.
זה לא מפתח את המוח, וכמעט ולא מוסיף לאינטליגנציה של הקורא.
אבל מה- ספר קומיקס זו חוויה. הילדים נהנים מזה. ולכן, כשזה במינון נכון ועדין-זאת יכולה להיות חוויה משחררת לילד, סוג של הרפיה.
רציתי שזה יהיה עדין, ולכן התחלתי עם סדרה על הדף היומי, “פאר הדור”-על הרב מרדכי אליהו זצ”ל ועוד, אבל ראיתי שהילדים רוצים יותר מזה… וכך הגעתי לספרי קומיקס עלילתיים.”
בספרי הקומיקס שלך, יש אומרים, ישנה מעט אלימות, יותר מאשר בספרים אחרים בציבור שלנו. האם אתה מסכים עם הטענה הזאת?
“ביקשו ממני שאכתוב ספרים שיעסיקו את הילדים במקום שיהיו על המחשב כל הזמן… זאת אכן מציאות כואבת, שגם ילדים צדיקים מהציבור החרדי חשופים לאינטרנט, גם אם להורים שלהם אין בבית, ולכן אני רוצה להביא להם את האקשן והמתח שהם אוהבים ומחפשים, בדרך חיובית יותר.”
חלק ניכר מספרי הקומיקס שלך עוסקים בנושא השואה.
“אכן. אומנם אני מרוקאי, ואין לי קרובי משפחה שעברו את השואה- ובכל זאת אני חש קשר עמוק ובלתי מוסבר לשואה האיומה שפקדה את עמנו.
אני יכול לעסוק ולחקור ולכתוב על התקופה הזאת כל הזמן.
הסדרה הראשונה הייתה ניצחתי אותך אייכמן. תכננתי שהיא תהיה באורך של שני כרכים, אבל התגובות הנלהבות הביאו כרך אחד ועוד אחד וכעת אנחנו אוחזים כבר בחלק 14…”
על איזו סדרה אתה ממליץ במיוחד?
“סדרת הקומיקס זהות כפולה – כוללת כעת ארבעה חלקים, והחלק החמישי והאחרון בדרך…
סדרה מאוד חריפה וחזקה. הסיפור עמוק, ויש לקרוא מספר פעמים כדי להנות ולהבין את הכול…”
מה דעת המבוגרים? באילו הערות/הארות אתה נתקל?
“לא אכחיש, אני מקבל המון ביקורות מהורים ומחנכים על המתח המוגזם לפעמים, וכמו שדיברנו קודם-על האלימות, ישנם גילאים שזה פחות מתאים להם. על סדרת זהות כפולה למשל אני ממליץ על הספרים לגילאי שלוש עשרה ומעלה, כך כתוב על הכריכה.
ישנם גם הרבה מבוגרים שנהנים… אין מבוגר שנתקל בספר שלי ולא נשאב אליו. אמר לי פעם חבר: שיישאר בינינו, אבל אחרי סעודת שבת אני תמיד קורא קומיקסים שלך, אפשר לומר שאני מכור…”
הכמות של הספרים, הקצב, התדירות! זה משהו מטורף…!
אוחיון מחייך ומאשר: “אני לא יכול להפסיק לכתוב ולייצר. זה כמו נשימה אצלי. כל ספר שהוצאתי מזמין אותי להתיישב לכתוב עוד אחד ועוד אחד…”
אולי תזרוק לנו רמז קטן על העתיד להתרחש בסיפורים?
“באופן כללי, את רוב הסדרות אני עומד לסגור פינות ולסיים, ויש סדרות חדשות בדרך, בעזרת השם. יש למה לחכות”.
מתי אתה עובד על הספרים?
“האמת? בין שתים עשרה בלילה לחמש בבוקר. אלה השעות שמוקדשות אצלי לכתיבת הקומיקסים, ולהבדיל-ספרי החידושים שלי על הש”ס, אני אוחז ברוך השם כבר בארבעים ושתיים ספרים כאלה שחיברתי.
אני ישן בין שלוש לחמש שעות, נהנה לעבוד בלילות, שאז ההשראה פועלת…”
קוראים כותבים / 2 תגובות
ספרים מקסימים שאפשר לקרוא עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם
אני רוצה להגיב על זה:
אכן. אומנם אני מרוקאי, ואין לי קרובי משפחה שעברו את השואה- ובכל זאת אני חש קשר עמוק ובלתי מוסבר לשואה האיומה שפקדה את עמנו.
אני יכול לעסוק ולחקור ולכתוב על התקופה הזאת כל הזמן.
הסדרה הראשונה הייתה ניצחתי אותך אייכמן. תכננתי שהיא תהיה באורך של שני כרכים, אבל התגובות הנלהבות הביאו כרך אחד ועוד אחד וכעת אנחנו אוחזים כבר בחלק 14…”
אז אני לא מרוקאית, ויש לי כן קשר ישיר לשואה. ואני מרגישה באופן חד משמעי, שספרים אלו הם בגדר הכחשת השואה. כן, לא פחות מכך.
ילד שקורא על הטריקים והשטיקים בספרים אלה, לעולם לא יבין מה היה באמת מצב היהודים בשואה ומה עבר עליהם.
של נעלך מעל רגלך.