פעוטות לומדים לקרוא

מאת תמר הורביץ מחברת רב המכר הספר המתוק הזה

זה מה ששאלתם את עצמכם כשקראתם את הכותרת:
פעוטות? מה להם ולקריאה?

שישחקו. שיבנו עולמות דימיוניים בפליי מוביל, במגנטים או בכל משחק הדמיה, שישתוללו על המתקנים בגינה, אפילו יציירו על דף גדול, ידביקו מדבקות, יכיירו בפלסטלינה. או כל עיסוק אחר שאנחנו רגילים לאפשר לבני שנה עד 5-6. לא כך?

בואו תשמעו משהו מנסיוני בגידול ילדים. כחלק מהבילוי הקבוע שלי איתם ביחד, אני ממש אוהבת לשחק איתם בזיהוי אותיות. מגיל שנה, שנה וחצי.
יושבת איתו או איתה. בחיבוק או על הברכיים שלי. המון כיף לנו ביחד. מצביעה על אות מסוימת.
מתחילה באות ל כאות ראשונה. ל היא אות ציורית, ניתנת להמחשה עם פעולות הגוף, מניפה יד אחת למעלה. מרימה דגל גבוה גבוה. חוזרת המממון פעמים: למד. למד. למד. הנה למד. מראה אותה בגדלים שונים, בצבעים שונים. שוב ושוב.

והנה, פלא, מגיע השלב שהתינוק הזה שאיתי מזהה את השם ומשייך לצורה שהוא רואה. בד בבד משמיעה כל הזמן קולות של לה לה לה. ככה עושה למד. לה לה לה. ואפשר גם במנגינה כלשהי. למד לה לה לה. ועוברת לחיפוש למדים בתוך טקסט גדול. והוא עושה את זה! הוא מחפש ומוצא. ותופתעו עד כמה הוא מתעניין ושמח.
כשנקלטה הלמד, עוברת לאות ש. גם אותה אפשר להמחיש בקלות עם 3 אצבעות ובעוד דרכים. גם אותה משמיעה עם תנועה של ששש על השפתיים. ששש. שקט. רותי רוצה לישון עכשיו. ששש. גם אמא ישנה. אמא עוצמת עיניים, כאילו ישנה ועושה שש עם האצבע על השפתיים. ושוב מתחילים לשנן שין שין שין ולחפש אותה בכל צירוף אפשרי.
בינתיים לא זונחים את הל שכבר למדנו. עכשיו אנחנו מחפשים גם שין וגם למד. ותתפלאו – אנחנו כבר יודעים וזוכרים ומזהים אותן בתוך טקסטים רצופים ואפילו צפופים.
הגיע הזמן לעבור לא. גם אלף היא ציורית וניתנת להמחשה בתנועות. וכמו באותיות הקודמות, רואים אותה בכל מיני מופעים, משמיעים אותה, מחפשים אותה ולומדים אותה. א היא של אמא ושל אבא. אולי גם של אסתי ושל אבי…

עוברים לי. יודלה הקטנה שניתנת לזיהוי מהיר בגלל הגודל המיוחד שלה. מוצאים מילים המתחילות באותיות שאנחנו כבר מכירים. יודלה של יהודה, יודלה של ישראל. ש של שבת. ש של שלום, ש של שייקי. ל של ליבי, ל של למה וכן הלאה.
כך ממשיכים עם ק, ק של קידוש…
ועכשיו השאלה: למה בכלל צריך?

שילמדו בכיתה א או בחיידר, למה להתאמץ בשלב כזה, למה להעמיס משהו שאין בו צורך כרגע?
אז קודם כל, זו התרמה שיש בה תועלת. משהו כמו קדם-לימוד, לפני התחלת הלימוד הפורמלי. הילד או הילדה שלי באים עם ידע מוקדם, הם לומדים מהר, הם יודעים כבר חלק וזה נותן להם קרש קפיצה מעודד ומבטיח. ביטחון, דימוי עצמי חשוב וגבוה. חוץ מזה, הידע הזה פותח בפניהם כניסה לעולם נוסף שהם יכולים להכנס לתוכו. עולם מופלא של ‘גדולים’. מלא מסתורין והפתעות בשבילם. הם מזהים אותיות מוכרות בתוך טקסטים ולאט לאט נתקדם לצירופים קלים של אותיות הנהפכים למילים. נתחיל עם השם הפרטי שלהם, שם המשפחה, שמות של עןד בני משפחה. של חפצים קרובים. זה פשוט יקפיץ אותם לעולם הקריאה. מנסיוני, יש ילדים שזה ממש דוחף אותם ללימוד עצמי של קריאה, זיהוי של מילים בצורה תבניתית ביחד עם נסיונות של צירוף אותיות והברות. הכנסנו אותם לתוך העולם הקסום של ספרים, סיפורים, מידע כתוב.
בהמשך נתחיל לעודד אותם להעתיק ולכתוב אותיות ומילים.
עכשיו, אתם מאמינים שעשינו כאן חוויית משחק? משחק שהוביל אותנו לתוצאות מחכימות, מרתקות, מרוממות.
תבדקו, תנסו, תשקיעו. תהנו עד הגג מהכל. ובעיקר מה’גאון/נית של אמא’ שקיבלו הצצה לעולם המרתק והכתוב הזה.

בהצלחה