רחל פומרנץ על ספרה "מכור הברזל"
מאת: יונה קאופמן
שבעה ביוגרפיות מסעירות שסופרו לרחל פומרנץ לזיכרון עולם, מקיפות את ארצות אירופה בהן השתוללה מלחמת העולם השנייה. ילדה מושלכת אל מעבר לקיר הגטו, סירה מתנדנדת במימי הים הבלטי, הגלגולים שעברו כתבי הרבי ממונקאטש, הדלקת נרות חנוכה במחנה ההשמדה אושוויץ מתחת לאפו של הצורר הנאצי, הם רק חלק מתוך הסיפורים בספרה המונומנטלי "מכור הברזל".
עם הוצאת הספר לאור מחדש, מתיישבת הסופרת לדבר על מאחורי כתיבתו ומאחורי הקלעים שלו. מה גרם לה להיכנס למלאכה סיזיפית זו? מי יעץ לה להכניס את חלקו השלישי של הספר? וכיצד סיפור מודפס הציל חיים, כפשוטו? 
הספר הזה שונה משאר ספרייך, הוא אינו עלילתי, ולא ממשיך את קורותיהם של גיבורי הספרים הקודמים שלך.
תשובה: אכן, זהו ספר שונה משאר ספריי, מכיוון שהוא מנציח את סיפוריהם האמיתיים של שורדי שואה לדורות. כאשר הוצאתי את הספר בהוצאת "תפוצה" לפני 40 שנה, גיבורי הסיפורים היו בחיים וראו את הסיפורים מתפרסמים . כיום, כאשר שורדי השואה שיכולים לספר את סיפורם מתמעטים והולכים מיום ליום. ספר זה הופך להיות מזכרת נצח אוטנטית של השורדים.
הספר "מכור הברזל" הוא בעצם 7 ביוגרפיות של שורדי שואה הן משבי הנאצים והן משבי הרוסים. הספר מחולק לשלושה חלקים. ארבעת הסיפורים בחלקו הראשון 'מעל הלהבות', מתפרשים על פני זירות שונות: פליטים מגרמניה שנקלעו לצרפת הכבושה, בחור מהשטעטל בפולין שמגיע למחנה העבודה פלאשוב, משפחות מקופנהגן שירדו למחתרת, ובחורה מפולין ששרדה את גטו לודז' וברגן בלזן בעזרת בני משפחה וחברות.
חלקו השני של הספר 'בשבי הקרח' מתעד את מלחמת הרוח שנדרשה לשמור מצוות תחת עינה הפקוחה והחדה של הבולשת הסובייטית.
כל מי שניצל מהשואה, ניצל בנס, וכל סיפור מראה מחדש את דרכי ההשגחה העליונה ששמרה עליהם בצורה ניסית ולעיתים כלל לא טבעית. המוטו של הספר הוא להראות את היהודי, שורד השואה הנוראה, למרות שגופו שבור ורצוץ, כיצד הוא יצא מצורף ומחושל מכל הצרות.
זאת הסיבה שסיפורי הניצולים מחולקים לפרקים על פי המקומות שבהם היו בזמן המלחמה, כך הקורא מקבל את המסע השלם של כור הברזל.
כעת הספר עבר עריכה מחודשת לחלוטין. בנוסף, תורגמו עוד שני סיפורים מהמהדורה באנגלית, בחלק הראשון הסיפור "הענף הבודד" על ניצלות גטו לודז', הסיפור "קבור בשלג" על מחנות העבודה בסיביר בחלק השני. ובעיקר – הוספתי את החלק השלישי של הספר ובו פרקים היסטריים, שלא יצא לאור עד כה בעברית.
כשסיפור הציל חיים
"ספר זה, בהכרח שיספר על המעטים שניצלו, שהרי אין האפר יכול לספר את סיפורם של הנספים. אנו נזכור את להבות החורבן יחד עם כנפי ההצלה, ונדע שהסיפורים שנאספו כאן הם המועטים. יהי שם הספר זיכרון לאלו שנספו" (מתוך הקדמת הספר)
כיצד מצאת את המרואיינים שבספר?
יש גם סיפורים ששמעתי עליהם וזיהיתי את הפוטנציאל הטמון בה, אבל לא הצלחתי לראיין בזמנו את הניצול. מורה בסמינר וולף הפנתה אותי לרב צבי וולף, אחיו של המנהל המייסד של סמינר 'אוהל אברהם', בקשר לסיפור הצלתה של אשתו. הוא אמר לי שאשתו לא מספרת את סיפורה, אבל על הדרך נתן לי שיעור נרחב כיצד להבין את התקופה הזו. (סיפורה של הגב' מלכה וולף סופר שנים אחר כך על ידי ידידה שלה, אימה של מחברת הספר "איך לא ידעתי".) על פי שיטתו של הרב צבי וולף, לא השתמשתי במילה 'שואה' בתוך הספר. וכאשר הוא יצא לאור, הופיעה על הכריכה תת–הכותרת "סיפור מצוקותיהם ואמונתיהם של יהודים בשואה".
כיצד התחלת לכתוב את הספר הזה?
הספר התחיל מכתיבת הסיפור האחרון בחלק השני שלו "רוח סערה". כתבתי את הספר בשביל ססיליה אדלר, גיבורת הסיפור. כל הגיבורים האחרים זכו להקים משפחות ענפות. רק ססיליה נשארה גלמודה, בלי שאף אחד יעריך את הקורבנות הרבים שהיא הקריבה כדי לשמור על כתביו של הרבי ממונקאטש, והסיק את המסקנות מעוז רוחה.
לאחר כתבתי את הסיפור שלה, באתי אליה כדי להראותו לה, אך ססיליה הייתי מאושפזת והשכנות ההונגריות שלה החליטה לא לבקר אותה, בתקווה שהרשויות יסדרו אותה בבית אבות. תחת זאת, אשפזו אותה בבית חולים לחולי נפש בפרדסיה, מקום שקשה להגיע אליו בתחבורה ציבורית, ואף אחד לא ידע מה שלומה.
באחד הימים, הייתי בחיפה במסע בלשות פרטי, וחזרתי למרכז באוטובוס מאסף שעצר בפרדסיה, רציתי להראות לססיליה את הדפים של הסיפור שלה מבית הדפוס. כאשר הגעתי לבית החולים לחולי נפש, ראיתי בפרוזדוריו אנשים צועקים, אנשים צוחקים בהיסטריה ואנשים שעומדים דום באמצע הפרוזדור. ססיליה התחננה לפניי שאשחרר אותו ממקום הזה, שהיה גיהינום עלי אדמות לאישה עדינה שומרת מצוות. נכנסנו למנהלת והסברתי לה בעברית שססיליה גרה עם אחותה ויש קהילה של נשים ניצולות שואה דוברי הונגרית שדואגת לשתיהן. ססיליה הצביעה על הדפים שהחזקתי בידי, ואמרה למנהלת באידיש שהיא אישה כה חשובה, עד שכותבים את סיפורה בספר. אני תרגמתי למנהלת, שלא הבינה אידיש, את המילים של ססיליה לעברית. המנהלת שחררה אותה על אחריותי. הזמנתי מונית, והחזרתי אותה הביתה לשמחתה ולשמחת אחותה.
פתאום ידע מיכאל את אשר עליו לעשות. הוא זינק אל האיש במדים, נצמד אליו וזעק : "הייל היטלר! הייל היטלר! הצל אותי!" (מתוך הסיפור "חשרת עננים")
קרקעית הים העמיקה בצורה תלולה כאשר התרחקו מקרבת החוף, ולאחר שעה של הפלגה היו מצויים מעל מים עמוקים מאוד. (מתוך הסיפור "יצילוני מים רבים")
ציפורה התקרבה לאלומת האור, שבקעה מפנס שהוחזק על ידי מאן דהוא, היא שמעה שיחה שקטה בין האדם שהחזיק את הפנס לבין אדם אחר. סוף סוף היא שמעה אינטונציה יידישאית והרגישה הקלה גדולה. משמע שהיא עדיין בתוך הגטו. (מתוך הסיפור "הענף הבודד")
נכס היסטורי
חלקו השלישי של הספר הוא 'עולם עולה בלהבות', בו את רוקמת במחט היסטורית יריעה רחבה ומקיפה את קורות ימי החורבן בצורה מסודרת שטרם נראתה עד כה. על פי ביוגרפיות ומקורות מוסמכים השופכים אור על תקופות אפלות. למעשה, בספר זה מובא חומר לימודי שלומדים אותו במשך כמה שנים. מה הסיבה לכתיבת החלק השלישי של הספר?
המו"ל של הספר באנגלית, הרב יעקב יוסף ריינמן, סבר שחשוב ביותר שהיהודים יבינו את היסטוריה שלהם. מכיוון שארגנתי את החלק הסיפורי להסביר אירועים מרכזיים בתקופה, הוא חשב שהספר יתאים לספר לימוד בבתי ספר. לפיכך, הוא ביקש ממני לכתוב סקירה על תקופת חורבן יהדות אירופה. הוא גם רצה שאכתוב מדריך למורה, אך לזאת סירבתי, מפני שלא היה לי ניסיון הוראה לגילאי ה'עשרה'.
טרחתי הרבה שהחלק ההיסטורי יהיה כתוב באופן מקצועי, ולמרות זאת הוא בסגנון מרתק ומושך. בחלק זה, אני מגישה מידע היסטורי ויהודי, ידוע יותר ופחות, מתוך מבט יהודי עמוק. אני מסכימה עם הרב ריינמן על חשיבותו של הידע ההיסטורי של אירועי המלחמה.
פרקי ההיסטוריה בנויים שלב אחרי שלב לפי סדר שש שנות החורבן לפי סדר אירועים כרונולוגי. מתיאור המאורעות הגדולים שהובילו למלחמת העולם השנייה, התמורות המדיניות ופוליטיות במזרח ובמערב אירופה, ועד לבדיחות הקטנות של היום יום בגטו הנכחד.
הפרקים מקיפים את זרמיה השונים של היהדות באירופה, הקמת המדינה הנאצית ועלייתה לשלטון, עולם עולה בלהבות, הפתרון הסופי, גורל היהודים בכל אחת מארצות אירופה, מרוץ נגד הזמן וניסיונות ההצלה במדינות השונות, וגם: מחורבן לתקומה.
התחלתי את הסקירה ב'לידתה של הבעיה היהודית', כאשר ארצות אירופה החליטו להעניק ליהודים זכויות בצמצום, אבל גילו לתדהמתם שהיהודים נבלעים לתוך תרבות הכללית. המתבוללים, המשכילים והציונים כולם החליטו שמוטל על היהודים לפתור את הבעיה היהודית. כל מה שניסו, לא הספיק לאנטישמיים, שהחליטו שהדרך היחידה לפתור את הבעיה היהודים זה רצח עם. הספר מתעד את השלבים השונים בניסיונות להגביל, לשדוד, לאבד ולהשמיד את העם היהודי. ברוסיה, הגישה הייתה שונה, להרוג את הנשמה היהודית ולפעמים, אם היהודי לא שיתף פעולה, להרוג גם את גופו.
ספר הקריאה שהפך לספר לימוד
ספרי על תגובה מעניינת שקיבלת על המהדורה הראשונה בעברית, או על שני החלקים בעברית.
"מכור הברזל" היה הספר הראשון שלי שיצא לאור בעברית, ושמרתי אז על שתיקה מוחלטת לגבי שם העט שלי, כך שאף אחד לא ידע לבוא אליי עם תגובות, והתאכזבתי לא לקבל עליו שום 'פידבק'. הספר באנגלית, שהתפרסם שש שנים אחרי שיצאה המהדורה באנגלית שלו, קיבלתי תגובות ושמעתי שבנות התיכון בית יעקב בשיקגו למדו ממנו בשיעורי ההיסטוריה שלהן. כששמעתי זאת, חשתי סיפוק.
נאחל לך שגם ספר זה ייכנס לתוכנית הלימודים בתיכונים ובסמינרים בארץ ישראל, משום שזהו ספר היסטורי–תיעודי שיחבר אותך עמוק לגבורתם של יהודים בשנות חורבן יהדות אירופה. הוא פוצע ומדמם, אבל בד בבד גם תופר את המארג ההיסטורי הנאצל והמפעים ביותר. בקריאתו מקיימים את הצו האלוקי 'זכור את אשר עשה לך עמלק' יחד עם הצו 'ובחרת בחיים'.
לפרק דוגמא ועמוד הספר לחצו כאן
