[vc_row][vc_column][vc_column_text] מאת חני סגל מחברת הספר’על המגרש הזה בניתי’ הרעיונות הללו לא הלכו כמו שבאו. הם רק תפחו להם בשעה הקרובה למרות שניסתה בהחלט לגרש אותם כשאמרה תהילים. הם נשארו שם. התגבשו והפכו לרעיון אחד מנקר. היא צריכה למצוא עבודה אחרת, עבודה שלא תכנס אליה בגלל פרוטקציה של אבא. עבודה שההנהלה לא תכיר את המשפחה שלה בכלל. […]
בס"ד לביקור בבית החלמה ליולדות שבדרך – פרק חינמי בשבילך לחצי כאן! לרגל הוצאת ספרה השני: "בית החלמה ליולדות שבדרך", ישבנו עם רחל למברסקי, אמא לשמונה אוצרות, מטפלת רגשית ומנחת סדנאות, לשיחה מרתקת ומחכימה עם תובנות לחיים… בואי נתחיל דוקא מהסוף… בשוק הספרים, אם ניתן לכנות אותו כך, ישנם כבר כמה וכמה ספרי הדרכה העוסקים […]
[vc_row][vc_column][vc_column_text] [vc_row][vc_column][vc_column_text]מאת חני סגל מחברת הספר 'על המגרש הזה בניתי' היא הרי לא באמת חשובה לה, התחרות הזאת. אם היא פורטת את זה לפרוטות זה בכלל נשמע מגוחך. אלף שקל, מי שישמע. בדיוק פרוטות. אבל משום מה העיניים שלה צורבות שעה שהאדים של דייסת הקורנפלור השוקולדית ממלאים אותן. והן דומעות ממש כשהיא מגלה את הפתק […]
[vc_row][vc_column][vc_column_text] מאת חני סגל מחברת הספר'על המגרש הזה בניתי' על שולחן מבולגן גרוע להתחיל עבודה חדשה, היא יודעת, אבל האצבעות שלה מדגדגות לה היום ואין להן זמן להמתין עד שתתיישב עליה דעתה והיא תסדר. אז יש לה פה שתי אריזות ריקות ומרשרשות של במבה אוסם. בקבוק "מים בטעם פירות יער" מלא בחציו, שתי כוסות מטפטפות […]
[vc_row][vc_column][vc_column_text] מאת חני סגל מחברת הספר 'על המגרש הזה בניתי' כ"ד טבת תשנ"ד ברוך ה' לגילי המותק! את בטח צוחקת עכשיו גילי. מכתב, מאבא? איזה מן אבא זה, שכותב מכתבים והוא פה יושב בחדר על יד? זה באמת קצת מוזר. אבות בכלל לא כותבים מכתבים, בטח שלא לבנות שלהן, בנות השש. (את בכלל קוראת כבר […]
[vc_row][vc_column][vc_column_text] מאת א. אייכלר – כותבת ומציירת לכל תכלה ראיתי קץ – שלושת רבעי השעה של המתנה מעייפת הסתיימו לבסוף. בראש כבד ורגליים רועדות נדחפתי לעלות לקו 422. ומכיוון שהיה עלי לשאת את אותם ראש ורגליים עד לירושלים, לא יכולתי לוותר על מקום ישיבה לי ולהם.. משאלה שבהתחשבות בכמות האנשים שהמתינו בתחנה, לא הייתה פשוטה. […]
[vc_row][vc_column][vc_column_text] מאת לאה פריד קיץ. חם בבני ברק המהבילה, ושוב אנו נופשים בירושלים. התמונה הבאה עולה איכשהו מתהום הנשייה מציפה את כל כולי: כבר ירד הערב, אני הולכת בסמטה הצרה, כף ידי האחת הקטנה נתונה בכף ידו הגדולה של אבא, בידי השנייה אני נוגעת באבני הבניין הירושלמיות, נהנית ממגען הקריר. זה עתה יצאנו מביתה של […]
סיפור מאת לאה פריד מחברת הספרים אפשר לקרוא לך אמא, אבא חוזר ועוד רבים מאז שמצאה את מחברת הזמרה הישנה שלה לא מצאה שולמית מנוח לעצמה. הרעיון נצמד אליה כמו דיבוק ולא הניח. היא רוצה לשיר את השירים הללו עוד פעם יחד עם כולן. עם כל בנות הכיתה מאז… איזה כוח יש לשירים. כמה עוצמה […]
סיפור מאת חני סגל – מחברת הספר על המגרש הזה בניתי כשהזבל של חינסקי מטפטף אני מתחילה לכעוס. באמת, לשלוח ילד לרוקן את האשפה, ועוד לא לבדוק אחר כך מה הנזק… אני לא עולה להגיד להם כלום. מה זה יעזור. מחר יקרה בטח שוב. נו, איך יכולה אימא לשבעה קטנטנים לשלוט בתנועת האשפה,בנוסף להכל? ואולי […]
שמואל ברקוביץ "לאיזו שעה אתם מתכננים את חנוכת הבית?". "לא מוגדר", ענה אחיה של שרי בשיחה הבינעירונית, "בשעות הערב המוקדמות של זאת חנוכה". סוף סוף, מרבית המשתתפים מחוץ לעיר, ועל האירוע להסתיים בשעה סבירה. "מי עוד מגיע?". "מהצד שלנו? כולם. כולל סבא וסבתא". זה היה חידוש. סבא וסבתא יוצאים מהמרכז ומדרימים… […]
