עיניהם מושפלות. השפתיים מתרחבות בחיוך פתאומי, בלי להסתכל על אף אחד. לפעמים הם צוחקים בקול סתם כך לעצמם. כשפונים אליהם הם מהמהמים במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב לא שומעים בכלל.
תולעי ספרים עלולים להרגיז לפעמים. ההתעלמות מהסביבה בהחלט מאתגרת, (בעיקר את האמא שדורשת! בפעם העשירית! לבוא כבר לאכול ארוחת ערב!) – אבל עדיין יש כל כך הרבה מעלות לקריאת ספרים, גם אם הילדים עברו קצת את הגבול.
פעולת הקריאה מערבת 17 אזורים במוח העובדים בסנכרון מושלם כדי לקרוא את הטקסט, להבין את המילים, לעבד את ההקשר ביניהם ועוד ועוד. לא סתם הקריאה מחכימה כל כך.
אפשר לכתוב מאמר ארוך על מעלותיה של קריאת ספרים, וכל אחד שקורא את המילים הללו בטוח נזכר עכשיו בספר שהשפיע עליו עמוקות.
אבל נתחיל מהבייסיק, עוד לפני המסרים: למה כל כך כדאי לקרוא?
ילדים שאוהבים לקרוא אלו ילדים שתמיד יש להם מה לעשות. ספר מלהיב אותם ומספק שעות של תעסוקה חיובית, חינוכית (תבדקו מה הם קוראים!), מועילה (תיכף נפרט עד כמה…) וכן, ממש זולה! גם ספר 'יקר' עולה פחות מיציאה לאטרקציה, ואפשר לקרוא בו שוב ושוב ושוב.
אם התפעלתם מילד שמתבטא באופן נפלא, כנראה שהוא קורא הרבה. הספרים חושפים את הילדים למילים חדשות, ביטויים ותחביר נכון, וכך מעשירים את לשונם ומשפרים את יכולת הביטוי בעל פה ובכתב. לכל ז'אנר שפה משלו, ולכן כדאי לעודד את הילדים לגוון. (מתח, רגש, ביוגרפיה…)
איך נראה איסתרק? מה מרגיש ילד שהוריו נלקחו למחנות? איזה ריח יש במאפייה צרפתית? הספר הוא רק מילים כתובות, את כל השאר משלים הדמיון: מראות, ריחות, קולות, תחושות, מקומות… שטח ענק ופתוח לבחירתו של הקורא, ואימון מדהים ליצירת רעיונות משלו. (ואם תהיתם למה עדיף ספר כתוב מקומיקס – זו אחת התשובות.)
קריאת ספרים דורשת ריכוז לזמן ממושך (מי לא מרגיש לפעמים שאין לו 'ראש' לספרים…). כך הילדים שלנו משכללים את יכולת הריכוז וההקשבה שלהם. יתכן שעלינו על שיטה לטיפול בהפרעות קשב?
סיפור הוא כמו נסיעה בכרטיס הלוך-חזור, כתבה פעם הסופרת אורית הראל. הספר לוקח את הקורא למקומות שלעולם לא יגיע לשם באמת, ומספק למידה אטרקטיבית באינסוף תחומים: היסטורית, גיאוגרפית, תרבותית, מדעית ועוד ועוד. לא סתם ילדים קוראים הם לרוב גם אינטליגנטיים יותר.
בוכים בספרים? מאושרים עם הפי אנד? הקריאה מעוררת אמפתיה ומלמדת את הילדים להבין רגשות מורכבים ולהזדהות עם אחרים. 'אבל זה רק סיפור!' נכון, זה רק סיפור, אבל סיפור, כידוע, נכנס עמוק.
