בס"ד

מה מסתתר מאחורי דמותה של נאן? כל התשובות עם לאה פריד מחברת סדרת 'נאן'

מאת: יונה קאופמן

נאן – הילדה הקטנה הבודדה בטירה בלוזאן שבשוייץ, שכבשה את ליבותיהם של אלפי קוראים שהתקשו להיפרד ממנה אחרי החלק הראשון, ושמחו לפגוש אותה בחלק השני ובשלישי שבו היא כבר אם למשפחה בבני ברק.

קורותיה של נאן, הילדה, הנערה והאֵם ריתקו אליהם ילדות, נערות ואימהות. יצאנו לשאול את הסופרת, העורכת והיועצת לאה פריד, שמאחוריה כבר ארבעים שנות כתיבה על הסדרה שכבשה את הלבבות ומה שעומד מאחוריה. צפו להפתעות.

איך התחילה סדרת 'נאן' שהפכה לקלאסיקה עבור בנות ונשים? עד לספר הראשון של נאן, כל ספרייך התרחשו סמוך למועד כתיבתם, מה קרה שמלכתחילה החלטת לשוב לשנות מלחמת העולם השניה? האם רצית להכניס מסרים מסוימים דווקא דרך סיפור שקורה בתקופה הזאת?

מה שמשך אותי לרקע המסוים היתה דווקא סקרנות אישית שלי להבין ולדעת איך חיו והרגישו ילדות 70 שנה לפני שנולדתי. אמי ע"ה הייתה ילדה בת גילה של נאן באותה תקופה אפילה  ואני רציתי לחקור את עולמה דרך גיבורה בספר, הטריגר לכתיבה עצמה, היה ספרה של הגברת י. לוקסנבורג 'אחות לנו קטנה', שיצא באותם ימים לאור, ובו מתארת הגברת לוקסנבורג שגידלה אחרי השואה כאן בארץ בישראל משפחה לתפארת, את חיי ילדותה, לבד בין גויים, כאשר בעקבות מחלת השחפת שבה חלתה נשלחה לבית מרפא בשווייץ, מעט לפני המלחמה, בתחילה עוד ליוותה אותה אמה ע"ה, אך אחר כך חזרה למשפחתה וילדיה הנותרים בפולין.

קורותיה הנוגעים ללב והתמודדותה של הגברת לוקסנבורג שנותקה באחת מכל משפחתה, הם בעצם אלו שהיוו את ההשראה הישירה לספרה של נאן ולגיבורי הספר האחרים. למשל – הדמות האמיתית של גברת שטרנבוך שהיתה אמא המאמצת של הגברת לוקסנבורג שנטלה עליה חסות, והייתה ידועה במבצעי הגבורה שלה להצלת פליטי השואה, היא שימשה מודל לדמותה של גברת מרקוס, מהספר 'המסע הארוך של נאן'.

מה המיוחד בסדרה הזו, לכאורה היא היסטורית, אבל גם מי שלא אוהב סיפורים היסטוריים מתחבר אליה ורוצה לדעת את המשך קורותיה של נאן?

ההיסטוריה היא רק הרקע, אבל הפואנטה עצמה היא ההתרחשויות ורגשות אוניברסאליים שפעמו בליבה של נאן כמו בדידות, געגועים, חוסר אונים, תעוזה ועוד כיוצא בזה שאליהם התחברו הקוראים.

האם כל ספרי הסדרה תוכננו מראש?

ממש לא, בתחילה סברתי שיהיה רק ספר אחד המספר את סיפורה של נאן בשווייץ עד עלותה ארצה, אבל כאשר הוא התפרסם התברר שיש עוד הרבה דברים בלתי פתורים שהקוראים רצו לדעת.  כמו, מה קרה לה בארץ ישראל? היכן היא גרה? האם המשיך הקשר עם הסבתא ועוד ועוד.

כשנוכחתי בזאת החלטתי לכתוב את סיפור ההמשך,  על רקע ההווי בארץ ישראל דאז טרם קום המדינה כשהמנדט הבריטי שלט עוד בארץ.

העלילה הייתה כבר רקומה באופן כלשהו כאשר יום אחד, באיזו הזדמנות, פגשה אותי ילדה כבת שתים עשרה באירוע כלשהו וביקשה בנימה מתחננת שבספר הבא נאן תמצא את אבא שלה.

'אבל איך אפשר?' שאלתי, 'הרי בספר הראשון כתוב היה שמת?'

'לא היה כתוב במפורש', היא התעקשה.

'כתוב רק שמצאו חפצים אישיים שלו בבגדיו, אבל אולי הוא הצליח להימלט, אולי ניצל איזו הזדמנות. בבקשה', 'לנאן קשה כל כך. אין לה אמא, היא לבדה בעולם, לפחות שאבא יהיה לה'.

הרהרתי הרבה בבקשתה: חשבתי לעצמי שאם ילדה בת שתים עשרה מרגישה כה נורא עם אובדנו של האב, אולי באמת יש כאן מצב שקשה להכלה לעוד קוראים בגילה, והרי לגילאים האלה בערך נועד הספר.

אחר כך נזכרתי באיזשהו סיפור שקראתי בילדותי, בו הגיבור שנחשב כבר כמת, קם לתחיה בחלק ב'. היינו התברר שרק התחבא או ברח בספר הראשון.

במאמר מוסגר, התברר לי אחר כך, שלילדה ההיא שביקשה את הבקשה לא היה אב…

אפשר בהחלט לומר שהחלטה זו שלי, להיענות לבקשתה של הילדה, שינתה את כל המצע שתכננתי ל'נאן – לא תם המסע', וזה לא היה קל בכלל. הספר השני בסדרה. תהליך חיפושו ומציאתו של האב האובד הפך לערוץ מרכזי בסיפור, וסביבו נעו הגיבורים.

בחלק השלישי, 'תקוותה הגדולה של נאן' למה נאן גרה בבני ברק ולא במקום אחר בארץ?

אענה על השאלה האחרונה דווקא. בעקרון, אם רק אפשר, אני אוהבת לכתוב על מקומות מוכרים לי. כל סופר וסופרת עורכים מחקר על המקום בו יכתבו כדי שמנוע הכתיבה ינוע במסלולים מוכרים.

באופן זה הכתיבה יותר זורמת. הסופר רואה מול העיניים כל פינה, כל עץ וסלע, והללו יכולים לשרת ולהעשיר את כתיבתו.

לכן, בעניין הספר השלישי בו תוארה ילדותה של תיקי  – דור שני של ניצולי שואה בשנות החמישים שישים. אמרתי לעצמי, למה לי לעשות עבודת תחקיר על מקום רחוק כאשר בני ברק כה מוכרת לי, תמונת נוף ילדותי?

ואכן תיקי מגלמת בהרבה מקומות בספר את ילדותי שלי כדור שני לניצולי שואה, שבו ההורים ניסו להעניק לו חיים נורמליים בחיק שדות הסביונים שגדלו בין בנין לבנין, ובתי הספר עשו כמיטב יכולתם להעניק את החינוך השורשי של בית יעקב, ולהעשיר ולענג בכל דרך את חיי הילדות. מצד ההורים הייתה אוירה הרבה יותר מכבדת כלפי צוות בית הספר והמנהלת ועוד ועוד. חשבתי שנכון להקדיש ספר מיוחד גם על השנים הללו. כי האווירה השתנתה מאז מאד. נושא האוברדראפט למשל, פשוט לא היה קיים. מי שנגמרה לו המשכורת בבנק, לא קנה יותר. ההבדל בין עשירים ועניים היה חד. והעובדה הזאת גם ניכרת מאד בספר 'תקוותה הגדולה של נאן' ולדעתי מעניקה איזה חוזק לילדים בימינו שיש להם פחות… כאמור היו בספר האחרון כמה מקרים אמיתיים פחות או יותר שחוויתי אותם בעצמי, כמו הקטע הדי מותח עם הסידור שתיקי שכחה להביא מידי יום ביומו. זה היה סיפור אישי שקרה לי בכיתה ב'. והאמת, החייאתו של אותו סיפור מחדש כמו אירועים אחרים, הייתה עבורי ממש תרפית ומרתקת.

האם את מחליטה קודם על תקופה היסטורית שבה יתרחש הספר הבא ורק אז חושבת מה תהיה העלילה עם הגיבורים, או שיש עלילה בתחילה ורק אחר כך את מחליטה להלביש אותה על רקע היסטורי כל שהוא?

אני מחליטה מראש על המקום בו תתרחש העלילה. או אפילו מדויק יותר: הרקע מסייע בפיתוח הסיפור והגיבורים

האם נכונה השמועה שיש לנאן חלק רביעי? היכן הוא אוחז ומתי ייצא לאור?

כן, אני מנסה לכתוב אותו בעזרת ה' יתברך. והספר הזה, שהוא הרביעי בסדרה, מתרחש על רקע מלחמת ששת הימים והשנים הבאות אחריה. זוהי תקופה לא ידועה מספיק לכלל הילדים היום, והרקע הזה הוא בונוס נוסף לקוראים לצד קורותיה של תיקי המתבגרת, עם האיפיונים המתאימים לגיל זה, יחסיה עם אמה נאן, והעלילה שהן נסחפות לתוכה, המהווה מעין השלמת מעגל לסדרה כולה.

מתי יצא לאור? רק ה' יודע. אני מאד מקווה שעד חג הפסח של שנת תשפ"ג הוא יהיה בחנויות.