שאלות מאלף ועד טף

אהובה רענן, מדריכת הורים לגיל הרך, מחברת רבי המכר ‘מתוך הלב של אורי’, ‘ מתוך הלב של אמא’, ו’מתוך הלב של תמי’, במענה לשאלות של הורים. 

מוזמנים לשלוח שאלות למייל ‫sofrimyefe@gmail.com

להפחיד את הפחד

שאלה

בני בן ה- 7 פוחד מגנבים. הוא לא כל כך מדבר על הפחדים שלו אולם כשמתקרבת שעת השינה הוא נהיה מתוח ודרוך וכל רעש קטן מקפיץ אותו, הוא מתקשה להירדם ולפעמים אפילו מתעורר בלילה מחלומות ומגיע אלינו רועד כולו. כל ההסברים שאין ממה לדאוג לא עוזרים. זה נראה חזק ממנו. האם יש מה לעשות כדי לעזור לו להירגע?

תשובה

בסביבות גיל 7 ילדים מגלים מודעות וערנות לאיומים ולסכנות הקיימים בעולם, הם שומעים על טרגדיות ואסונות ומתחילים להבין שהמציאות לפעמים מסובכת ומפחידה.

פחד מגנבים ומפורצים הוא פחד נורמלי ומתאים לגיל של בנך וברוב המקרים הוא חולף עם הזמן. בכל זאת, כמובן, שקיימות דרכים שיכולות לעזור לו להירגע ולהתגבר על הפחד יותר בקלות.

כפי שציינת, כל ההסברים שאין ממה לדאוג לא עוזרים, כמו שכאשר אנחנו דואגים ממשהו כל ההסברים והשכנועים על כך שאין ממה לדאוג לא ירגיעו אותנו. הסברים הגיוניים כשלעצמם לא עוזרים לנוכח תחושת פחד. מבחינת הבן שלך לא יתכן שהדבר שממנו הוא מפחד הוא לא הגיוני או לא אמיתי, כשהוא מרגיש אותו כל כך חזק.

השאלה מה עושים?

קודם כל, רצוי לדבר איתו בשעה שהוא נינוח ופנוי, כמובן לא בזמן שהוא פוחד, בזמן כזה להסברים יש השפעה הרבה יותר גדולה מאשר בזמן בו המוח תפוס בדרכי מילוט מהסכנה המאיימת.

בשיחה כזו רצוי להסביר לו שהפחדים שלו מוכיחים שהוא גדל ונהיה ערני לסביבה. אולם הוא צריך ללמוד להבחין בין סכנה אמיתית לבין חשש שוא.

אחד הדברים שעוזרים לעשות הבחנה כזו, ועוזרים באופן כללי להתמודד עם פחדים שמתעוררים הוא לדבר ולשוחח עליהם עם מבוגרים תומכים ומבינים. דרבנו אותו לפנות אליכם כאשר החששות והפחדים מתעוררים ולומר לכם ממה הוא חושש. אם תתמידו בשיחות כאלה אחרי כל פעם שהוא נתקף בפחד חזק – התופעה לאט לאט תחלוף. עצם הדיבור על הפחד כבר מפיג חלק ממנו, ברגע שאנחנו מדברים על משהו הוא נהיה הרבה פחות מאיים ונורא וגם הוא נעשה נתון תחת שליטתנו במקום שהוא ינהל אותנו.

לעומת זאת, כאשר לא מדברים על חששות ופחדים הם הופכים להיות הרבה יותר מעורפלים, תופסים נפח גדול יותר, ולא פעם חודרים לחלומות.

בזמן השיחה נסו להבין ממנו ממה הוא חשש בלי לעג וביקורת אחר כך נסו להרגיע את הפחד באמצעות חיבוק ואינפורמציה מרגיעה (מה שמרגיע אתכם בדרך כלל ירגיע גם אותו: “יש לנו סורגים” / “אנחנו גרים בקומה שקשה להגיע אליה” / “בדרך כלל גנבים בורחים כשהם רואים אנשים”) אפשר גם להגיד לו לסמוך על מערכת האזעקה שלכם:  (“אם אנחנו לא דואגים מזה אז גם אתה לא צריך לחשוש,  הרי אם זה היה מדאיג גם אנחנו היינו דואגים” “תסתכל עלי ותראה אם אני נבהלתי מהרעש”).

אפשר לדבר על הפחדים גם באמצעים עקיפים כמו הקראה של סיפורים על ילדים אחרים שפחדו / נבהלו /דאגו / היו להם מחשבות מפחידות, או באמצעות ציור של שלהם.

כאשר מספרים לילד שפוחד סיפור על ילד או ילדה אחרת שפוחדים, בלי להטיף או לגנות את הפחדים של גיבור הסיפור, בעצם מגלים אמפתיה כלפי הפחדים של הילד, ועוזרים לו גם להירגע (בסוף הסיפור הרי לא קרה לגיבור שום דבר). לעיתים, הורים חוששים לספר לילד סיפורים על ילד שפחד ממשהו שמא זה יכניס לו רעיונות לראש, או יגרום לו לפחד יותר. צריך פשוט לספר כדי להאמין שבדיוק ההפך קורה… סיפור באווירה נינוחה ורגועה על ילד אחד שפוחד מסייע לילד לבחון את הפחדים שלו מהצד בזמן שהוא לא שרוי בתוך הפחד, ומרגיש מוגן ונינוח, ולהבחין בין דמיון למציאות (“זו רק מחשבה מפחידה ולא באמת סכנה”).

לחילופין תוכלי לגלות יצירתיות רבה יותר, ולאחר השיחה עם הבן שלך לבקש ממנו לצייר את הדבר ממנו הוא פוחד וכשהוא מסיים את הציור המפחיד לקרוע יחד איתו את הדף לפיסות קטנות. ילדים אוהבים את הפעילות  הזו מאוד. כנראה משום שמלבד האמפתיה לה הם זוכים דרכה, היא גם מפתחת אצלם תחושת שליטה על הפחד.

בזמן הפחד עצמו (קופץ מרעשים, מתעורר מחלום בלילה) גלו אמפתיה כלפי מה שהוא מרגיש (נסו להבין מה עובר עליו ולהגיד לו את זה במילים): “נזכרת בסיפור שקרה ב…ואתה לא מצליח להפסיק לחשוב על זה…. “שמעת רשרושים וחשבת שמישהו מנסה לפרוץ…” ורק לאחר שהאיום חולף עזרו לו להבין שזה שהוא הפעיל את מערכת החרום לחינם (אזעקת שווא).

מיד לאחר מכן חשוב לדרבן אותו לחזור לעשייה ולא לשבת משותק בחוסר מעש או לשקוע במחשבות ובחששות. לפעולות ולהתעסקות יש כוח מרפא שעוזר לנו להפיג את הדאגות, לעומת זאת הימנעות מעשייה מגבירה את החששות ונותנת להם באיזה שהוא מקום צידוק וגיבוי (“אם אמא מסכימה שאני לא אלך לחדר החשוך כנראה שחדר חשוך זה באמת מאוד מפחיד, אבל אמא מדרבנת אותי לעשות זאת כנראה שבאמת אין ממה לחשוש”). אל תכריחו אותו להתעמת עם הפחדים אבל תתמכו בו להעז לפגוש אותם ולהתגבר עליהם לאט לאט.

לסיכום,

ילדים עשויים לא לרצות להיזכר בפחדים שלהם בזמן שהם לא פוחדים, ולא לרצות לשוחח עליהם. אבל דווקא בזמן רוגע, כשהמוח והגוף לא דרוכים, אפשר לבחון את הפחדים, להפעיל עליהם מערכת בקרה ולחוש שהם בשליטתנו ולא כל כך מאיימים.

בקיצור: גלו אמפתיה כלפי הפחדים של הילד, דרבנו אותו לשוחח איתכם עליהם במקום להדחיק אותם ובעיקר תנו לו ליווי ותמיכה כדי להעז להתעמת עם הפחד ולהתגבר עליו.

הפתעות מיוחדות בשבילך להורדה מיידית!

אוסף פטנטים לגירוש פחדים

מגרש חלומות רעים 

כמה מילים על סדרת ‘ארגז הכלים שלי’:

סדרת ספרים שנועדה לפיתוח יכולת הוויסות הרגשי של ילדים בגיל הרך.

בכל אחד מהספרים בסדרה מתוארת חוויה רגשית של ילד ומוצעת אסטרטגיית התמודדות עם אותו רגש באמצעות ‘כלי’ וסיסמה.

ארגז הכלים הזה הוא לא כמו ארגז הכלים של אבא שיש בו פטיש, מברג ומסמרים.

זהו ארגז כלים שנמצא אצלכם בראש, בגוף ובלב.

הוא כולל את המחשבות, הרגשות והדמיונות שלכם.

אתם יכולים לקחת את הכלי שבכל אחד מן הספרים בסדרה וללמד את עצמכם להשתמש בו ולהרגיש טוב הרבה יותר!

הספרים מלווים באיורים מרהיבים של האמנית סופי אגרס.