ממש אחרי הכל
פדהאל ואתם…
פרקי המשך קצרים מנקודת מבט של הקוראים על הספר ‘פדהאל’ מאת מ. קינן.
לנסות לתת כמה פרקי המשך לפדאהל – זה להיכנס לנעליים גדולות בכמה מספרים.
כדי לא למעוד, ניסיתי ללכת לצדדים, להיאחז בקירות. לדובב את הדמויות המדהימות, כביכול להעלות אותן באוב, ולהסכית…
מאת רחלי שיין
ממש אחרי הכל…
לא הרבה הגיעו לנחם את לאה דיאלידיאן, המלכה הראשונה והאחרונה של כוזר החדשה. לא הרבה מכל אותן נשות אצולה, נשות האבירים, השרים. מתי מעט מכל אותן מכרות ומלחכות פנכה.
בשמלה שחורה ארוכה ושרשרת של פנינים היא ישבה על הכורסא הנמוכה, הדורה כתמיד. רק קרע ארוך שיסע את דש השמלה היוקרתית.
לא הרבה הגיעו לנחם אותה. ולא היתה אישה אחת, אפילו אחת, שתשב איתה על אחת הכורסאות הסמוכות ותחלוק איתה את האבל. אחיות לא היו לה, בנות לא היו לה, ומתוך שלושת כלותיה שתיים לא דיברו איתה, וליאה, שהגיעה ממרחקים במיוחד בשביל זה כבר היתה כבדה ועייפה כדי לשבת יום שלם על הכורסא הנמוכה. ובסופו של דבר היא לא היתה האדם הנכון באמת להתאבל יחד אתו על יוסף.
והאבל, בסופו של דבר, לא היה רק על יוסף עצמו, אלא על כל החיים שלה, שהתרסקו באחת. לא היו אלו הבחירות שלה, שהביאו אותה אל המצב הזה, היא היתה אישה קטנה, בירכתיי הספינה, ובכל זאת, מעולם לא ניסתה למשוך את ההגה לכוון הנגדי. לייצב את הספינה מול הרוח. אולי, בעצם לא התרסקו החיים שלה באחת, אלא בצורה איטית אך עקבית, לאורך השנים.
כמו נעמי, גם היא איבדה, בזה אחר זה, את האמון בנכונות מעשיו של בעלה, את בניה, את כספה כבודה ומעמדה, אולי גם לה צריכים להתחיל לקרוא מרה.
*
כשדיאן כבר הלכה לישון, נכנס שלוואן לחדרה של ליאה, מביט בפנים המשורטטות הקטנות שבתוך עריסת עץ ההבנה. ליאה התרוממה ממשכבה. “רק עכשיו הוא נרדם. מה אתך, שלוואן? סיימת את ההכנות לברית?”
“אני לא יכול לעשות את זה לאמא שלי.” הוא אמר. כאילו בלי קשר. “הנכד הראשון שנולד אחרי… שאבא שלי, את יודעת… פאר אלמן, בניהו איננו, אדוניה בכלא. אנחנו היחידים שיכולים להביא לה יוסף להתנחם בו.”
“אתה היחיד, להזכירך, שעדיין ממשיך להחזיק בתואר “נסיך של כבוד.” אתה מודע לכך שזוהי סטירת לחי מצדנו כלפי המלך איסתרק לקרוא לבן שלנו ככה? וחוץ מזה,” היא הרימה מעט את קולה. “לדעתי השם יוסף יימחק מהמפה בעשרים השנים הקרובות. עד שכולם ישכחו את כוזר החדשה ואת המלך שלה… הילד שלנו יתבייש בשם שלו…”
הוא השפיל ראש. מובס.
“זה לא שאני משתוקק לקרוא על שם אבא שלי,” הוא אמר, כעס פתאומי מציף את קולו. “אני לא שוכח מי הוא היה, ואנחנו באופן אישי נפגענו ממנו, אבל… אבל אולי נוכל להוסיף עוד שם ולהשתמש בו…”
היא מביטה בו. רואה אותו צעיר, מעט זחוח, כתפיים זקופות. מסתכלת במבט לאחור על התקופה שבה הסתדר במרתף האחוזה הקטנה בגיאט, מלהטט מול אביו, מול אלרון, מולה ומול אלוקיו.
רואה את עצמה, אישה קטנה ומפוחדת, נערה שהתחתנה כמעט בטעות, מוצאת בעצמה כוחות חדשים. החודשים עד שהגיעה דיאן. תחושת החנק והפחד שלוו אותם מכוזר ההיא – עד הבית. קבלת הפנים של אנשי כוזר האמיתית. הדרת פניו של הרב בנטיליאן.
היא גדלה מאז. היא לא אותה ליאה שקפצה בפזיזות מול עוצר כוזר החדשה ולקחה מידו את הטבעת.
“אני לא יודעת. באמת שאני לא יודעת, שלוואן. אני רוצה שנכבד את אמא שלך, אבל בכבוד אמיתי, בנחמה אמיתית, אבל אני רק אישה קטנה, לך לך שלוואן, לך תשאל את הרב בנטיליאן מעולם לא הצטערנו שקבלנו את עצותיו.”
“במיוחד לא כשהוא אמר לי לזרוק את התליונים ההם, הא, ליאה?”
“בדיוק. במיוחד אז…”
ושלוואן הולך.
ליאה מציצה דרך הכילה בפניו של התינוק שנם בעריסה, “יוסף?” היא שואלת אותו, “יוסף?” הוא ממשיך לישון.
“אולי, היא מחייכת לעצמה בשקט, אולי נקרא לך “רעואל יוסף.” ככה יהיה ברור לכול היכן הלב שלנו מונח…”
***
השמיים מעוננים כשהמלך מתקרב אל מצבת האבן הפשוטה, חסרת היומרות אשר רק מילה אחת משורבטת עליה – “בניהו.” רגע ארוך חולף ובו העולם דומם, העננים לא נעים, גם ששת שומרי הראש, המשמר המצומצם ביותר שמאושר לליוויו של המלך, כאילו עוצרים את נשימתם כשאיסתרק השלישי מתכופף להרים אבן קטנה מן הקרקע התחוחה.
אצבעות ידיו מאדימות סביבה, החיילים מתרחקים מעט, קמעא קמעא, להעניק לאיש המוקף ביותר בממלכה, מעט פרטיות.
“שלום יקוואל”, הוא אומר, קולו שקט, “בסוף הגעתי.”
רגע הוא לא מוצא מילים נוספות. חלקיקי זכרונות, תמונות, חיוכים, כל מה שהם ניסו לבנות ביחד, כל הטוב שהוא רצה להשפיע על אחיו הקטן שהחליט לבעוט בהכול וללכת… המכתב האחרון, הבוטה, שהשאיר זה, ויחד עם זאת, עולים בו גם טעמם של ערבים רחוקים, נשכחים כמעט, רכיבה משותפת, ארוחת ערב משפחתית, בדיחה שחלקו.
“רצית למצוא את הדרך שלך, אחי, אני יודע. אולה סיפר לי הכל. המדים הכחולים שלבשת, המקום בו הוא מצא אותך. יכול להיות שהיית היוצר של הרעד והרעש, ואולי ניסיתי לעצור אותו. אמרת שהיו לך כוונות טובות, מה זה אומר? לפעמים חבל לי שאתה לא פה, הייתי רוצה לטלטל אותך קצת, כמו שמעולם לא עשיתי, לגרום לך להסביר, לגרום לך להבין….
מה שכן, אם הייתי יודע היכן אתה, הייתי בא קודם. אני מצטער, יקוואל. אני באמת… מבקש סליחה. אם יש משהו שהייתי יכול לעשות. אולי הייתי מידי בטוח בעמדה שלי, אולי לא חשבתי עליך מספיק. אולי הייתי קשה מידי, או רך מידי. נוח בשלום, יקוואל, הכל נגמר עכשיו, יוסף מת, הממלכה מאוחדת. והנה, המשפחה כולה כבר פה”.
ואכן, כשהמלך איסתרק השלישי מרים את עיניו מן המצבה, שכמה אבנים מונחות עליה, כסימן למאמציו של אולה, הוא רואה אותם. את רובן ומיכאל ואולה, וגם את בנימין וליסיה, איתם עומדים בסטיאן מהללאל, ונאיתן – שבאו להשלים את מניין הקרובים לקדיש. ומן הצד השני את הלה וטור ואונמר שעומדות מעט רחוק יותר.
“נאיתן, קדיש.” הוא מבקש. הקול של נאיתן היציב תמיד, רועד בקצוות. זוהי לו אחת הפעמים הראשונות שהוא משמש כשליח ציבור, ואיסתרק עונה אחריו עם כולם.
כמה עוד רבים הם הקרובים אליו, שאת שאיפותיהם לא טרח להגשים?
&
דמותו הזקופה של אביו, שיצא לקראת בנו השב מבבל אל שער האחוזה, השקיעה שבין ההרים אליהם כל כך התגעגע במישורי בבל, ריח האורנים, והרוח הקלילה, הכל מעלה דמעות בעיניו, ונרגש כילד הוא עושה את הפסיעות האחרונות של מסעו הארוך.
“שבת, בני.” במחווה נדירה מרים מנרם אצבע אחת ומעביר על לחיו של יוזבד. “חיכיתי לך.”
“אני שבתי, אבא, אבל שאול… שאול איננו איתי.” מנרם שותק. שאול בחר את הדרך שלו. הוא יודע זאת, מהאיגרות הבהולות שהגיעו מאתיל ומאלקן. אבל יוזבד אינו יודע. ולמענו הוא שותק. וגם למענה של גיסתו. לזכרו של חנוך, העובדות נקברו ביחד עם גופתו של שאול, בחטף, בשקט, ובצנעא.
“צר לי על שאול, יוזבד.” לוחש מנרם בסוף. “אני יודע מה הוא היה בשבילך.”
רגעים ארוכים הם עולים ביחד בשביל המוביל לישיבה. “אני ארצה לשמוע מחכמתם של גאוני בבל, אבל לפני זה, רציתי לדבר איתך על נושא מסוים….”
בלילה, עוד לפני שמגיעה השיירה המלכותית מתחילות הדרכים להתמלא אבק. חמש שש כרכרות עוצרות בחצר האחוזה, ומהם יורדים משרתים, טבחים ומלצרים, שפונים אל עשרת העגלות שלאחריהן ומתחילים להוריד מהן תופינים, מגדנות, וכלי אוכל.
“חשבתי שאבא אמר שהוא מעדיף אירוסין צנועים,” יוזבד ממלמל בשקט, המום. “הכל קרה מהר כל כך. אולי מהר מידי. “שמשום כך הוא לא הסכים לנסוע לאתיל…”
הנסיך מיכאל, שיורד מאחת המרכבות שמגיעות בשעה שלאחר מכן מחייך כשהוא שומע את קובלנתו של יוזבד. “זה באמת אירוסין צנועים.” הוא מבטל את חששותיו של יוזבד. בארמון ממילא הכל גדול יותר….” בלי משים מתרחבות שפתיו כשהוא נזכר בטקס האירוסין שלו עצמו שנערך לא מכבר. “אבל גם ככה אפשר לשמוח באמת…”
במרכבה השנייה יושבת הלה עם רנה. “הוא כל כך לא דומה לקאה – הי.” היא פולטת פתאום. “אני מפחדת שאני חזקה מידי בשבילו, בסופו של דבר, אני אולי סתם כלי שבור…”
“תסתכלי עליי, אמא”, הלה מנסה לשוות תקיפות לקולה. “את האישה הכי טובה ואצילה בכל כוזר. הרב בנטיליאן לא יכול היה למצוא כלה טובה יותר…”
“את אישה נהדרת, רנה”. אונמר, שובבה כתמיד, שומעת אותן ברדתן מהכרכרה, והיא תקיפה בלי להתאמץ. “זוכרת את דבורה אשת לפידות?? הגיע הזמן שלך, דודה. זה הזמן שלך להאיר.”
ורנה, מביטה על האור הצהוב שעולה מן הישיבה, על נוגה הירח שתולה מעל צריחי האחוזה, מהנהנת.
קוראים יקרים!
בעקבות הצפת התגובות על הפרק – נערכה הגרלה בין כל המגיבים.
הזוכה בהגרלה על שובר דיגטלי לקניה באתר הוא -שמעון כ.
נפגש באתגר הבא!
קוראים כותבים / 352 תגובות
וואו! רחלי, את מוכשרת ממש! הכתיבה שלך אגדית! תמשיכי הלאה!!!!!
למה עשו אותי כזה רשע?
בסך הכל הייתי שיא החמוד…
חייבים עוד פרק בדחיפותתתתתתתתתתתתתתת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שימצאו את כל הילדים של מקאן זה קיטשי לחלוטין ושהוא יכלא אותם זה בדיוק כמו במהללאל…
אשתו של פנרס לא ממש מעניינת
אבל שאיסתרק יגיד לו להתחתן עם לאה זה יהיה יפה, לא דווקא בגל נקמה
יהיה יפה שיראו את העוצמות שלו בתור מלך במשטר מלוכני שצריך לציית לו ציות עיוור
בשום ספר זה עדיין לא היה מודגש
חוץ מבאיסתרק שכשאיסתרק חזר הוא אמר לאלרנן דיליאבר ולמנשה קפחבר “אתם רשאים לשבת” וישי היה בהלם העוצמה הזאת
ורק אז הוא הבין את המשמעות של מי שעומד מולו
זה שיקוואל נקבר בוודאות זה נכון אבל מאד מאד עצוב…:(
רנה ומנרם בנטיליאן באמת מאד מבוגרים אבל אולי שלשאול יולד אח או אחות שלא יודעים שהיה להם פעם עוד אח..
נורא נורא נורא נורא מאכזה שלא ממשיכים הפרקים פה,
אני קראתי עוד את הפרק הראשון כשהיה חדש…!!!!
למה לא מסופר בשום ספר על אשתו של פנרס, איך היא חיה בבית המשוגעים או – אם תרצו משהו סוחט דמעות –
איך היא אישה טובה לבעלה ואט אט המחלה משפיעה עליה ופנרס עיניו כלות למראה??
זה נשמע ממש פיקנטי!!
אגב, הייתי רוצה שפנרס יתחתן עם לאה דיאלידן ויחיו במריבות כל הימים, כי אסתרק החליט להיות שדכן ולמלך לא אומרים לא – ואין מי שיעצור אותו – ואיסתרק בטוח שזה מה שיעשה טוב למחנך השתקן וחיוור הפנים – – אבל בתת מודע שלו, זו תהיה הנקמה שלו במחנך שלו, שלא הבין אותו בתור נער…
אוי נו..
רק זה לא
איסתרק לא אכזר, בטח שלא נקמן
וגם אין לו כ”כ על מה לנקום
אהבתי….. כל הזמן חשבתי על לאה. וכתוב איפה שהיא כאילו זרמה איתו, ככה היה לה נוח. צדיקה היא לא
אז זהו?? יש רק 2 פרקים? חבל…
הכי קיטשי יהיה לגלות שהילדים של בסטיאן (חלקם, לפחות) לא מתו – וגדלו באזור כוזר החדשה – והסתירו מהם את עברם, או שאף אחד לא ידע (כמו מהללאל) והתחתנו עם דמויות משמעותיות דיאלידניות, ולבסוף נלחמו נגד אביהם מולידם… איזה סוחט דמעות זה יהיה!!
האבא שאיבד את בניו יכלא אותם ויגזור את דינם כמורדים במלכות (צו תליה?) בלי ידיעה שזה הם…
אמרת שזה קיטשי אבל נשמע שאת מתלהבת מהרעיון.
בכל אופן אני מסכימה איתך לגמרי שזה יהיה קיטשי.
אני מוכנה להמשיך במקומה:
בקשר לתינוק של שלוואן וליאה-בבוקר של הברית מגיעה לכוזר הידיעה על פטירתו של רב יוסף בן שילא ראש ישיבת פומבדיתא, והילד כמובן נקרא על שמו.
יקוואל בעצם לא מת, (כמו שרבים קיוו…) והוא התגלגל בעולם עד שהגיע לטבריא שם הצטרף לבעלי המסורה או לאחת מחבורות החכמים, אחרי שנים הוא שולח לאחיו הגדול איגרת ובו הוא פורס בשלומו ומודיע שהוא בעצם חי. אולי גם מציע הגהה לנוסחה של ספר התורה המלכותי…
ליוזבד נולד אח קטן וחמוד שחולק אתו את תואר האבירות ויחד הם נוסעים לבבל לישיבה ללמוד תורה מפי הגאונים.
פולס התחתן ונולדה לו בת, היא התחתנה עם רעואל ובזה התאחדו שתי השושלות היריבות והסיפור נגמר.
סוף.
איך נולד ליוזבד אח? אבא שלו והמלכה רנה בני מאה בערך…
יקוואל נקבר בוודאות- מת , יש אנשים שצריך להשלים עם מותם ולהבין שבכך תמה שליחותם בעולם.
היופי בסדרת ספרים הוא שהכל מתחבר יחד ואין סתירות בין הספרים.
אוף זה לא יפה שהיא לא ממשיכה את זה
נכון
צריך לעשות עצומה
בבקשה מחכים לעוד פרק!
ואוו. חייבים עוד פרקים!
ושיהיה כתוב על בסטיאן ומהללאל, וגם על רעואל מקאן.
אונמר ואולה. וגם גאטלי…
ובכלל אין על משפחת מקאן!
הכי אהבתי אותם!!!
מתי יצא עוד פרקים?
מיה אין עליך בעולםםםםםםםםם!
לא נראה שהולך להיות כאן המשך מתישהו 🙁
גם אני מאוכזבת
מאד אהבתי את הספרים של מיה והייתי שמח אם היא היתה ממשיכה את הסדרה
מה קורה עם זה
אני מחכה!!!!!!!!!!!!!
עד היום לא אהבתי את הסדרה הזו
אבל בגלל שכולם מדברים עליה הייתי חייבת לנסות גם
וא-ה-ב-ת-י-!!!!!!
אני ממש מחכה להמשך
לא יכולה יותר!!!!!!!!!!!!
יש עוד פרקים?
אני חייב……………….
האם אמורים להיות פרקים נוספים?
נראה שלא…
חיייב המשך!
עוד פרק אחד לפחות
הקהל מחכה
בימים ההם בזמן הזה…:)
די!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! בבקשה!!!!!!!!!!!!!!!!! שיהיה עוד פרק!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
את חושבת לכתוב עוד פרק? כבר מלא זמן לא נכנס שום פרק חדש…
נו, מה עם המשך
הציבור מחכה…
וואו. רק עכשיו פגשתי בהמשך המדהים הזה.
יופי של כתיבה.
כתבתי באתר פרוג פאנפיק בשם- עתניאל המשך ממלכה במבחן.
הסיפור הוא 14 שנים לאחר פדהאל. מוזמנים.
עכשיו ראיתי את כל ההתכתבויות פה והבנתי שבלי לדעת כתבתי (וחשבתי על רעיונות) ממש דומים להרבה דברים שהצעתן.
מעריצים שרופים- לכו לקרוא.
לא התיימרתי לכתוב בסגנון של מיה קינן. אבל כתבתי על הגיבורים המוכרים בסגנון הכתיבה שלי.
אם נהניתם- תלייקו.
רוח פרצים את כותבת מהמם!!!
לא יכולה להגיב לך שם, אז כותבת לך פה
מוכשרת ממש
מתי הפרק הבא?
מחכה ממש
מצטרפת בחום!!!!(ג”כ לא יכולה להגיב
ממש אהבתי
הייתי מרותקת ממש!!
זה פשוט פרקים מדהימים!!!!!!!!!!!!
קצת הציק לי מרחק השנים
זה לדעתי מבלבל קצת את הקוראים בגלל גילאים וכדו’
אבל אהבתי כל מילה
תודה לך!!
זה ארוך?אין לי פרוג אולי תעתיקי לפה?
כן זה ארוך
מדובר בכמה פרקים ולא אחד
רחלי מתי את ממשיככה את ההמשך? אני במתח!
לדעתי כדי שליבי קליין תכתוב מחדש כל מיני קטעים בממלכה במבחן מזוית סוחטת דמעות(לא שהיה חס משהו בממלכה במבחן אבל זה יהיה מענין ) למשל הרגשות של טור שהחתונה מתבטלת, הלה יולדת שאיסתרק לא חוזר ורעואל נחטף
רעיון גאוני!
זה יהיה מעניין ממש
רק זה לא
אין מערבין שמחה בשמחה!!!
אולי תפסיקו לעשות שידוכים?
כל אחד צריך להתחתן פעם אחת
לכל אחד פה מצאו 5 משודכים לפחות
לדעתי תרדו מהנושא הזה לחלוטין
תחשבו על עוד משהו חוץ מזה…
אולי על דרך נורמלית לאחד את הממלכה
הרי לא ייתכן שכל הדיאלידנים יאהבו ברגע את כוזר המאוחדת
תחשבו על משהו
בדיוק!!!!
מה אתם חושבים רק על שידוכים??
ממילא לא ממש תצליחו לשדך את כלם, כמה בנות יש כבר? ובנים יש מלא…
תחשבו גם על אלה שכבר התארסו וגם על אלה שעדיין ילדים…
בבקשה שיהיה מסופר גם על רעואל ושלמה…
וגם על איסתרק
גם על הלה ואונמר וטור ומשפחתה
בקיצור
לעבור נושא
פליזזזזזז
נמאס לנו משידוכים!!!!!
אולי שכולם יפסיקו לעשות שידוכים
כל התגובות נסובו סביב זה
אולי תחשבו פתוח יותר
יש עוד מלאאאאא אפשרויות חוץ משידוכים
אז מה קורה שם עכשיו?
פאר יכול להנשא לתרצה סנפאל ולהחזיר את באחוזה את העטרה ליושנה, הא הרי מנהלן מצוין. ומתאים בול לאלעזר המרובע- בעלה של טמיאל, האחות השלישית תנשא לאלרון מושל אלקן (היא אמורה להיות בת 15, זה הגיוני, לא?) פולס הולך לישיבה המלכותית או לישיבה של הרב בנטיליאן.
מה עוד? אולי אלרון מגדל את ילד הרחוב ההוא?
יוזבד צריך שידוך פגז משהו…
תרצה בחיים לא תסכים.
הוא גנב לה את ליאה.
לא משנה שבסוף שלוואן הוא דווקא האיש הטוב,
אבל עדיין…
אין מצב שהיא תסלח לו.
א. בחלק על יקוואל יש רק 9 קרובים ולא 10:
1.איסתרק
2.מיכאל
3.בנימין
4.ליסיה
5.רובן
6.אולה
7.בסטיאן
8.מהללאל
9.נאיתן שכתוב שהוא העשירי למנין
ב. עם מי מיכאל התארס? מענין אותנו….
וחוץ מזה גם אם היו 10 ליסיה בן 12 והוא לא יכול להשתתף במנין
יהיו עוד פרקים??????
בבקשה!!!!!!!!
(אפילו שהסגנון שונה כיף להמשיך עם כל הדמויות האלה ולא להפרד מהן…)
אבל רנה כבר התחתנה עם הרב בנטיליאן לא???
לא רק כתוב שהם התארסו
נו אבל גם בפרק הזה הם מתארסים כמו שיוזבד אומר כאן שהוא חשב שאבא שלו רוצה אירוסין יותר צנועים??? בכול אופן הפרק יפה מאוד
בפדהאל לא מסופר על הארוסין עצמם רק מסופר על ההצעה הזו, הארוסין עדיין לא התקיימו (היה כתוב שם משהו שאלרון אומר שצפויה להתקיים עוד שמחה או משהו כזה…)
מהללאל מתמנה לרב הצבאי שגם נלחם וגם הרב של החילים, בדברים הבאים: מוסר להם שיעורים, מלמד אותם תורה, מארגן להם מנינים וכולי וכולי
לאיסתרק והלה נולדים תאומים בן ובת, לבן קוראים: יקואל, ולבת: דבורה
קבלו המשך:
לרגל האירוסין של רנה ומנרם
הגיעו איסתרק, הלה, רעועל ושלמה לאחוזת בנטיליאן
כשאיסתרק ומנרם נכנסו ליוזבד לחדר שבו למד ראו שיוזבד לומד יותר ממכסת הלימוד שמנרם
נתן לו. כשראה יוזבד שנכנסו, קם על מקומו ונתן להם לשבת. כשישבו שאל אותו מנרם: ”יוזבד בני, למה אתה לומד יותר?”
שקט השתרר בחדר, יוזבד זה ששבר את השתיקה כשאמר בקול שקט: ”אני לומד לתיקון נשמתו של שאול!”
”מה???” שאלו בתמהון איסתרק ומנרם. ”הגיע הזמן שתדע אבא, אני יודע מה עשה שאול, לאן הלך ואיך מצא את מותו!!.לא סיפרתי לכם כי ידעתי
שאם ידעו שאני יודע יצא שם רע על בית בנטיליאן!!!”.
למה שיהיה אכפת להם שהוא לומד עוד? להפך, זה טוב! אבל ממש חמוד הרעיון!
לפי החינוך שיוזבד קיבל הוא אמור לדעת שמנרם נותן לו את מה שהוא צריך ואם מנרם אומר לו ללמוד במכסה מסוימת זה אומר שזה הטוב ביותר ליוזבד
יפה מאד
מה עם דוד שלך? גם לו יהיה המשך?
😉
פדהאל:
…”עגום במקצת הוא שב אל האכסניה ומגלה כי דיזר המותש עדיין שרוע באותה תנוחה בדיוק.
“דיזר – ” הוא רוכן לצידו, נוגע בו קלות ומגלה כי כי נגיעה בחייל מסוגו של דיזר עלולה להיות דבר מסוכן מאוד.
“זה אתה!” דיזר מתעורר סופית רק לאחר שפדהאל שרוע על גבו וזרוע הימנית של דיזר מוחצת את גרונו.
“כחחחח” מאשר פדהאל, מתעוות תחת המשקל היוצר את גרונו. “קחאהעע…”
“סליחה,” דיזר נע אחורנית,
“ישנתי. הבהלת אותי מאוד.” הוא התבונן בפניו הלבנות של פדהאל.
“הי פדהאל! ” הוא מזנק. “אתה שומע אותי??”
אולם פדהאל, שלא החזיק מעמד, לא הוסיף לשמוע עוד.
לעולם.
“אוף, מה אתה עושה הצגות?” רוטן דיזר , “קום כבר! בגללך כולם ימותו!”…
לאחר מעשה:
“זו לא אשמתי שהרגו את המלך” קונן דיזר “לא אני גרמתי לזה לקרות!”
יפה מאוד אבל איך זה קשור למות המלך?
שפדהאל לא יכל להציל אותו
אבל זה לא באמת קרה
נס!!!!!!!
(ההוכחה שאני עדיין מגיב…)
חחחח….
ראיתי הכל.
את אחי היקר שרק פעם היה כך, (ואולי גם אז לא!) את שאר המשפחה שלי, אולה, לפחות גם מהללאל.
וכל האנשים שהיה…(צונזר) להם שאני לא נמצא בשביל להפריע להם.
היה חבל לי על שה”ש שנאמר בקדיש לבטלה, אבל… לא יכלתי לחשוף עצמי ממקומי שמאחורי ההר.
איסתרק הזה! מה הוא מסתודד עם אולה? עלי? לא! אסור! אני.. אה.. אולי אלך מכאן! המורד מההר מוביל לקאוורים, נכון?
טוב, לא משנה. ממילא יהיה נחמד להסתלק מכוזר לכמה זמן, הידד, זה נשמע כמו הרפתקה.
שאחליק על הבד הזה? כן? אני מתחיל. זה יהיה כיף!
וווווייי!!!
רחלי, ההמשך ממש חמוד, אבל יש שם פרט לא מדויק. כבר כתוב בסוף הספר פדהאל שאלרון ורנה מתחתנים, אולי היה קשה לשים לב, כי זה בפרק שאחרי האחרון, (“אחרי הסוף”) אבל שימו לב שהמון קצוות נסגרים שם, ולכן לא יכול להיות שרנה תתחתן עם הרב בנטיליאן, כי היא כבר מאורסת לאלרון.
בנוסף, אם כותבים פרקי המשך, אז כדאי לא לכתוב את הכל בבת אחת… הרגיש לי כאילו ניסו לדחוס הכל בפרק אחד…
אבל שוב, הכתיבה ממש יפה:)
יש לך טעות.
בסוף הספר רנה התארסה עם הרב בנטיליאן,
(ולכן אין סיכוי שעכשיו חוגגים את האירוסין באחוזת בנטיליאן כי הם התקיימו כבר באתיל)
נכון אבל לא היה כתוב שהם התקימו באתיל
מה איתי? שינחמו אותי!! איבדתי אבא יקר וסבא לא מי יודע מה! לפחות שיתיחסו אלי
לכלב בן באטל
אני חולה עליך!
אמן שרחלי תחזיר אותך
חוצפה!!! לקחתי חלק מרכזי ביותר ב’איסתרק’ ונעלמתי בשאר הספרים (סתתתתם!!! אני מת על ממלכה במבחן!!!!!!!!!)
הזכירו במהללאל ששתלת 400 עצי אגוז מסביב לאחוזת הקיט של הוד מלכותו איסתרק השלישי כאקאן כוזר וגלילותיה
רעיון טוב צריך לקשר בינהן
מושלםםם
חייב עוד פרקים
זה לא מספיק 🙂
אני רוצה לפרגן למיה על הכתיבה ומציעה שאולי נעשה ספר ביחד
ומי שחושב שהסגנון לא תואם שידע שאני מכירה המון אנשים שקוראים את שתי הסידרות
זה באמת יונה ספיר? נכון שלא? קדימה, להתוודות…
וגם אני מכירה מיליוני (טוב, אולי לא ממש מיליוני…) אנשים שקוראים את שתי הסדרות, ביחד עם קומיקסבא ו21 בבית אחד… זה לא באמת קשור.
זה יהיה אדיר!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אפילו שאין קשר בין שתי הסגנונות
חוץ מזה מה אתם אומרים, מרגל להשכרה באמת נגמר? יש פה ויכוחים על זה….
רחלי, כל כמה זמן את מעלה עוד פרק? יש לזה איזשהו סדר קבוע? ומה האתגר הבא?
מה עם הפרקים הבאים?
הקוראים הנאמנים (ואני ביניהם) משתוקקים לשמוע על ימות כוזר, דוקא אחר השקט, הדמויות האהובות- איסתרק, בסטיאן מהללאל ופנרס ועוד חייבות להמשיך ולפעול, מחכים להם…
אני דווקא נהניתי מהכתיבה
תחשבו שיש בכוזר הרבה אנשים, עד עכשיו שמענו עליה מזווית ראיה אחת, ועכשיו נשמע עליה מזווית ראיה אחרת
יהיו עוד פרקים?
כי אני הייתי שמחה לשמוע מה קורה עם כל הילדים שנולדו- הנסיך, מן הגי וכו’ לתוך ימים של שלווה, כשאין מלחמות, וההורים שלהם כבר בחרו להם את הדרך והם רק צריכים ללכת בה בלי לזוז…
מה הם יחשבו על המלחמה שהייתה? איך הם יסתכלו על גיבורי העבר שלה? הם ינצלו באמת את האמת שהאבות שלהם נלחמו בעבורה, או שבגלל שאין להם צורך לבחור, הם יוכלו להעביר את כל החיים בעיסוקים קטנוניים ופוליטיקות וחיפוש אחרי אקשן, ולא במשמעות האמתית שלהם?
הצעה לפתיחה לפרק הבא:
השמים נמתחו מעליהם, בהירים וצלולים עד אין קץ, נושקים לצריחי הארמונות של עיר השיש התכולה, עד שכמעט ולא ניתן להבחין היכן מסתיימים הגגות המחודדים והיכן מתחיל הרקיע.
“השמים קרובים, יוסף” אמר שלוואן דיאלידאן בשקט, מניח יד על שער ארמונו שבאתיל, “בקש כל מה שליבך חפץ”
יוסף קריאטל נשא את מבטו מעלה, עיניים מצומצמות מול השמש: “ואם אני חפץ דווקא להודות?” הוא שאל, קולו, במפתיע, עצוב במקצת. יש לו על מה להודות, ברור. בריאותם, אחוזת אבותיהם ששבה אליהם לבסוף, חייהם. אבא, אם היה כאן, ודאי היה מבקש להתמקד בכל אלו, בכל הטוב שמקיף אותם.
אז למה הוא עצוב?
למה הוא מאוכזב כל כך?
“זו בקשה הראויה לבן קריאטל.” שלוואן השיב, וגם חיוכו עצוב קמעא, “וראויה לבנו של אביך, יוסף.”
השועלים המדיניים חלוקים בדעתם אודות בולאן קריאטל, אפילו בשיעורי ההיסטוריה שמקבלים הנסיכים לא ניתן לשמוע עליו דברים ברורים, אבל עבורו היה קריאטל בראש ובראשונה-חבר. חבר אמתי.
ועבורו–
הוא הטה את ראשו, נבוך במקצת. הוא לא היה שם בעבור שני בניו של קריאטל כאשר הם נזקקו לו, וכעת קשה לו לפוצץ פעם נוספת את חלומותיו ותקוותיו של יוסף, אבל אף אחד מידידי העבר של בולאן לא מתנדב לעשות זאת במקומו.
“יוסף” הוא אומר רכות, מתחמק מעיניו התכולות והבהירות של יוסף, ומהשמים שהשתקפו בהם, יפים וצלולים, “יוסף–” הוא נעצר, נבוך.
“אתה לא צריך להמשיך” יוסף אומר ביובש, ממקד את מבטו בפיתוחים הנהדרים על שער החצר, “אני כבר יודע. חודשיים שאני מסתובב בין כל החברים של אבא, וכולם, בסוף, מנסים לרמוז לי את אותו הדבר–”
אין לו מילה רעה לומר על חבריו של אביו. הם רובם זכרו אותו וניסו באמת ובתמים לעזור.
אבל כשחלומות מתנפצים, זה קשה.
מה הוא כבר ביקש בסך הכל?
נחמה בשביל אמא, שידוך טוב לבאני, עתיד לדיאול.
“לא לנצח אוכל לשבת ולחכות לחסדיו של המלך, ועדיף לי לנסות לבנות את חיי בעצמי. אנחנו מוכנים לעזור לך במה שתרצה” הוא ממשיך לצטט את כל אותם חברים, “אבל אמור לי, שלוואן, האם באמת עלי לוותר על הכל? אני לא מבקש גדולות ונצורות. בסך הכל את מה ששלמה נאלבאר הבטיח לאבי לפני שמת. המלך כבש את ראטון בזכותנו, ועכשיו, אין איש שזוכר לאבי–”
הוא משתנק, ומשתתק בבת אחת.
גם שלוואן שותק. אין לו מה לענות.
את כותבת מדהים!
תמשיכי..
מחכה!
וואו את כותבת מושלם ממש מזכיר את הכתיבה של מיה תמשיכי
הי, יש לי כמה השגות על הקטע.
מה זאת אומרת השמים קרובים? סוג של – “הי! כוכב נופל! תביע משאלה!” – ?? נשמע לי גויי.
קריאטל לא היה החבר בה’ הידיעה של שלוואן, משכך הוא הוזכר פעם אחת בלבד בספרים,
להזכיר אותו כעת זה כמו לעורר מתים מרבצם ומיה תמיד יצרה דמויות חדשות.
גיבורי הסיפור – איסתרק ומהלאלל, יוזבד ופדהאל קיבלו ספר משלהם (איזה שמן יוזבד! מצד שני, יש לו גם כותרות נוספות)
ובספרים הבאים – לא היו הדמויות המרכזיות.
וגם – מה פתאום שלוואן נזכר בו? שכח ממנו למשך ספר שלם ו…?
זה נראה שכמו פתחת את הספר, חיפשת דמות שולית והתחלת לכתוב.
אבל שתדעי, שהכתיבה ממש יפה. בהצלחה בהמשך.
אמאלה הכתיבה שלך מטורפתתתתתתתתת תמשיכ
אמאלה הכתיבה שלך מטורפתתתתתתתתת תמשיכי
ווואאאאאאאאאוווווווו
כתיבה מדהימה!!!!!!!!!!!
איפה היית עד עכשיו
1. לא יכול להיות שכתוב על המצבה “בניהו”
לאולה לא הייתה דרך לדעת את שממו הבדוי של יקוואל.
2. בפרק הבא אשמח לראות את דיזר נפגש עם אחיותיו וגיסיו.
בטח יש לו ארמון באתיל….
3. גם לראות את גד בליאטר חוזר לאחוזתו שבבאלטה הצפונית- הוא מאוד התגעגע אליה.
4. אם כבר מדברים פה כל הזמן על שידוכים-
אלרון בתור אביר יכול למצוא עכשיו כל נערה בת 13
פנרס אליקטאן גם צריך שידוך- או שאשתו תתנרמל בגיאט….
לאה דיאלידאן יכלה להינשא למנשה קפחבר
ומהללאל עם אחות של רובן מן הגי- יותר מתאים לו אצולה כפרית.
מסכימה עם השידוך שהצעת למהללאל.
כן באמת עדיף שבפרק הבא יעסקו קצת בשידוכים
לא נראה לי הגיוני לעסוק פרק שלם בשידוכים
אולי שידוך או שניים
מנשה קפחבר לא מתחיל להתאים ללאה דיאלידאן.
הוא אדם איכותי ונאמן, ירא שמיים ומוסרי, אבל מאוד לא תקשורתי.
אישה שחיתה שנים לצידו של יוסף דיאלידאן לא תוכל לשאת זוגיות עם אדם כמוהו.
למה החלטת שהוא לא תקשורתי?
אני חושבת שכתוב שבת הזקונים של מן הגי כבר התחתנה, אבל לא נורא אולי יש נכדה
את כותבת מדהים ממש!!
בבקשה כתבי לנו עוד פרקים
בעיקר על איסתרק
אני לא חושבת שזה אפשרי לקחת למיה את הגיבורים ולעשות איתם מה שרוצים.
זה נחמד לראות כמה הם אהובים וזה רק מראה כמה היא עבדה לבנות כל דמות בצורה כזו יסודית שכל אחד מוצא בעצם את עצמו אפשהו..
לקחת לה את הדמויות ולכתוב בשמם דברים זה קצת לא מקצועי ויכול להרוס. לדעתי.
חוץ מזה שהיא לא יכולה לשבת עד סוף כל הדורות ורק לכתוב לנו.. החיים לא מסתימים אף פעם.. גם אחרי שנלך יהיו פה אנשים אחרים שימשיכו לחיות..
גם כוזר ממשיכה.. הזמן כעת זה לבחור לאן אני משתייך ומה הבחירות שלי.. כל _ בחירה_ משפיעה.
את צודקת, מהללאל… אבל ברצינות- גם אני חשבתי על זה שעם כל היופי והכל- המשך יכול קצת להרוס, במיוחד כשלא מיה היא הכותבת. אבל אם הייתי צריכה לבחור סופרת שכן תמשיך את הסדרה הזו- רחלי את ממש מתאימה, הכתיבה שלך משתלבת ממש טוב!
זה דבר מקובל מאד בעולם קוראים לזה תרפאפניק או משהו דומה
הפרק מקסים
אהבתי את סגירת המעגל עם יקוואל
אבל- זה מעט מידי רק מעורר את התאבון והקורא הנלהב מצפה להמשך…
פעם בכמה זמן ייצא פרק?
הכתיבה של מיה חסרה לי, אפילו שרחל כתבה מאוד יפה. זה פשוט סגנון שלא כזה נפוץ.
הרגיז אותי שבספר דחסו מאורעות לא מעניינים רק כדי לסגור קצוות.
“””הציפור נחתה על השולחן שלהם בזמן הפסקת הצהרים, והאור שחדר מהחלון התיז ניצוצות מן הנוצות הירקרקות שעל כנפיה.
“איזו יפהפיה”, אמר ראנור , שותפו של פדהאל ושפשף את ידיו מפירורי מאכל שדבקו בהן,
“איזו ענקית ומושלמת!”
פדהאל הרים את ראשו לראות ממה ראנור החליט לעשות עניין כרגע ועיניו התרחבו בתדהמה. “לא שוב!!!”
קרא בייאוש.
🙂 אהבתם? הנה עוד קטע.
“הי, אתה – ” מקל נוקש על כתפו של גדעון, “אתה, בחור, אפשר לשאול אותך שאלה?” אה?”
נשמע קולו החורק של הקבצן.
אין לגדעון הרבה כוח או סבלנות, לא לריחו של הקבצן שניכר שכבר שבועות ארוכים לא פגש במקלחת הגונה ולא לדיבוריו האין סופיים.
“אפשר, בוודאי,”גדעון מכריח עצמו לחייך במלאו פיו אף שגופו משווע למיטה נוחה, “במה העניין?
“אתה היית פה היום הרבה, נכון? אז אולי אתה יודע מה הלך פה , נכון?” ממשיך הקבצן לחקור, “אז למה זה ככה?”
מה? פרצופו הבוהה של גדעון מרגיז את הקבצן.
“נו, הדגלים האלו שמה – “אצבעו הגרומה הונפה באויר, “זה לא של המלך, נכון?” הנמיך קולו באחת, מלא במסתוריות
“והוא גם כבר לא מלך, נכון?” חקר בלהיטות. גדעון הנהן בראשו, מותש.
“אז יופי, “חיוכו המרוצה של הקבצן התפשט לאט על פניו
“עכשיו בטוח אני יוכל ללכת למהללאל שלי. מסכן!” נענע בראשו
“כמה הוא התאמץ לשרת את המלך יוסף, ובסוף ברח ולא זכה לראות את שכרו. רק תגיד לי רגע, איש צעיר,
למה הצבעים של הדגל הם בצבע תכלת כמו של התינוק מאתיל? הוד רוממותו המלך יוסף החליט לשנות את הצבע??
ו–רגע, למה הנציבות באים ? היי, מה אתם עושים? לא עשיתי כלום!!!…”
הי, מה דעתכן למנות את טורנאל לחוקר בבית הסוהר? זה יהיה כזה פגזי! נכון?
יש לי רעיונות שיתסיסו וירגיזו כל חובב כוזר.
שלוואן נרצח, ליאה מתחתנת עם הרב צארנן שכבר הפך לזקן מלא ברוע ומתעלל בה,
נולד להם ילד וליאה נפטרת גם (מצער?).
יקוואל מתגלה בתור שבוי קאוורי שלא זוכר מיהו או מהו בעקבות הנפילה מההר שהפציץ
(אולה קבר אותו ואז אנשים שראו תל אבנים מתנוענע סייעו לו לצאת)
השובים שלו מתעללים בו,
יוזבד בעצמו הופך לקראי, ולא מבין מה רע בשיטתו (כמו שאול בהתחלה – ומתנגד בתוקף למי שטוען ששיטתו שייכת לקראים)
קניבלים תופסים את לאה דיאלידן והיא כלואה באי שלהם,
משה דמלאן – אבא הגדול מתחתן עם קבצנית אומללה נוספת כנאמר- מצא מין את מינו ושניהם אומללים ביחד,
לאולה נולד ילד אוטיסט מאונמר, והוא נושא לאישה שנייה את בתו של הנסיך בנימין,
הנסיך בנימין התחתן עם גרה כהת עור- לכן לא דיברו עליו כי זו בושה לממלכה, אונמר כמובן לא מוכנה להראות פניה ברבים.
טור מתגרשת מרובן, הילדים שלהם נמסרים לגידול אצל פאר ואלרון שפתחו יחד בית משוגעים.
ובקיצור – יש בלאגן לתפארת.
אלו ההצעות שלי להמשך הפרקים, ואפילו שאני יודעת שתשעים ותשעה אחוזים פסיק תשע- לא יפרסמו אותם,
עדיין הם חמודים וגורמים לי לחייך.
חחחחחחחחח
חזק!
דפוקה…
גרמת לי לצחוק בקול- עם הרעיון שלך תכתבי עוד סידרה שלימה ותרתקי את כולם- ואחר כך כולם ינסו לחקות אותך!
לצחוק – זה היה חלק ממה שרציתי שיהיה. לדעתי זה יותר מעניין מייסורי\ חיבוטי נפש פנימיים של הגיבור התורן.
אני לא רק צחקתי בקול, אלא ממש שאגתי מצחוק כשקראתי את מה שאני עצמי כתבתי.
יש לי עוד רעיונות, פשוט ראיתי שכתבתי מגילה ארוכה אז הפסקתי.
סופרות צריכות משוב חם, אז תודה.
רק – לאיזה רעיון התכוונת שאכתוב סדרה שלמה עליה? אולי אעשה זאת ביום מן הימים.
ותודה על המחמאות! אבל זה שכולם ינסו לחקות אותי – זה קללה או מחמאה?
ברור מחמאה… מה נראה לך? שכולם מחקים את מיה קינן כי שונאים אותה?
חחחחחח תמשיכי אולי תחליפי את רחלי
מסכנה ליאה מה נפלת עליה
את לא נורמלית!!!!! אבל חוץ מזה פגזי, באמת מתאים לטורנאל להיות חוקר אולי שיהיה בלש. מה דעתכם שדיזר יתמנה למורה סיף של רעואל ושלמה
🙂
חה חה חה
כמעט הערתי את כל הבית בגללך (בשעה 2:30 בלילה)… התגלגלתי מצחוק
הרעיון של הבית משוגעים היה הכי מצחיק,
ואגב טורנאל לא יכול להיות חוקר בגלל שבסוף הוא סתם הפיל את איסתרק בפח ואב הבית ההוא באמת בגד וככה תפסו אותם
שדיזר יהיה מורה סיף זה רעיון דוקא במקום היוני ההוא (איך קראו לו?)
הא נזכרתי הירלוס
🙂
יהיו עוד פרקים?
הואי איזה כייף שזה חזר!!!
רחלי הכתיבה מדהימה!
ממש נשאבתי לבפנים- תודה על היוזמה
ולכל אלו שהוסיפו רעיונות וקטעים נוספים- ממש השראה חלומית…..
אולי כדאי שלאה תלך לשוחח עם מישהו\ להתיעץ\ לשפוך לפניה ולבוא לתובנה נבונה
ואכן רעיון מוצלח לקרוא לו דוד על שם אביה
ואולי בשילוב דוד יוסף:)
מה באמת עם מיכאל\ מהללאל\ בסטיאן\ אונמר וכל הדמויות האהובות????????????????
אשמח לקרוא עוד.
תודה ושוב תודה
יש לי ניחוש מה יהיה בפרק הבא- יספרו שמהללאל מביא לבית של בסטיאן איזה ילד פצוע מהילדים של יפאם, ואלרון ייעלם/ ייחטף/ ייהרג על ידי גרורות של המשפחה הנורדית שלו…
חמוד ממש.
אולי תכתבי משהו על אלרנן?
וכמובן על בסטיאן.
תכתבי על האירוסין של מהללאל.
משהו על שיחה בין שלמה לבין הילד של אונמר?
ובסוף תעשו סקר לאיזה דמות הכי התחברו. או איזה שאלון טריוויה מהיר על הסדרה…
כן, בבקשה!
שיגלו שגם שאר הבנים של בסטיאן לא מתו
חחח… זה באמת יוציא את המיץ ויהפוך לקיטשי, לא?
אתה לא רוצה שימצאו את הילדים שלך?
מצטרפת לרעיון על הסקר
גם אני
גם אני
אולי שפדהאל יתחתן עם אחת האחיות של ליאה?
טמיאל נשואה כבר, מי עוד? לאפי? באני?ההיא שם באמצע, לא זוכרת איך קראו לה…
משי…
רעיון מגניב!!! בהצלחה לך…..:)
לדעתי,
לילד לא יקראו “יוסף”- זה יותר מדי….
וחוץ מזה לא קוראים ע”ש רשע. גם לא שם שני….
אולי יקוואל? מתאים לו…!
ולאה נשארת עם תואר אצולה- היא בסך הכל לא חיבבה את יוסף…
והיתה (בשקט!) בעד איסתרק. (איגרת בנעליים של שלוואן, לא מלשינה על לאפי ששרה סימן טוב… בן זכר נולד לנו בחצר הארמון….)
מהללאל מתחתן עם בת אצולה- מי?!?
אולי נרמה סטאזדיראן….:)
אלרון ג”כ מתחתן,
אולי עם אחות של נאיתן?
מיכאל גם חייב שידוך!!!
עם מי?!?!
אולי רעואל הנסיך הקטן הולך בדרכו של יקוואל?
בנימין מקבל תפקיד בהנהגה (הוא גדל!!! כבר עברו 4 שנים מאז איסתרק אמר לו שהוא מחכה לתת לו סמכויות!!!)
את מי רנה מצילה בעזרת הגבינות, הרחק בצפון כוזר??
ו—- מה עם הירושה של בסטיאן? (הוא היה ממש לחוץ ממנה!!!) אפילו שאולה כבר קיבל מהמלך נדוניה,
אבל נשארו גם רעואל מקאן וגם מהללאל!!
שלוואן חוזר לארמונו של איסתרק,
אולי יש מלחמה עם הקאוורים\ בולגרים\ סולטן סלג’ואר?
אולי בוגד כלשהו מנסה להתנקש באיסתרק-
הרי לא ברגע אחד כל הדיאלידאנים נהפכו ל”איסתרקים”?!?
והרי איסתרק ריחם על מי שיבוא לחגיגה ויתחרט,
אז אולי משם נפתחה דלת לצרה????
והרב בנטיליאן ממש מבוגר!!
הוא ימות??
ורנה שוב תהיה בודדה?
ואולי יחזרו לקידמה החברים המונדרים של המלך??? אנחנו מתגעגעים אליהם!!!
התגעגעתי לקנז וישי…
נרמה אמורה להיות בת 21 בערך…
אבל בטח יש לה אחיות,
וחוץ מזה- לאלרנן דיליאבר יש נכדות גם כן…
ימצאו מישהי.
אולי שאה בן בטאל?
בת כמה היא?
פרק נחמד בהחלט, אבל ברור שזו לא הכתיבה של מיה…
כמו שהעידה על עצמה בגב הספר פדהאל- כתיבתה בלתי ניתנת לחיקוי..
אין צורך להכביר במילים על מיוחדותה של הסדרה המדהימה הזאת עם העומק והתובנות שבין המילים…
ובכל זאת- אני חושבת שהסיום הוא קצת מצועצע מדי.
יוסף מת. אבל היו כל כך הרבה ‘דיאלידנים’ ששנאו את כוזר האחת וכל מה שהיא מייצגת- דיאלידנים אוהבי רדידות ושונאי האמת.
נראה לכם הגיוני שפתאום בבת אחת הוא מת וכולם חזרו בתשובה??
אם להיות אמיתיים- לדעתי אחרי מותו של יוסף היו אמורים לקום כמה תאי מורדים ולא להגיש את אהבתם כמנחה למלך איסתרק לאחר שהורגלו במשך תשע שנים ארוכות מאוד לשנוא אותו ואת מלכותו בכל ליבם.
תשע שנים שהם חונכו בכל אמצעי חינוכו הכובשים של יוסף לבוז לכוזר האחת ולדרכה, ועכשיו רק בגלל שמלכם מת הם יעזבו את אמונתם? ינטשו את כל מה שהסכימו איתו בכל ליבם ויחזרו לאהוב באמת מחדש את האמת?
להרוג את המלך זה לא פתרון. הפתרון צריך להגיע ע”י אהבתו של העם. כשהעם יאהב ויתחבר חזרה לערכי האמת, הם יכירו ויקבלו עליהם את מלכותו של איסתרק.
הסוף הזה הוא הפי אנד שלא קיים במציאות. בעולם שלנו תוכלו לקחת לאנשים מתחת לרגלים את כל השקר שבו הם חיים ולהוכיח באותות ובמופתים שזה שקר, ועדיין הם לא ירוצו לחבק את האמת, כי השקר טבוע בליבם וקשה לאדם לשנות את דעותיו, ויותר מזה- קשה להאמין שמה שהאמנתי בו עד עכשיו היה שקר. אנשים יעדיפו להצדיק את השקר בכל דרך העיקר לא להודות שהם טעו בדרכם.
לקחת את האוביקט שבו הם האמינו לא יחזיר להם את האמונה הראשונה. כי יוסף, לאחר שעבד קשות לחנך אותם לכך, הוא אינו אדם בשבילם, אלא דרך חיים.
ולא ביום אחד ובגלל “תקלה” שהמלך מת, הם ישנו את אמונתם ודרכם.
זו דעתי, ואשמח לשמוע עוד דעות על כך.
לדעתי רוחמה ממש צודקת, המוות של הרע באופן סופי כזה – אף פעם לא באמת קורה
מצד שני, בינינו אין עוד דרך לסיים את הסדרה .. דבר שאמור לקרות איכשהו
אני ציפתי לסיום פרווה כזה – שני המלכים מתים, ואז מי שטוב ימשיך לבחור בטוב ולהפך
הבעיה שאנשים יכעסו עליה שאין סיום מסודר….
בקיצור מורכב 🙂
אני ציפיתי שהיא תראה איך כוזר נחרבת וחדלה מלהתקיים – כפי שטוענים אלו שהיא הייתה קיימת.
הרי מתישהו כוזר תיחרב, ומדוע לא לכתוב על כך? משום שזה יהיה עצוב?
נו – נו.
כל המטרה היא להמשיך את הקיום של כוזר
אחרת היו גומרים את הסדרה בפדהאל בחורבן של הממלכה
רחלי המשיכה את זה כדי להחיות את כוזר שהסתיימה בכלום
את צודקת בהחלט!!
לא ייתכן שכל הדיאלידניים ואוהבי ההבל יניחו את תענוגותיהם בצד. אבל כבר אין כח למלחמות.
ובטח שאף אחד מהם לא יעז לגעת לי באיסטרק שהפך לדמות של גבר עוצמתי וחכם מאוד בעיני. אני הייתי מזועזעת עד עמקי נשמתי כשפגעו ברעואל.
מלחמה עם העמים ליד זה רעיון. ואולי הקווארים יהיו כ”כ גאים באיסטרק שיבואו לעזור?
כן הסוף היה מכוער נראה כאילו היא נסתה מהר לסגור קצוות והרגה את מי שלא הסתדר לה
לדעתי זה גם נורא טפשי שהטובים נצחו רק בגלל שהרעים מתו, הם צריכים לנצח בזכות היותם הטובים ולא בגלל שלא היה להם מול מי להתמודד
מסכימה איתך לגמרי
אולי צריך בפרק הבא מחתרת או מרד או משהו כזה
אולי אפילו כמו בימי לינקולן- מחתרת שנגמרת ברצח
(לא חייבים דווקא של איסתרק, אולי דמות משנית כלשהי, אין לי רעיון למי)
ככה יש הגיון שהממלכה מתאחדת והדיאלידנים מתאחדים כי לא רוצים מלחמה
כמובן שיש עוד מליון רעיונות איך לסדר את זה
מסכימה איתך לגמרי
אולי צריך בפרק הבא מחתרת או מרד או משהו כזה
אולי אפילו כמו בימי לינקולן- מחתרת שנגמרת ברצח
(לא חייבים דווקא של איסתרק, אולי דמות משנית כלשהי, אין לי רעיון למי)
ככה יש הגיון שהממלכה מתאחדת והדיאלידנים מתאחדים כי לא רוצים מלחמה
כמובן שיש עוד מליון רעיונות איך לסדר את זה…
נכון!!
הסיפור נגמר מדי טוב למשל עם שאול, נורא טפשי שיוזבד שכח את זה, הוא לא יכול להתמודד בחיים?
נכון
אולי אפילו נסיון התנקשות בבסטיאן
לא חייבים רצח ממש
כל הרעיון והמסר בספר המדהים פדהאל זה חוסר שלמות חלק מהרעיון הוא שהסוף טוב אבל לא מושלם
מה לא מושלם שם? הכל מושלם וזה הבעיה
תגידו, יש סיכוי שבפרק הבא הנכד המתוק שלי יעלה למרכז הבמה?
שלוואן יגלה פתאום איך מכינים את אבקת הרעם
מה עם פולס?
אולי שיקראו לילד ידידיה כמו שאיסתרק תכנן לקרוא לנסיך רעואל.
שם מלא משמעות!
כבר קראו לו שלמה
לילד של שלוואן
מה עם באלאר טזיאבל
ממלכה במבחן היא אכן מיוחדת ביותר והמבחן ממשיך כל הזמן
בפרק הבא לבטח נקרא את התלבטויותיה של לאה דיאלידאן האם לבקש מבנה שינציח את שם בעלה ואביו בבנו או שמא למחוק אותו גם מליבה ולהתחיל פרק חדש בחייה
אשמח כמובן אם זו תהיה כתיבתה המיוחדת של מ. קינן שתמשיך בעלילה
ברור אין כמו מיה
בפרק הבא:
כולם נפגשים בשמחת הברית של הבן של שלוואן- יוזבד איסתרק, אלרון, פדהאל וכו.. יש גם עזרת נשים כמובן 🙂
איסתרק נושא דברים לאומה.
סוגרים עניינים לגבי כוזר החדשה, מיישרים קו- מה שהיה – נגמר.
מסתכלים קדימה.. במבט חיובי.
שמחנו לפגוש בדמויות שוב.
לשבת שבעה בבגדים שחורים זה מנהג של אומות העולם לא?
קצת מוזר לי שלאה יושבת שבעה בבגדים שחורים.
מאה אחוז, הערה נכונה בהחלט!
חשוב באמת להצמד לאופי המאד מדויק של הספר שמושתת על ערכים יהודיים והלכה נכונה
הייתי מציע להשקיע בירור של לפחות חצי דקה לפני הנחת הנחות שכאלו.
פשוט חבל לכתוב הערות שגויות הנובעות מחוסר באינטלגנציה בסיסית.
מאז ומעולם בגדים שחורים היווי סמל האבל. אלפי שנים לפני שהנצרות חשבה להיוולד…
צודקת, גם אני חשבתי על זה. זה המנהג של הנוצרים, לא?
צודקת!
באמת התיאור הנ”ל בעייתי וחוטא לדרך האמיתית שסדרה צועדת בעקבותיה
נכון מאד!
לא ראוי לכתוב אלמנטים לא יהודיים, זה גם לא מתאים לאופי הספר
נכון מאוד! גם לי זה הפריע מאוד.
אפשרי היה לכתוב. “לבושה בבגדים פשוטים המשקפים את האבל אותו עליה להראות”
רבי עקיבא לבש בגדים שחורים כשהתכוון להביע אבל.(כשרצה להודיע לרבי אליעזר על נידויו- בבא מציעא נ”ט) אל תניחו דברים לפני שיש לכם בסיס!
מממ… מה לגבי נישואים שניים של לאה דיאלידיאן?
מי יהיה הפראייר?
פראייר???
אולי יתיר. זוכרות? ההוא שהציל את האביר הפרוש מחנק, עם המסמכים וזה…
אולי שדיאן ורעועל של איסתרק יתחתנו
יווווווו! זה יהיה חמוד- הלוואי!
יואו זה רעיון, אני בעד בוא נקדם תשידוך…
רעיון פצצה!!! אבל זה יקח כמה שנים
וכן מי ששמה לב זו לא מיה קינן זו בסך הכל קוראת נלהבת
שרוצה שיקראו את הערה הארוכה שלה , וכול מה שרשום בשם מיה לא בשמה חשוב לי לומר שלא יהיו אי אלו בעיות
תודה ובהצלחה
סך הכל, נראה לי הרבה פחות חמור שהסופרת כותבת דברים של מיה קינן בשם עצמה, ממה שאת כותבת דברים של עצמך בשם מיה קינן…
שלום לך רחלי,
אני שמחה ומעריכה , את התשוקה שלך לכתוב את המשכי הסדרה ,
ואני שמחה לראות שכל כך אהבת את הספרים שלי ,והתחברת , עד שלא יכולת שלא להמשיך לכתוב עליו בעצמך !
אבל אשמח לומר לך, כי יש חשיבות מאוד גדולה , לסגנון הכתיבה שלי , זה סגנון שהותאם לתקופה עליו דיברתי , חקרתי המון עד שהגעתי לניסוחים הלשוניים התואמים את התקופה , ויכולתי ליצור ממד דמיוני עתיק ונכון , להעשיר ולהכניס את קוראיי לאותה תקופה , כול אותם דמויות ואופיים , סגנון הכתיבה , והעמקות , הרציונליות , הם דברים חשובים, דברים שבאמת את חושבת שיקרו , האצילות , יראת השמיים , ואהבת חיי תורה בלי פשרות ,
ולכן אומרת לך קוראת נלהבת של מיה קינן ,
מה שאת עושה טוב ויפה , אבל הדמויות הם של מיה ,
אז אין לי בעיה שתרשמי , הפוך תיהני , אבל תעבירי דרכה כדי שהנוסך יהיה שלה ואולי תעניקי לה גם את הכבוד להיות רשומה על גבי הכריכה כי בכל זאת את העבודה הקשה של יצירת הדמויות היא עשתה ,
ושוב אין לי כל התנגדות , אבל אני אהיה מאוד עצובה אם המשך של ספר , לא יהיה בניסוך וההסברה הנכון הנותן ממד של מיה
ועכשיו בקשה למיה קינן , תפקחי על הספר , פרסום של ספר גם אם שלך או לא , הוא בנוי על דמויות נפלאות שאת יצרת בהשקעה מרובה
אז אין לי בעיה שעוד בנות ינסו לרשום , ולרוץ על הדמיון , אבל פשוט שיישאר ספר עם עמקות הכתיבה שלך ויכולת ליצור את הדמיון לקורא הספר שמרגיש כאלו הוא נמצא וחי בתוך הממלכה , ( בגלל זה הקוראים והקוראות כל כך נרגשים )אלופה מיה אני חייבת להגיד שפשוט נהניתי
ורחלי מפרגנת לך בענק ,רוצי על זה ,ובהצלחה רבה רבה , קדימה , תעשירי אותנו
רושמת כוזרית נתינה נאמנה למלך אסתרק ומשפחתו
אני הייתי רוצה לקרוא גם על התקופה שבין הספר איסתרק למהללאל, מה היה אז? איך איסתרק ביסס את השלטון? איך נפגש עם אחיו? מה הסביר להם? איך בתחיל אץ חי נישואיו? מה יה אז עם רנה ועוד….
וגם ממש חסר לי שבפדהאל המשפחה המלכותית פחות מוזכרת- היחסים בינהם, החיים שלהם ויש עוד המווון מה לדמיין על ממלכה במבחן, אפילו שהיא כבר לא במבחן והמלמה הסתימה…
ממש התאכזבתי שדיזר לקח לי ת’במה
יאללה אייל זרום קצת לא תמיד אתה צריך להיות בגובה!
חחחחההה
חזק
גם אתה מצולק כמוני
זה ממש מה אני שאני חשבתי בול!
באמת שקשה לעזוב את הסידרה ולהמשיך את החיים בידיעה שאין עוד ספר המשך…
התרגשתי שיש עוד טיפה מהטעם הנפלא של הסידרה המיוחדת הזאת
תודה השאיר טעם של עוד
כוזר שאין בה נאמנות מוצהרת לדיאלידאן – עלולה להיות מסוכנת הרבה יותר מכוזר הקודמת.
נכון שגם קודם היו מחתרות, אבל עכשיו – לא יתאפשרו חיים של כבוד בגישה דיאלידאנית מוצהרת,
ונוצר מצב שההשפעה הרעה הרבה יותר סמויה מקודם.
אבל בעצם זה מה שהיה גם לפני פרוץ המערכה הקשה.
בכל אופן, אותי מעניין מה שלום תובאל ורבקה,
מה עם פילאק ואנילאן, איפה הוא חי לאחר הבריחה והאם קיבל הערכה ממלכות כוזר האמיתית על עצתו למהללאל לשחק את המשחק עד לרגע האחרון.
וכן, בהחלט הייתי רוצה להכיר את מירקי בנטיליאן לאחר בגידתו של בנה יקירה, לראות מה שלומה ואיך רנה גיסתה החדשה מצליחה להשיב אותה אל החיים,
וטוביה סאנפאל – מה איתו?
שיגלו שגם אביי/ אליהו לא נרצח
אני אשמח לקרוא קצת על תרצה סאנאפל, סה”כ היא לא פגשה את ליאה כמה שנים טובות
איך היתה הפגישה המחודשת ביניהם?
האם היא באה לנחם את לאה?
וגם מה שלום שאר הבנות שלהם? מאשי, לאפי, ואיך קראו לשאר?! ותכלס, עם מי הבנות התחתנו
שימו לב, שיש די הרבה גברים פנויים כרגע ואין כל כך נשים
כך ש5 הבנות הנותרות של תרצה יכולים להיות שידוכים מעולים עבור הרווקים
מיכאל, מהללאל, יוזבד, פדהאל, אלרון (יואו ואז הוא ושלוואן יהיו גיסים) דיזר, גדעון, טורנאל, ובטח שכחתי כמה
אהבתי את הרעיונות שלך, מימי. במיוחד את השדוך וה”גיוס” עבור אלרון…
רק חבל שכנראה זה לא יהיה מעשי כל כך, אם כבר בין שלוואן לליאה קיים פער גילאים כזה שרק הוראת המלך יכלה לחפות עליו; וטמיאל כבר נשואה לאלעזר, כך שלשדך בין חגלה בת ה11 של אז (14 היום?) לבין אלרון בן ה30 פלוס, עשוי להיות מאתגר במקצת…
אם כי, השדוך בין אולה לאונמר בהחלט עשוי להיות תקדים:)
בעיה אחרת אמורה לגבי יתר הבנות – צביה, מאשי, באני ולאפי הקטנה, שגם אם בגרו ב3 או 4 שנים מנשואי אחותן הגדולה עדיין לא זכו, כמדומה, להגיע לגיל המתאים.
לא נורא, גם חלק מן הגברים שהוזכרו צעירים מדי – פדהאל וגדעון בני 17, דיזר בן 16 (עיין ערך: היום הוא בן שש עשרה. ישן במיטה מרופדת וכו’) ואף על פי שבכל הספר אין איזכור לגילו המדויק, טורנאל לא אמור להיות גדול משלושתם. כך שבהחלט ניתן להמתין כמה שנים עם ההצעות, ואז להוציאן מן הכח אל הפועל…
בת כוזר האחת, אני חושבת שבזמן של ממלכת כוזר בנות התחתנו בגיל צעיר מאד!
הנסיכה טור לדוגמא התחתנה בגיל 14.
ולגבי הגיל של הבנים נשאר לי רק לחשוב בן כמה היה רובן מן הגי כשהתחתן…
באמת? דיזר היה בן 16 בספר?
אשמח לדעת באיזה עמוד זה בספר
חחח…
מדהים שיכתבו על אולה ואונמר אני אוהבת אותה מאז שהיתה בת שמונה וגם על מהאלל אני אוהבת אותו
וואלה זה מטורף שכתבת המשך, עד עכשיו אני בוכה שאין המשך
צריך שיהיה כתוב על רעואל הוא יורש עצר ולא מסופר עליו בכלל וגם על אח שלו אבל עוד כמה שנים כשיהיו בני עשר בערך,
שיבינו משהו מהחיים שלהם
על שלוואן גם חיבים לכתוב, ליאה פחות אטרקטיבית
על ליסיה ובנימין גם צריך לכתוב, וגם על אונמר ואולה (הילדים שלהם, עברו שנתיים מהחתונה…) הם היו ממש חמודים!!!
גם על בסטיאן הוא בן אדם מאד לענין
האמת היא שביוזבד מהללאל היה נעכס כזה וגמלוני, ובפדהאל הוא נהיה קצת יותר לענין
גם ממיכאל שכחו וצריך לכתוב עליו
וגם שיספרו על מהללאל כשהוא יותר בוגר ויותר יציב וסגור על עצמו
ובבקשההההההההההה להזכיר את יקוואל!!!!!!!!
דיזר הזכיר לי את אייל גלבוע ממרגל להשכרה, כל הזמן מת וקם לתחיה… 🙂
יואו!!
חזק…
כשאמרתי שיכתבו על מהללאל שהוא יהיה יותר סגור על עצמו התכוונתי לפדהאל
אני רוצה לקרוא פרק על אסיפה של מחנכי נוער הרחוב בכוזר:
מהללאל, גדעון, פדהאל, הנסיך בנימין,שלואן, דיזר-מה איתו?
ואם באמצע יגיע “מוכר המטאטאים” זה יכול להיות נחמד.
שיחה כזו תספר הרבה על המתרחש בכוזר.
* מה עם המחתרת שהייתה בכוזר החדשה?
* מפגש בין טוביה לאחיותיו ושלוואן נראה לי מעניין. אולי שלוואן יחנך אותו קצת…
וואו1 הופתעתי ממש!!!
לא חשבתי ששמישהו יקח יוזמה ויכנס לנעלים הענקיות של מאיה קינן
אבל – ממש ממש ממש נהנתי לקרוא א ת הפרק ואני מחכה בקוצר רוח להמשך!!!
אם לא הייתי יודעת – לא הייתי חושבת שלא מאיה כתבה את זה
תודה רבה רבה עלי הומשיכי!!!!
הפרק כתוב מהמם, אבל רואים שזו לא הכתיבה של מיה!
כן, זה כתוב מאוד יפה.
אבל אין שם את התיאורים של הפרטים הקטנים שזועקים שהם של מיה.
נראה לי שכל תוספת מיותרת הייתה סידרה מדהימה שאפשר לחזור לקרוא שוב ושוב .
כל תוספת שלא של מיה תוריד מהגובה שאליו נסקה הסידרה.
יישר כוח למיה על הספרים המיוחדים האלה ומקווים לקרוא עוד ברמה כזאת וכמו אדמה פראית.
מסכימה לחלוטין.
ובלי סתירה – הקטע הנוכחי נהדר! אם לא ה”נעלים הגדולות” שבצילן בחר לעמוד, הוא עשוי היה לקבל ציון גבוה מאוד.
הצעה: אם בכל זאת בוחרים להמשיך, אולי כדאי לפני כל פרסום להראות למיה את הפרק המיועד? בבקשה, אל תגעו בדמויות האהובות עלינו ללא בקרה הולמת…
היה יותר מתאים שיתן שם כמו אחדות או שלום בתרגום לכוזרית.
אולי משו על חיים חדשים תקוה שמתחדשת- בוזרית
הייתי מחפשת שם כמו שלום או אחדות בכוזרית או אולי חיים חדשים תקוה שמתחדשת…בתרגום לכוזרית
יש לך כתיבה יפה ממש. אמנם מיה היא מיה, אבל יש לך עתיד…
מה קורה עם אמא של שאול?? זה מעסיק רק אותי?
האם היא ידעה כל הזמן מבגידתו שהיא רק עכשיו מתוודאת לדברים?
בטח נפטרה מרוב צער
חחחחח
לא יפה שאתה צוחק על אמא שלך
יש לך אחיות שאול אמא שלך יכולה לקבל מהן נחמה(אלרה וכו)
איפה זה כתוב? לא זכור לי שהיה כתוב משהו כזה, חשבתי ששאול בן יחיד
חנוך תחית המתים הייתה כבר ואני לא מעודכן או שנדמה לי?
וואו וואו וואו…..
איזה כיף שיש המשךךךך
כל כך לא רציתי שזה יגמר,
אהבתי את הסדרה וקראתי אותה שוב ושוב, לא יעזור כלום- הדמות הכי אמיצה וטובת לב היא מהללאל, שאי אפשר שלא להעריך אותו על כל הדרך שהוא עשה וממשיך לעשות…
לדעתי יהיה מסופר קצת על איסתרק שאולי קצת חושש מהמלוכה על כוזר כולה, שכן רוב הסיכויים שיש עדיין כאלו שהעדיפו את השלטון של יוסף
מחכה מאוד להמשך,
המון הצלחה
נכון, לא כמו העומק בכתיבה של מאיה, אבל מהמם, מהמם, ונותן טעם לעוד,
בנוסף לכתיבה המהממת של מאיה שהיא סופרת ענקית, היה מימד נוסף בסדרת ממלכה במבחן- מימד הסדרה, הספרים היפים שיצאו עד אז היו בודדים(חוץ מספרי ילדים)
צריך להוציא עוד סדרות ערכיות עם המשכיות לדמויות , ולעלילה, שהקוראים מתחברים אליהם, ומי יודע אולי את רחלי , תהיי את? יש לך את זה בגדול!
בהצלחה רבה, רבה!
וואו,תודה רבה,
מושלם,
יש בפרוג אשכול של המשך עם שישה פרקים כבר, ג”כ טוב מאד…
מצחיק, אבל דיזר מזכיר לי את הסוכן 003 של נחמן גרשונוביץ,
שלא קורה לו כלום גם בסיטואציות קיצוניות לחלוטין,
וטורנאל את הילדה מ”עולם חירש”
שמוכשרת יותר מכולם אבל בטוחה שהיא לא נורמלית.
יש בזה משהו? מה אומרים?
רעיון מדהים! אחשוב על המשך….
הכתיבה מדהימה, הרעיון מלהיב ומתסיס,
אבל, כשעוצרים רגע-
הלהיטות אחרי המשך והתחברות לדמות נעלמת מפריעה לנו במטרה שלשמה קוראים ספרים איכותיים כאלה.
ממלכה במבחן הינה סידרה שאמורה ללוות כל אדם בלבטים ובנסיונות שהוא עובר,
שימו לב כמה רוצים ששאול יחזור בתשובה, שמהללהל התחתן , אלרון טור, רעואל, אולה וכל הדמויות המדהימות יסגרו לנו מעגל,
אבל בואו לא נשכח ולא נאבד את היופי בספר אמיתי…
מחפשים את הידיים הקינניות? נסו להבין למה כל חלק שהסופרת לא סגרה משמש, ומה הוא יכול ללמד….
וכאשר תקום מן הספר…
נ.ב.
אני אישית לא השלמתי עם מותו של יקוואל עד קריאת הספר פדהאל,
במקום לחרוש על יוזבד פחדתי ממש לגשת לספר פעם נוספת כדי לא לגלות שמה שקראתי במהירות אכן קרה,
לקח לי זמן להבין- לא הכל נדע ולא הכל ידעו עלינו גם לא לאחר מותינו,
זה רק הוא (-אתה) שמשקיף עלינו ממרומים.
ולסיום,
ניכר מתגובות הקוראים שמדובר על קוראים איכותיים, מלאים וחושבים…
*צריך לכתוב קצת על מיכאל.. לי הפריע שלא היה כתוב על מיכאל כלוםםם…. (כל הסידרה ליווינו אותו, באיסתרק היה בשבי, במהללאל שהיה בבבל ומהללאל הזדהה בשמו, ביוזבד שהוא אמורל חזור, ועד שבסוף יוזבד הוא חוזר לארמון- הוא לא מוזכר בפדהאל בכלל…. היה חסר…..)
*שיהיה מפגש בין מיכאל למהללאל- שיראו אותם אחד ליד השני ויראו באמת עד כמה הם דומים…
*מה היה בסוף עם מהללאל, איך הוא התאושש…
*שיוולד לאונמר ולאולה ילד..
*מה עם שלמה הנסיך החדש?…
*איך רעואל התאושש מהחטיפה?
*מה עם אשר קפחבר? כתוב שעבר לכוזר החדשה, מה נהיה איתו מאז?
* איפה החברים המונדרים של איסתרק?
אשר קפחבר מת בתחילת דרכו לכוזר החדשה. הרי יקוואל ראה אותם מוטלים מתים ליד הכרכרה שהתהפכה, וישנן רמיזות לא מבוטלות על כך שהתאונה לא היתה מקרית ובוצעה ע”י שליחי כוזר החדשה שלא חיפשו את נוכחותם של הקפחברים הגאים בארצם.
מי שנשלח לכוזר החדשה הוא מנשה קפחבר, ולזאת דווקא יש אזכור ברור בפדהאל.
הלא הם השודדים שאח”כ תפסו את יקוואל…
אויש… כמובן, התכוונתי למנשה ולא לאשר…
לא קראת את יוזבד?
אשר קפחבר מת מזמן!
מה עם רעועל של בסטיאן מקאן?
מיוחד!!!
המשך יפה!
תיקון טעות – ברכיהו, ולא בניהו, כמובן. (בניהו זה יקוואל בתחפושת, לא?)
היה נדמה לי שהיה כתוב שהמלכה לאה נפטרה, לא?
הפרק הבא אולי יהיה על מהללאל ושיקום העיר כאזאראן – צריך מישהו כדי להוציא לפועל את התוכניות הגדולות, לא?
אולי גם על בסטיאן מקאן – לא פגשתי אותו ב”פדהאל” בכלל, חוץ מאיזה 2 עמודים בהתחלה, למרות שהיתה מצופה ממנו תגובה חריפה על הפציעה של מהללאל.
וואוו!!!
התרגשתי נואשות כשראיתי שיש המשך לפדאהל…
היה לי ממש קשה לקרא עוד פעם את כל הסדרה… כי אין המשך… אז הכל נגמר!
נראה לי מיה הייתה צריכה להשאיר אותנו עוד שש שנים עד שתודיע שאין המשך… זה אובדן בשבילנו :))
מעניין אם אפשר שתוסיפו תגובה של מיה על הפרקים האלו… מעניין לראות את התגובה שלה 🙂
זה אומץ לדבר על לאה דיאלידאן! כי זה הפרט שהכי פחות הטרדתי את עצמי אח”כ מה קרה איתה…
אשמח אם הפרקים הבאים יתייחסו לנישואיו של אלרון, לצורה שבה הגיבו העם לשינוי. מה קרה שם. יש בוגדים או אין??
אני חייבתתת את התגובה של מיה על זה. נראה לי שזה יכול להיות הכי הכי ספר מוסר שיש.
יכול להיות דומה מאוד לאיסתרק-רק שכעת כל כוזר החדשה צריכה לעשות את הצעד שאיסתרק עשה.
תמשיכו !!
ואם אפשר להוסיף את מיה עצמה-אשמח מאוד. מאמינה שכל הקוראים
דוקא חושבת שכן צריך לקרוא יוסף
בדיוק בגלל שליבם עם כוזר האחת
וזה מה שיראה על היציבות של הממלכה…
לא לא!!
יוסף זה יהיה נורא אבל גם רעואל יוסף זה סלט בלטי ניתן לבליעה. שיתנו שם חדש אולי אלימלך או יחונא-ל או ירחמיאל שהם שמות עם הרבה משמעות
של תקווה לעתיד טוב יותר.
מה עם שאול????????????
הוא חייב לחזור בתשובה היא לא סיימה איתו יפה
חוץ מזה ממש נחמד שיש המשך לסדרה אפילו שאף אחד לא יכול להידמות למיה…
לא קראת את כל הספר?!
ממה שניכר מתגובתך – לא.
רוצי לקרוא ותגלי את התשובה לבד.
שאול מת.
עמ’ 849 למעלה.
גם אני לא שמתי לב עד לרגע זה.
כתוב בספר שהוא כבר מת..
לאה דיאלידן יכולה בכלל להמשיך לחיות ולהתגורר בכוזר?
אחרי הכל היא אשתו של האויב הכי חזק וגדול שקם לכוזר מבית..
שהלה ולאה יהפכו להיות חברות
כן, אבל היא לא היתה נאמנה לו….
ע”ע יוזבד עמ’ ??? (הספר לא ביד שלי….)
שהיא מחביאה לשלוואן הפתעה בנעליים,
“אל תסמוך אל אף אחד”, וההמשך החסר- אפילו לא עלי….
וע”ע מהללאל עמ’ ??? (כנ”ל…. הספרים בכל מקום מלבד בארון… מסתובבים אצל כל השכונה)
לאפי הקטנה שרוקדת בחצר ארמון דיאלידאן באלקן
“סימן טוב ומזל טוב יהא לנו
בן זכר נולד לנו….”
והמלכה רק מלמדת אותה להחביא את הרגשות-
מה שהיא (המלכה) רגילה בו ועושה זאת כנראה כבר 5 שנים תמימות….
אני צודקת?!?!
מדהים
הדמיון שאפשר להמשיך ולדמיין
להפריד ולכתוב….
לדעתי לאה בכלל לא עצובה על מות בעלה- היא קוותה לכך
רצתה שהריקוד המסחרר יפסק כבר
הייתי מחפשת שם שיזכיר חיים חדשים, או אחדות בכוזרית
אכן היו מספר רמיזות (כמו לפני בריחת שלוואן) שלאה לא מרוצה ממעשיו של יוסף…
יוסף דיאלידן הוא הדמות הכי טובה בסדרה.
חבל שמצא את מותו כל כך במהירות, ובסיטואציה כל כך ביזארית.
הנבל הכי טוב בספרות החרדית, בפער.
אפשר להרוס את הפרק?
לא יושבים שבעה על הרוגי מלכות ולשבת שבעה על המלך יוסף זה נראה לי כמו מרידה במלכותו של המלך איסתרק ירום הודו.
לא כך?
לגמרי לא נכון!!!
ברמב”ם מפורש (סוף פרק ראשון מאבלות), הרוגי מלכות מתאבלים עליהם, ואם כי דעת הרמב”ן ועוד ראשונים שבהרוגי מלכות גויים מונעים הספד, כבר כתב הבית יוסף שהוא משום חשש קפידא של המלכות, או כמו שכתבו ראשונים אחרים במס’ סנהדרין שהוא שמא ימלך המלך ולא יתן לקוברם. אבל זה דוקא לעניין הספד. אבל לגבי אבילות לא דיברו כלל.
ורק במקום חשש שיעלילו על המתאבלים במרידה הביא הבית יוסף שלא ינהגו אבילות. אבל כבר כתב לפני כן הבית יוסף שהוא תלוי אם המלך מקפיד או לא. ושוב להזכיר מדובר במלכי גויים, שע”פ דין ישראל לא חוששים למרידה בעצם האבלות על הרוגי מלכות.
עכ”פ מכאן ועד להרוס את הפרק, “…לא זו הדרך ולא זו העיר”.
באמת אף אחד לא ישב עליו שבעה. רק לאה אשתו הלאה והמותשת.
גם לדעתי היא שמחה שהוא מת כבר. אולי תלך ותתנצל בפני איסטרק ותקבל עליה את מלכותו ותבטיח לו שכל השנים היתה דעתה עליו רק ידיה היו כבולות לצד הארי איתו חיה.
ואז איסטרק יחון אותה ויסלח לה וייתן לה לבעל שני את…..
רעיון יפה לא?
מאוד יפה שממשיכים את הסדרה המרתקת והמענינת,
אולי אפשר לקרוא לילד יוסי ולא יוסף, כך אולי כולם יהיו מרוצים,
ואפשר שזה יבוא מצד האביר הפרוש או מצד איסתרק,
ושוב תודה רבה
יוסי זה שם לא נסיכותי בעליל!!!!!!
על הרגע שמתחילים לקרוא רואים שזה לא מיה
מה העניין שמישהי אחרת תמשיך?
סתם מאבד את הרעיון
בלי שום קשר לסופרת אם היא כותבת יפה או לא
וחוצמזה
לקרוא על שם יוסף?
יוסף???
נבל מנובל
הכינוי היחיד שצריך לומר עליו זה שר”י
רוצחחחחחח
מה שלוואן רוצה בן פושע?
אבא שלו ניסה לרצוח אותו
הוא חי בפחד מוות שאביו יגיע אליו
והוא גם ראה את האכזריות הנוראה של יוסף גם כלפי אביי ופילאק
וזה גם ישמח את לאה??????
זכר לבעלה?
אם בוחרים להתייחס ללאה זה לאיך שהיא נגמרת מייסורי מצפון שלא עשתה כלום ורק טמנה ראש בחול
(היא הרי כל הזמן הריחה, היא לדוג נתנה את המחברת לשלוואן והזהירה אותו מאביו)
ליאה בכלל לא צריכה אפילו כלפי חוץ להראות ללאה שהיא מצטערת ממות בעלה
(-רוצח אביה, כן)
צודקת,..
תודה רבה
עכשיו כששלוואן מקורב אל הארמון ויצא אל הרב וליאה הלכה לישון מצאה ידרת הי ההזדמנות לגמור את הנקמה באיסתרק וכו’
באמת!
ידרת מת עוד ב”יוזבד”!!!
אוי לא!!
ידרת הי היה חבר של איסתרק לא?
יפה מאוד!
אני מחכה להשלמת התמונה.
גם מה שכולם ביקשו – מה קרה בארמון בזמן החטיפה ואחריה,
וגם כמו שכבר כתבת, “פאר אלמן, בניהו איננו, אדוניה בכלא.” אני רוצה עוד כאלה.
מה קורה עם רובן, איזדרו, תרצה סאנפאל, יוזבד, וכו’ וכו’?
הי שימו לב
1. אומרים מדליונים ולא תליונים
2. הרב מעולם לא אמר לשלוואן לזרוק אותם, שלוואן עשה את זה אך ורק כי בחר בזה בלי שום קשר לרב (הוא פשוט נתן לו אותם, אבל מדעתו)
3. לשלוואן כבר יש בן
וגם
אם קוראים רעואל יוסף זה אומר שהלב מחולק לשניים, ולא שהוא שייך לכוזר האחת
ממש יפה אני מחכה להמשך תודה!!!
לא נראה לי הגיוני שמשהו ירצה לקרוא לבנו על שם יוסף
בטח לא שלוואן שתמיד יצטרך להוכיח את עצמו
ותמיד יסתכלו על כל פעולה שלו בזכוכית מגדלת
השם של התינוק צריך להביע תקווה ותפילה לשלום
שלמה, אהרון,
כמו מה שכתבתי למעלה יותר: מיכאל, יחונאל, ירחמיאל, שמריה, ולכל השמות אפשרי להוסיף את השם שלום כשם שני. ירחמיאל שלום וכדו’
מהמם!!! מחכה להמשך!
בחרת לך אחלה שם, מלא צנעה וענווה….
מלך חייב לנהוג שררה, אין ברירה.
דבר ראשון תודה רבה באמת לא יכלנו להיפרד!!!
ואת כותבת מדהים…
רק רציתי להעיר שלשלוואן וליאה נולד עוד תינוק אחרי דיאן
(סופר עליו במשפט זניח כשליאה ושלוואן מדברים בפדהאל)
בכל אופן היה ממש נחמד לקרוא עליהם שוב ונשמח לעוד פרקים!!!
לדעתי הם יחליטו שכן ויגידו שהם קוראים על שם המלך יוסף – הסבא
אפילו שזה יהיה טעות, אסור להם לעשות את זה לילד!!!
ובטח תפתח עוד זירה עם איסתרק ואולי מהללאל
תודה רבה!!!
וואו מדהים!!!
תמשיכו לעלות פרקים אני מחכה בקוצר רוח!!!
אם אין את המקור של מיה אז לפחות שיהיה המשך לפרקים האלה
תכתבו על כל הדמויות הישנות והמוכרות
על החיים בארמון והדו שיח בין האבירים והאצילים
זה היה מאוד חסר לי בפדהאל
מחכה להמשך!!
ממש נהנתי מהרעיון , כתוב יפה ממש,
ממש אשמח לקרוא עוד , זה בהחלט כמו שמשהי כתבה כמו לקבל ד’ש. מהמתים
טוב!!!!!
כיוון ממש מענין
אי אפשר להפסיק את ממלכה במבחן
רחלי את כותבת מדהים!
כתיבה יפה
נ.ב. לקרוא לו יוסף זו טעות חמורה.
גם לאה לא תשמח, אף אחד לא ישמח. להפך, אנשים יפרשו את זה כחוצפה וחתרנות.
לגבי ההמשך:
-קטע של הברית, בו הוא ‘הפציץ’ עם שם מתאים שלא חשבנו עליו– אולי איסתרק נתן את הרעיון
-קטע עם אמא של שאול?
-יוזבד מדבר עם אבא שלו- פורק וכו’
-אלרון…. עושה חיל…
-דיזר מתפקד (או לא מתפקד) כמפקד בצבא
-טורנאל
-אולה ואונמר
-איסתרק מספק הסברים להלה
וואו בדיוק כמוני
כמו הסברים שאני רוצה שמיה תמשיך דחוף
-איסתרק מספק הסברים להלה- דחוף!
אילו הסברים? על מה?
בפרק הבא תהיה כמובן הברית והעולל יקרא בשם כלשהו. מאמינה שהשווער החורג של איסתרק (הלא הוא הגר”מ בנטיליאן) יהיה הסנדק בברית ואז הוא ייתן כזאת דרשה רצינית לפני נתינת השם לתינוק שבה הוא ידבר על המהות האמיתית של השם יוסף, על גדולתו של יוסף הצדיק שהוא המקור הראשוני לשם הוא “ויטהר” את השם לבני כוזר. הגר”מ בנטיליאן יצטט את הפסוק שבו נותנת רחל אימנו את שמו של יוסף: “ותהר ותלד בן ותאמר אסף א-להים את חרפתי”, ויגיד שה’ אוסף את חרפתם של בני דיאלידאן שבאה בעיקבות מעשי אביהם ומוחל בזכות הבושה והצער שהם חווים. וואו יצאתי רבנית…
התחברתי.
וואו באמת יפה וגם אני התחברתי.
זה באמת “מטהר” את השם יוסף למרות שזה עדיין מעורר סלידה קלה והכרחית.
חזק, יש לי תירוץ נוסף, דיאלידאן כינה את עצמו יוסף הרביעי היו מלכים יוסף נערצים בכוזר
וואי איזה רעיון ואיזה כיף לקרוא את הפרק,
אני מתגעגעת לדמיות הישנות שנעלמו בפדהאל כמו אולה שלואן שנכתב עליהם אבל לא מספיק,
ותאירי את עיננו עם מה שקרה הארמון בזמן החטיפה, (מי בגד? איך זה קרה?)
ועוד משהו איך העם בכוזר החדשה מגבים לסיפור? לא יתכן שכולם קיבלו את איסתרק בשמחה, יש כאלה שנהנו מיוסף.
זה הולך להיות משהו קבוע? כל שבוע או משהו כזה? איפה?
אני חושבת שתספר קצת על הברית ועל מה שקורה עכשיו בארמון ובממלכה כשהממלכה חזרה ליהות מאוחדת
יפה מאוד!
אני חושבת שלא יקראו לו יוסף
אני חושבת שיקרה שוב מה שקרה עם הבן של איסתרק- רעואל שבגלל שמצאו את בנו של בסטיאן הוא יכל לקרוא לו בשם זה
אז לא לשכוח שגם לאיסתרק נולד בן ואם זה עדיין השבעה על יוסף אז עדיין לא קראו לו שם
לפי דעתי יקרא איסתרק את השם יוסף אולי עם עוד שם אבל כל הרעיון שהוא יקרה יוסף ואז יוכל שלוואן לקרוא גם יוסף כי זה לא כל כך יצרוב באוזן השם.
צריך לדעת דחוףףף מה קורה עם אולה ואונמר משהו שם נראה חשוד זה שהם מידי רציניים וכמו שיוזבד ראה את ההבדלים בין הקומת עבודה לקומת מגורים אז חייבים לדבר עליהם
וכמובן על איסתרק שלנו שאין עליו אפילו שהוא כבר בגר וההתמודדיות שלו הרבה יותר בוגרות והוא נהיה כזה רציני ויציב.
ויש לי שאלה מה ההבדל בין נאיתן לאלרון שניהם עבדים למה לו מותר להתחתן ולארון לא
ותודה על ההמשך אין מצב שנגמור אי פעם עם הממלכה הזאת!
לבן השני של איסתרק קוראים שלמה
כתוב בפרק האחרון של פדהאל
מי אמר שלאלרון אסור להתחתן?!
זה שהוא אומר על עצמו כל הזמן שהוא “רווק מזדקן” לא אומר שאסור לו.
הוא פשוט עדיין לא מצא את זיווגו לדעתי.
זה פשוט בגלל שכמו שנאמר בסוף יוזבד 2 אסתרק פדה אותו מיידי יוסף כיון שהוא המלך או משהו כזה לכן הוא כבר לא בגדר עבד בעוד שנאיתן כן
אין מצב שיקראו לו יוסף!!!! שלא יעז.
מה נראה לי שיקרה: יקראו לו דוד רעואל או אולי שאול כדי לתקן את נשמתו? כי לפני שקרה מה שקרה הוא היה ממש בן עליה, מגיע לו מסכן.
מהללאל מתארס (אחות של פולס אולי? צריך בת אצולנ נאמנה) לרנה ובנטיליאן נולד משהו… שיהיה שמח…
מה אני רוצה שיקרה: לראות את איסתרק בסיטואציה שבא המשיח והוא כבר לא מלך…
תודה רבה רחלי!
חזק!!
הצחקת אותי. עד למשיח הגעת מה???? זה לא הכי הגיוני למה מתי אנחנו נולדנו? אני ואת…?
רנה בת 50
באיסתרק סופר על כך ש27 שנים קודם היא התארסה עם דיאלידאן
היא הייתה בערך בת 14
כלומר באיסתרק היא הייתה בת41
עברו מאז 9 שנים.
זה נחמד שנולדים ילדים
אבל במקרה של רנה זה לא ממש מעשי…
רחלי, מדהים! אין מילים!
הצלחת לקחת אותנו חזרה לכוזר… חזרה לאותם ניחוחות ואנשים…
תמשיכי לכתוב!! העולם צריך אנשים כמוך!!
לכי בכוחך זה והצליחי….
אהבתי שהסדרה נגמרה בטעם של עוד. אולי נשאיר קצת מקום לדמיון?
בילדותי התאכזבתי הרבה מהמשכי סדרות שלא היו אורגינל.
וואו!איזה רעיון מושלם….
אהבתי שהכנסת את לאה וליאה מזווית חדשה..
אולי באמת תעזרי לנו לסגור קצוות עם הארמון, אונמר ואולה, גדעון, המלך, ליסיה תרצה ועוד המוןן דמויות שנעלמו מהמפה.
מסכימה עם התגובות למעלה שאולי כדאי שכהתיבה תהיה קצת יותר ‘קיננית’…
הרעיון ממש יפה ונכנסת לנעליים גדולות בשלום…
וואו! את כותבת ממש בכישרון!
אני נורא אשמח לקרוא על מהללאל וגם על איסתרק בתור אב. ממש אהבתי.
אני חושבת (יותר נכון רוצה..) שתיכתבו על בנם החדש של איסתרק והלה ועל רעואל שגדל,
אולי אפילו על שאול… על לבטיו וחזרתו למוטב.
מוזכר בחצי משפט ששאול נהרג? או שאני טועה?
שאול מת. לא קראת בסוף?
כן, שאול מת, הוכחתי את המשפט היחיד הזה, בסוף פדהאל לאיזה חמישים חברות…
וואו מרגש לקרוא עוד פעם על דמויות אהובות…. שלא התקיים בהם שנשתכחו מהלב אני מקווה לשמוע כמה שיותר על כל דמות ודמות כי כל אחת שנכתבה הצליחה להיחרט עמוק(פה המקום להגיד תודה רבה על שעות וימים מלאים ומחכימים)
בקשר להמשך אפשר באמת ללכת על הוספת שם למרות שלי אישית נראה מיותר לקרוא על שמו…
לרחלי שיין,
קבלתי את הרעיון של המשך “פדהאל” ומאוד נהנתי. נקדים קודם כל מהרעיון עצמו. נהנתי מהסדרה, ומפדהאל בפרט, הצטערתי לשמוע שזה נגמר. מלבד זאת, מהסגנון הכתיבה של הקעט שהבאת ובקשר להמשך- כתבתי משהו ואני מקוה שתאהבו את זה-
בתיה לורנס
המשכנו את הסיפור:
המשרת נכנס פנימה כשטס קטן של כסף בידו, ועליו מונח מכתב.
“מכתב מבית המלוכה, בעבור בנו של המושל”.
מינאר התרומם ממקומו בפליאה.
מכתב מבית המלוכה? מאז אומץ ע”י אלרון, מושל אלקן, לא הצליח עדיין להשתלב בחברה הכוזרית.
“מאת רעואל עוצר כוזר”, נכתב שם בדיו שחורה מוטבע בחותם של בית המלוכה.
***
מהללאל פסע בשביל המוכר, המוביל אל ביתו של יפאם.
יפאם יצא לקראתו בחיוך חמים. “מהללאל? לכבוד הוא לנו” קרא בהתרגשות.
שלום לך יפאם, מה שלום הנערים? שאל, קורץ בידידות לדמויות הקטנות שהופיעו מאחורי גבו של יפאם.
“מהללאל!” הסתערו עליו הילדים “אתה הצלת את המלך איסתרק” שאל אחד הילדים בקול נסער ונלהב.
“לאט לך, בניה”. חייך מהללאל. “אמנם הלכתי עם המלך למסע… ” הילדים עצרו את נשימתם, “אך לא אני זה שהצילו”, סיים וצחק.
“לא נורא מהללאל”, אמר יפאם בעידוד, “שלוחים רבים למקום”.
“באתי להזמין אתכם לחתונה שלי” הפתיע מהללאל, משאיר את יפאם פעור פה…
***
ממש אהבתי!!!
למה לא המשכת?
חבל!!
לתינוק צריך לקרוא דוד, ע”ש דוד סאנפאל, אבא של ליאה.
לא ע”ש רוצחו. תרצה סאנפאל ראויה לנחת ולנחמה לא פחות מלאה דיאלידאן.
ובניגוד לדמוי המלכה לשעבר – אותה באמת רק ישמח זכרונו של בעלה המנוח.
נכון!!!!!!!!!!!!
לא הגיוני שהתינוק, נכד לנרצח ורוצחו,
יקרא ע”ש הסב הרוצח!!!
אין שום סיכוי בעולם שליאה תסכים,
וגם לא ששלוואן ירצה!!!!!!!
יקראו לו דוד ואולי עוד שם.
נחמיה, אולי?
שלום דוד?
מנחם דוד?
וואו איזה רעיון לתת למישהי לכתוב המשך לספר אולי הפרק הבא ידבר על הבן של איסתרק
אפשר קצת לחזור למה שהיה ב״איסתרק״ ֿ
לחזור קצת לערכים, לחיבוטי הנפש, לבחירות ולהכרעות,
למאבק בין טוב ורע
לזיהוי של הרע הנראה טוב..
דקויות של השקפה נכונה
ערכים של תורה
אמיתות פשוטות , במשפטים חזקים.
איכשהו עם הזמן זה נהיה יותר מדי מעטפת, חסר לי המהות.
כבר רוב העניין פה הוא בעלילה ובמשחקים שלה, בארמון ובכוחות וכו…
נכון, אבל אם תשימי לב יש הרבה בבין השורות, הרבה משפטים חזקים לחיים, וממש אמיתיים,
שלפעמים גם אנחנו צריכים תזכורת, סדרה מיוחדת
אין עליך רחלי!!!
תמשיכי הלאה
אניי חושבת שההמשך יהיה שהרב בנטיליאן יגיד לקרא לו יוסף שיהיה תיקון ליוסף דיאלידאן,
ושירקם קשר של ידידות בין הממלכה (בית הביואר) לשארית בית דיאלידאן.
תודה רבה על ההמשך!!!!
המשך לפדהאל- יוהוהו!
אוקי, מחלום כיסופים למציאות- מהממם- מהמם- מהמם!
נשמע לי שסוף סוף שלוואן יפגוש איכשהו את מהללאל, והם ידברו קצת על מה שהיה…
לבן שלהם יקראו- יוסף יקוואל…
או רק יקוואל?
ואולי מהללאל בדרך להתחתן עם מישהי, או שזה מידי מופרך? עם… טמיאל???
טמיאל התחתנה כבר מזמן….
ביוזבד היא כבר נשואה לאלעזר…
אני חושבת שעדיף שהוא יתחתן עם איזה בת של האביר צלאטן (שר האוצר) או עם הבת של זבדיאל מיטראן (שהוא שר לביטחון פנים… זה יכול ממש להתאים..)
טמיאל נשואה לאלעזר, שהיה שותף פעיל בבריחתם של שלוואן וליאה מתחומי כוזר החדשה אי שם בשלהי החלק הראשון של יוזבד.
אופס…
וואו איזה יפה!! בהחלט להיכנס לנעליים גדולות!! עשית עבודה מעולה ממש ממש!!
אם אני לא טועה, לשלוואן וליאה כבר יש עוד ילד שמוזכר בחצי מילה, לא?
בבקשה תשלימי גם פרטים של מה שקרה בארמון בזמן החטיפה ולא רק תמשיכי את הספר!!
ובקשה אחרונה – תזכירי דמויות ישנות שנעלמו בספר עצמו!! בסטיאין, אונמר, טור ליאה ועוד המון שהיו חסרים!!
אני חושבת שהאביר בנטילאן ישאיר את ההחלטה בידי שלוואן.
הוא ישמע אותו, ויקשיב לו. אבל לא יחליט בשבילו מה לעשות.
ולכאורה, שלוואן אכן יקרא לבנו בשם יוסף כשם שני.
[הערה: לשלוואן לא ישאר התואר נסיך של כבוד,בשל העובדה שאיסתרק מעולם לא הכיר במלכותו של יוסף, וממילא שלוואן לא נסיך. לתת לשלוואן את התואר הזה, זה כביכול הכרה בכך שאביו מלך.
(מה עם התינוק שמוזכר בפדהאל שיש לשלוואן?). ]
הקטע היה ממש מוצלח
הספר ממש היה יפה
מהמם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לפעמים החיקוי עולה על המקור
יש לך עתיד גדול בתחום
אל תמתחי הרבה זמן
מחכים להמשך
תודה על הקטע רחלי!
אני חושבת שההמשך יהיה שהרב יאמר ללכת לשאול את האמא- ולאה דיאלידאן תאמר בעצמה לא לקרוא לילד רק יוסף.הם מחליטים לקרוא לו יוסף טוביה. והסנדק בברית יהיה איסתרק.
גם אשמח לשמוע עוד על הנשים ושיחותיהם- על הלה ורנה, על אונמר, ועוד על ליאה ולאה
רחלי אין עליך!!
בחרת נקודה כל כך רגישה אלמנה של דמות מרשעת ומושחתת
כיוון חשוב מאוד !!!
אנחנו ממש מצפים להמשך
אני חושבת שהרב בנטיליאן יגיד לקרוא על שמו אחרת מה תהיה העלילה?:)
נחמד מאוד
האם יהיו עוד פרקים ?
בהחלט!
בעיניי פדאהל הוא דמות שמייצגת את חיבוטי הנפש של אותם האנשים שנפגעו מהמערכת הממוסדת .
מחד-
הנפש מבקשת אמת! דין! עם כל אדם אשר הזיק או פגע בהם !ומאידך-
המערכת הממוסדת של העולם החרדי הינה קודש הקודשים ומגדלת את עולם התורה של הדור הבא .
הספר ממחיש את הזיקוק שאותו עובר פדאהל באותם רגעי אימה כאשר הוא מתלבט האם להציל את המלך או לא .
בעיניי פדאהל הוא ספר מוסר מהלך ….משולב עם דרמה חוויתית של קריאה מהנה .
אוהאווו, רחלי את גדולה!
יש לך את זה…
המשיכי בכישורייך הרבים !
עוד תגיעי רחוק…
ואווווו נדיר באמת אבל!!!!
באמת היה חסר כמה קצוות חשובים
כמו מה היה בארמון שאיסתרק נעלם מי ניהל אותו וכו
אהבתי ממש אני מקווה שבפרק הבא יספרו יותר על הארמון
וואווו
קודם כל אלוף
כאילו זה הפרק האחרון בספר על באמת..
ואין,
נראה לי אין איך לסיים את זה….
אבל אולי על הקטע של ‘רעואל יוסף’ – האיחוד והחיבור מחדש של שתי הממלכות.
ופליזזז עוד קצת על מיכאל אני מתגעגעת אליו.
ולא יזיק עוד קצת איסתרק בתור אבא, אהבתי את זה.
יפההההה ממש מוכשרת כל הכבוד!!!
אבל באמת נעליים גדולות מידי
ולדעתי הכי חשוב לכתוב על איסתרק!!!!!!
אני חושבת שהוא יבוא להתייעץ עם הרב בנטיליאן
ובאמצע יפגוש מישהו אחר, מפתיע
כמו אלרון,פולס, או פאר
שבאו להשתתף בשמחתו
ואז-
יתנו לו לחשוב מחדש על הכל-
יתנו לו זוית ראיה אחרת…
חמוד מאד
בהחלט יפה מאד
מרגש לחזור לדמויות מהעבר ולקבל מהם אות חיים
לא שייך לכתוב המשך לספר שלא אתה כתבת וברט ספר בסדרת ממלכה במבחן של מ. קינן אמנם כתוב חמוד מאד אבל כבר בשורה הראשונה מרגישים שזה לא זה
מסכימה מאוד
הרעיון להמשיך מדהים. למרות שמבלי לפגוע באף אחת הסגנון של מיה מותאם לתקופה ועולם המושגים שהיא בנתה עבור הסדרה לא סובל מושגים עכשוויים. לכן אם אתם ממשיכים אנא שימו לב שנישאר באותה ארץ ובאותה אווירה.
מלבד זאת אין לי מה לבקש, כל מה שתוסיפו יהיה מרתק.
ובכל זאת,
מענין יהיה לראות את הציבוריות הכוזרית החדשה. ההסתגלות של האנשים, לישן ולמוכר שהפך כבר זר לחלקים גדולים מהעם. אפשר להצמיח מכאן דמות חדשה או לקדם דמות שולית למרכז הבמה.
הדור הצעיר שגדל בממלכה. דיאן, ילדיהם של טור וראובן, אולה ואונמר, יהוזבד, פדהאל. ליסיה עצמו. מישהו מהדור הבא של השבטים הנאמנים לממלכה.
תודה על היוזמה.
לעניות דעתי, כמעט בכל הספרים האחרונים נשמטו הדמויות של המונדרים כמו, כלב, ישי וקנז. שכפי המשתמע מהספרים הראשונים בסדרה הם אנשים עם אישיות עשירה ומיוחדת!
אולי היה כדי לנער מהם את האבק קצת ולתת כבוד למסורת המונדרית…
כלב לא היה מונדרי!!
וואו זה ממש חזק!
כיף לפגוש מחדש את הדמויות
ורחלי, אני חושבת שעשית עבודה ממש יפה, במעט בלתי אפשרי להיכנס לנעליים של מיה
והנה, הצלחת לשאוב אותנו בחזרה לכוזר
ממש נשמח להמשכים נוספים
אני אשמח להתמקד במיכאל קצת
בספר פדהאל הוא ממש לא מוזכר
מה טיב היחסים בינו לבין איסתרק עכשיו?
ומי תהיה אשתו?
אמעלההה זה טובבב
וואו אהבתי
מחכה לעוד כאלו…
איזה רעיון האמת נראה לי שלא יהיה לזה סוף היא אפשר להפסיק לכתוב על הממלכה הזאת
הייתי רוצה שייכתבו באמת על איך החיים בארמון עכשיו כשיש שלום על הקשר של איסתרק והאחים שלו במיוחד עם בעלה של טור שחזר לארמון
על מהללאל והקשר שלו עם אבא שלו ואשמח לראות אותו מקים בית משלו
בקיצור על כולם
כי אין לזה סוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
איזה כיף!!
עלי והצליחי.
ומכיוון שבאמת קשה להכנס לנעליים של אחרים אולי הפעם זווית המבט תהיה יותר מהדמויות הנשיות בסיפור?
ההתחלה כאן שמתמקדת בלאה ובליאה היא התחלה מצויינת!
בפרק הבא, כשמתייעצים עם הרב בנטיליאן, גם לו יש אישה מיוחדת שלא היה לה מספיק במה בספרים…
אין לו אישה, היא נפטרה , יוזבד יתום מאמא
נכון שיוזבד יתום מאמא
אבל הרב התחתן שוב עם רנה
ואליה היתה הכונה….
הסיפור באמת היה כתוב במקצועיות,
אבל אני חושבת שאם מיה סיימה את הספר היה לה סיבה, אין טעם למשוך סדרה יותר מדי זה מוציא את כל המיץ מהסדרה.
בעיקרון בהקדמה היא רשמה שהגיבורים לא מתו אז יש מצב שיהיה המשך;)
בטח!!
מאיה מסוגלת עוד 4 שנים להוציא לנו המשך כזה של 2 ספרים שאורך כל אחד הוא 1,500 עמודים.
חה חה חה
הלוואי שהיא תעשה את זה אוי כ”כ אלוואי.
זה יהי שווה את ה4 שנים.
ואוו תודה רבה על זה
הלוואי ומיה קינן תסכים לכתוב עוד פרקים( בלי לזלזל ברחלי שיין אבל זה הדמויות של מיה..)
אני מקווה גם שהפרק הבא יהיה עם בית הביואר בארמון
מלך, מלכה, נסיכים
ולא בהלך ג’ינג’י משונה שמחפש את הבן שלו ברחובות….
בואו נחזור לאוירת הארמון הכל כך כובש
והלואי שגם לבסטיאן שנעלם לנו פתאום
אהבתי את ההמשך, זווית חדשה ולא מוכרת, וכן… גם אני מעונינת לשמוע על הנפשות הפועלות יותר: בית הביואר, בית מקאן, טור ובעלה שלא הוזכרו כלל. וכמובן גם צאצאי דיאלידיאן הנאמנים: שלוואן, פאר ופולס
ואז,, הפתיע הרב בנטיליאן בתשובה.
יוסף לא מעוניין שיקראו על שמו.. אינו מאמין בכך כלל, הוא היה איש של חיים, הנאות של חיים, החיים שלאחר המוות, לא שייכים אליו כלל.
ולאה? לאה תשמח מאוד לשכוח ממנו.. גם היא יודעת ששום תועלת לא תצמח לו מכך.. ואולי זה רק יצער אותה שכל פעם השם יזכיר לה את מה שבעלה היה מרויח, אילו.. אילו היה מאמין בכל הדבר הזה שנקרא שכר ועונש, רצינות, או רוחניות ועולם הבא.
אך מצד שני, אולי מצד עצמו תקראו לו יוסף, זאת ההזדמנו היחידה שמישהו יוכל לסמל במשפחתך, את התפנית שעשית, את זה שאתה היחיד שיש לך ערך מוסף מעל אביך.
תקרא לו י-ו-ס-ף ותוסיף שם שיבטא יותר מכל לאיזה יוסף כוונתך, לא ליוסף המפחית, אלא יוסף המוסיף המתעלה ותקרא גם אולי .. אולי… רעואל, כן! תקרא לו יוסף רעואל, וכך לא יהיה ספק בדבר כוונותיך.
בטוחני שגם אמך תשמח מאוד!
כשנכנס לביתו נגשה אליו ליאה כששמחה של החלטה נוצצת מעיניה, אך גם תוגה על החלד הראשון של ההחלטה שאולי לא יובן יפה.
האם יש תשובה בפיך? האם ביקרת אצל הרב?
כי חשבתי שאולי נקרא לו… כן אמר שלוואן הייתי אצל הרב והוא פסק לי לקרא לו..
רגע, שלוואן עדיין לא שמעת לדעתי, אולי נקרא לו יוסך רעואל?! שלוואן החויר והסמיק חליפות, כן… זוהי בדיוק תשובתו של הרב.
וואו זה טוב!!!❤❤❤
תודה על ההמשך לפדהאל!!!
ובנוגע לפרק המשך- אני חושבת שבעיקר ידברו על איסתרק מהללאל ואפילו על ליאה ושלוואן.
יספרו על התמודדויות של שלוואן כנגד אמו, שתעלב ותתרגז על זה שהם קוראים לבן הקטן שלהם רעואל יוסף
ויהיו כל מיני דיאלוגים.
מחכה כבר לקרוא את ההמשך!!
אני חושבת שיתמקדו באונמר ואולה.
הם זו”צ טרי, לא שמענו עליהם בכלל…
כמו שכתבו כאן- גם בתינוק החדש של איסתרק
מה עם פנרס?
וואוווו
תמשיכו
ממש אהבתי
אולי שיהיה בהמשך על הלה ומיכאל ומה שהיה בארמון בחטיפה של רעואל
תודה
אכן. בכללי על מיכאל לא סופר בקושי
נירא לי שהילד יוסף יעשה הפוך מסביו והיה רב הוא משהוא כזה
יפהההההה, זה באמת להכנס לנעליים גדולות. מעניין מה מיה תגיב שהיא תראה את זה. למעריצים קשה הפרידה.
אולי בפרק הבא יהיה את יוזבד מדבר עם אבא שלו על שאול …
אני הייתי רוצה להכיר את הבן הבכור של פדהאל ויורש תוארו, וכן את רעואל הנסיך כשהוא מבין משהו מהחיים שלו, בן עשר לפחות, אולי בר מצווה?
וואו,
זה כמעט לקבל אות חיים מהמתים …
חשבתי שפדהאל סגר את החלק של ממלכה במבחן ופתאום – כזו מתנה ???!!!
איזה כיף היה לקרוא את הקטע הזה (ברור שזה לא פרק לצערי… קצר מדי, יותר מדיי…)
בהמשך ידובר על ברכיה(!) שיגיע לכוזר כנסיך ובסוף יתברר לו שכוזר התאחדה 😉
ברכיהו דיאלידאן מת ביוזבד… מאבקת הרעם..
לא כתוב בשום מקום שברכיהו מת מאבקת הרעם.
יכול להיות שהוא רק נפצע…
דווקא לפי מה שהבנתי הוא “הועלם” בגלל אבא שלו…
לההה איזה היה כתוב שהוא נשאר במעלה ההר, וכשיקוואל רץ ללמטה הכל התפוצץ. ואם יקוואל מת- אז ברכיהו בטוח, כי הוא היה קרוב יותר לפיצוץ.
דווקא לאולה ואונמר מתאים לתת שם כזה…
תכתבו עליהם קצת?
ותיקון טעות לא בניהו אלא ברכיהו…
אולי תכתבו בפרק הבא על איסתרק האהוב? מהללאל?
אל תשכחו אותם!!
לגבי ההמשך – באמת כדאי שיספרו על פדהאל, על החיים ש’אחרי’ מה שקרה.
בספר עצמו היה חסר (מובן לי למה, כן?. הרי אי אפשר לכתו על כל כך הרבה דברים בספר אחד) קטעים על בסטיאן ומהללאל.
אחרי הכל, עברו כמה שנים, הם אב ובן קרובים יותר. ובכלל – עם מי מהללאל יתחתן?!
ואוו איזה כיףףףף
בלי להעליב את רחלי שיין , אני כן משתוקקת לסגנון של מיה. או אולי לשילוב של כמה סופרות מוצלחות , כמו ב :”מסומן”. אני חושבת שיהיה כאן פיצוץ של דבר אם רותי קפלר, אסתר קווין, דבורי רנד, ליבי קליין, ואולי אפילו מוישה גוטמן יכתבו כל אחד פרק המשך…..
איך הרעיון?
ולגבי ההמשך: אני משערת שהסופרת תבנה את ההמשך לפי ההשערה המוצלחת ביותר של הפונים, אז אין לי אחת כזו….:)
חמוד מאוד!.
וואו איזה כיף לקבל המשך כ”כ קולע 🙂
תייצרי לנו עוד הרבה כאלה 🙂
יפה מאוד, שמחתי לקרוא עוד קצת על הממלכה המדהימה הזו!
אני חושבת שהפרק הבא יעסוק בבניו של איסתרק,
נולד לו תינוק חדש ולא שמענו עליו כלל.
ממש מעניין אותי איך יקראו לו, ואיך היו חגיגות הברית אחרי סיום מלחמת האחים.
בקיצור- אני חושבת שהפרק הבא יתמקד יותר בבית הביואר….
לבן החדש של איסתרק קוראים שלמה, ככה החליטו לקרוא לו כי בימי שלמה היתה מנוחה לעמ’י ושיהיה ככה גם בימיו , כתוב ממש בסוף הספר
אשמח לדעת מה קרה עם גדעון בפדהאל.. איכשהו החלק הזה נשאר לי קטוע..
מה עם יוזבד:? יחזור לתמונה?
ומה עם פדהאל עצמו?
ככ הרבה קצוות לא סגורים שהייתי רוצה פרקים על כלללל הדמיות…
אולי על כל דמות שתיים פרק מוקדש?
ואווו דווקא נחמד..
אממ נראלי שההמשך יהיה שהרב בנטלליאן יגיד לקרוא לו יוסף,
ואז הוא יגדל ויהיה רב צדיק וגדול בישראל(או אולי בכוזר;)
ותחזרו לבסטיאןןןן דמות פצצתיתת:)
גם אני התחברתי מאד לדמות של בסטיאן ואהבתו לבנו, ואשמח לשמוע עוד קצת על מערכת היחסים היפה ביניהם והנחת שרווה בסטיאן ממהללאל.
איזה רעיון …. אהבתי את הנקודת מבט על לאה בכלל אף אחד לא דיבר כל הספר
הייתי רוצה שיהיו פרקים על איסתרק, הלה והילדים …. עם כל אוירת הארמון שהיתה כה חסרה בפדהאל
ואי אהבתי ממש! סופרת מוכשרת להכנס לכאלה נעליים גדולות
אני חושבת שיווצר שיתוף פעולה מעניין בין שלוואן לבין איסתרק ואלרון ייכנס לתמונה קצת