מאת: מלי נדל
לפני הרבה שנים, בבית הספר היסודי ברכסים, היתה מחנכת מסורה שהקריאה סיפור בהמשכים בזמן הפסקת האוכל., וכך גרמה לכל התלמידות לשבת בנחת ולאכול עד תום. זו לא היתה רק העלילה המסעירה והמסקרנת; הדיבור שלה, טון הקריאה, הקצב והצליל ריתקו אותנו, למרות שהיינו ילדות גדולות שכבר קוראות היטב בעצמנו.
הקראת סיפורים היא חוויה שלא עוברת בשום גיל, ואף פעם לא הבנו למה. מילא הקטנים שלא יודעים לקרוא, אבל למה ילדה בת עשר צריכה שאמא תספר לה?
פשוט – פינוק!
לפני כל ההסברים והמחקרים, לשבת עם מישהו מבוגר שמקדיש תשומת לב ומקריא סיפור במיוחד בשבילי – זה פשוט פינוק. תשומת הלב, הזמן שמוקדש במיוחד לילד והמגע הקרוב ממלא את הלבבות הרכים בחום ואהבה.
ילד, מה אתה מרגיש עכשיו?
גם מתוך הסיפור עצמו עולים חוויות ורגשות, והתקשורת שנוצרת סביבם משפיעה דרמטית על ההתפתחות הרגשית והחברתית של ילדינו: צליל הקול העולה ויורד, הבעות הפנים, שפת הגוף – כל אלו מעבירים לילד מסרים בלתי-מילוליים תוך כדי הסיפור.
שלום כיתה א'
בואו נדבר רגע על ילדים שלומדים לקרוא: בשבילם כל הגה היא משימה, עוד לפני פענוח משמעות המילים, חיבור למשפט והבנת העלילה. כשילד קורא עם מבוגר ונדרש רק להאזין, הוא יכול להתמקד במשמעות תוך כדי הבטה במילים וכך ללמוד כיצד לקרוא נכון – בשטף, בדיוק ובהדגשת מילים חשובות.
אפשר לעלות רמה?
מה ילדים קוראים? בעיקר ספרים במשלב לשוני פשוט יחסית. כמבוגר מקריא סיפור – אפשר לבחור בטקסטים מורכבים יותר, וכך לחשוף את הילדים למילים חדשות ומשפטים עשירים. אפשר לבחור סיפורים בעלי ערך למידה – היסטורי, תורני, גיאוגרפי… אחר כך פלא שהילדים שלנו הכי מצליחים בכיתה?