"ילדים שואלים על עצמם" מציג עשרות סיפורים על התמודדויות שעמן מתמודדים ילדים רבים. הסופר חיים ולדר, שהוא גם יועץ חינוכי ומנהל "המרכז לילד ולמשפחה" משיב להם תשובות ברורת ואף מכוון אותם כיצד לנהוג. בשלושים השנים האחרונות הגיעו לחיים ולדר, עשרות אלפי שאלות שעליהן ענה באופן איש, או במסגרת "קו עיתונות" וחבורת תרי"ג. ספר זה הוא ראשון בסידרה המרכזת שאלות ולבטים המעסיקים […]
אילה ובני מגיעים לביקור משפחתי אצל סבם בכפר זורגר שבהולנד. הביקור הופך לחלום בלהות כשסודות מן העבר מאיימים להפר לנצח את שלוות הכפר. הם יוצאים למסע נגד הזמן, דרך טריש סוכנת הבית הנוקשה, דנומד המוזר ועורך הדין בריץ. האם יצליחו לחשוף את האמת, להציל את גורל הכפר ולהשיב את האור לעיניו של סבא? ספר מתח […]
לכל אדם יש שעה, גם לכם. שעה ייחודית שלכם, שרק אתם מכל יושבי תבל, יכולים להביאה לידי הביטוי הראוי לה ולהבשיל אותה לגילוי הייחודי שלה, כשם שאין פרצופינו שווים, כך אין שעותינו שוות. לכל אדם יש שעה ולכל שעה, השיווי הייחודי שלה. כלומר, שלכם. את השעה הזאת, המיוחדת והמוארת, שיש לכל אדם, לכד משה גוטמן בעין קולמוסו, שירטט אותה בסיגנונו הייחודי, והניחה […]
" התכנית מצוינת" הסכים יענקי "אבל יש בעיה אחת". "איזו?" "אני לא בקפסולה שלך"… שלומי חייך, הקפסולות… "כנראה שאתה כן. כנראה שיש מישהו מלמעלה שמארגן את הקפסולה האישית לכל אחד. וזה לא המשגיח…." "כל אחד והקפסולה שלו" מלמל מישהו מעל ראשו של שימי "יש לנו פה חלאקה יונגאלע" אמר מישהו אחר, "אפשר לפחות עכשיו […]
לפעמים- פגשנו אותן במסע, לא ידענו לומר איזה חותם הן הותירו על הלב שלנו, ארבעים ושתיים דמויות פועמות בקצב החיים. את שעון החול והשמש. רק העקבות שמשאירות אחריהן, הן השטח הכבוש שלנו. "טביעות לב"- ספר אנושי שיגע בך עמוק לפעמים עד כדי צריבה. אבל- דווקא החותם הזה יאפשר לך לעוף גבוה יותר.
נחמי עולה לסמינר עם הרבה חלומות, אבל הם לא ממש מתגשמים. בכיתה שלה חושבים, משום מה, שתושבות הגבעה, הן בנות כפר מצומצמות. אולי לו היתה נולדת כמה שעות מאוחר יותר, היתה התמונה משתנה? ואם לא היו פותחים את הסמינר בגבעה? ואם במקרה, היו משבצים אותה בכיתה אחרת? אולי. אבל היא נולדה בשעה המדוייקת שבה נולדה והסמינר החדש […]
כל שתקראי בספר הזה הינו אמת בתמציתה, אמת מפתיעה, מטלטלת ומחזקת, אין בה n תוספת אנושית מעבר לשינוי שמות טכניים. n הדברים נכתבו כפי שקרו ואתם תקראו. n האותיות, הקולמוס והשחקנים בסיפור הם אנשים, נשים וטף שטובי ברון פגשה דרך n הבמה, או תיבת הדואר שלה. טוריה הרבים בעיתונים השונים ובמבחר שפות הזרימו n חומרים, […]
במה ללא קהל– עלילה המשלבת דרמה עם הומור, במהלך מסע של חתן צעיר קשה למידה הנכנס למשפחה בעלת עמדת השפעה. גיבור סיפורנו נאלץ להתמודד מול שיפוטיות מצד הסביבה, לצד כישלונות חוזרים ונשנים שלו בכל תחום. הוא מגיע לשערי הצלחה ונכשל פעם אחרי פעם. האם כל חייו הוא יהיה "שלימזל", או שמא ההצלחה תאיר לו לפתע פנים? […]
"מה זה?" ניר מביט בו, מבועת. ענת קפואה על עומדה. "ענת מה זה? בבקשה!" "זה פרכוס", היא עונה בצליל אחיד, ממושך, עיניה נתונות בילד שלה, שלה, שמפרכס. "תעצרי את זה!" ניר מתחנן. היא מסתכלת על השעון. "ענת, די". ניר כמעט בוכה. ענת מניעה ראשה ימינה ושמאלה, מבטה נע בין מיכאל לשעון. שלוש דקות ועשרים שניות, […]
