ספרי הרגש הראשונים של הציבור החרדי, וכמוהם עד היום מספר ניכר מתוכם, נכתבים על מנת להעלות לדיון תופעות שונות בחיי הבית, המשפחה, החברה והסביבה, כאשר המטרה היא לשנות מוסכמויות חברתיות.
תחילה היה כל ספר רגש בשורה לציבור: עוד נושא שהיה עד כה לטאבו שכעת מדברים עליו בפורומים ציבוריים. בין ספרי הרגש הראשונים פורצי הדרך בהמשכים ניתן למנות את הספרים הבאים:
'אפשר לקרוא לך אמא' של לאה פריד הדן בנושא היתמות ונישואין שניים של אלמן לאלמנה.
'אבא חוזר' של לאה פריד המספר על ילדי גירושין שנפרדו על רקע חזרה בתשובה.
'במשעול' של לאה פריד העוסק בתקשורת לקויה בין כלה לחמותה.
'פקעת' של חוה רוזנברג – יחסי הורים ואחים מוצלחים עם בת חלשה.
'תשעים ותשע' של חוה רוזנברג – יחסי חברות לוחצת שעלו על סרטון.
'22 נדרים' – קריעה של אישה צעירה ליטאית בין בעלה ההופך להיות חסידי לבין בית אביה.
'בית בובות' של מירי זוננפלד – מבט תמים בעיני ילדה שהוריה התגרשו והיא אינה מבינה מה קורה סביבה.
'סיפורי א.מ. אמיץ' – סדרת סיפורים קצרים למבוגרים בנושאים שונים: שידוכים, שלום בית, יחסים בתוך המשפחה, פרנסה, חיי קהילה ועוד. הסיפורים נכתבו על ידי הניה שוורץ, עורכת 'בתוך המשפחה' לשעבר.
'הפרש' של חיה הרצברג – סיפורו של זוג צעיר החי בעוני ובדוחק עד להתבססותם, כולל מסע הגשמה עצמית.
'להתראות, ילדים' של יהודית פריינד – פרוזה על ילדי שנות הששים בתל אביב בצל הורים פליטי שואה.
חלק ניכר מספרי הרגש נכתב בתחילה על ידי מחנכות ומורות, עם התרחבות הציבור החרדי ללימודי מקצועות טיפוליים, נכתבים ספרי הרגש גם על ידי מטפלות רגשיות במבחר תחומים. במקרה כזה, יופיע על עטיפתו האחורית של הספר ידע על תחומה של המחברת, ופעמים רבות בעמודים הראשונים והאחרונים יופיעו קרדיטים למסייעים בתחקירים ובייעוץ המקצועי. למרות זאת, לא ניתן להסתמך על הספר הרגשי כאל מדריך מקצועי, מכיוון שפעמים רבות הסופרת נוטלת חירות ספרותית לטובת העלילה עצמה.
מרבית ספרי הרגש בציבור החרדי עברו הטרמה ודעת קהל על ידי פרסום מקדים בהמשכים בעיתונות החרדית במוספי הנשים של היומונים והשבועונים, בדרך כלל מתפרסם מידי שבוע פרק חדש, אך לעיתים יש סדרות שבהם הפרק החדש מתפרסם אחת לשבועיים.
