- מידע נוסף
- חוות דעת (0)
מידע נוסף
| שם המחבר | |
|---|---|
| BIG | פורמט בינוני |
| כריכה | כריכה רכה |
₪30.00
“אהם” כחכחה אדית ופניה ארגמניות.
“כן, אדיטוש, רצית לומר לי משהו?” דודה שירלי מפסיקה את מלאכת האריזה
ורוכנת אל אחותי. “רציתנו לבקש ממך משהו”, אני צמנסה לעזור.
“מה שאלתכן ומה בקשתכן”? מחייכת הדודה הניסיון להפשיר את האוירה המתוחה.
“אנחנו רוצות לבקר את אבא ואמא לפני שניסע מכאן”, אומרת אדית במהירות
בטרם תתחרט.
“מה”? גבותיה של דודה שירלי מתקשתות וקולה נוסק אל עבר שמיה הבהירים
של פריז “אני… אני שמעתי נכון, אדית? מה קרה לתבונתך? את כנראה מאד מאד עייפה”.
“אני לא.. אדית בולעת את רוקה ועוצרת את הדמעות שמתחילות לטפס אל תוך עיניה.
דודה שירלי לא סובלת בכי מיותר.
“הוריכן נפטרו לפני ארבע שנים. צר לי שאני נאלצת להזכיר זאת”.
אורית.
“לא רוצה בר מצווה”, אני מנחית על אבא את המידע המרעיש בערב שקט ונינוח.
אבא משלח לעברי מבט המום, פיו נפער, ידיו קופאות באויר ואחר נשמטות על
ברכיו בצליל זר, נוקשה, “מה??? לא הבנתי מה אמרת ארי.”
“אני לא רוצה חגיגת בר מצווה, תחשבו כאילו אין לי בר מצווה כאילו כלום.
תתעלמו מהתאריך הזה, תשכחו אותו ודי”.
“למה ארי, מה קרה לך?”
“אני אקבל עלי עול תורה ומצוות בלי חגיגות”, קולי שלוו וקר, לא מסגיר את
המערבולת האימתנית שמתפרעת בתוכי, סוחפת אותי מטה- מטה, אל התהומות.
אריאל
- מידע נוסף
- חוות דעת (0)
מידע נוסף
| שם המחבר | |
|---|---|
| BIG | פורמט בינוני |
| כריכה | כריכה רכה |
קוראים כותבים
There are no reviews yet
מוצרים קשורים
- מידע נוסף
- חוות דעת (0)
מידע נוסף
| שם המחבר | |
|---|---|
| BIG | פורמט בינוני |
| כריכה | כריכה רכה |
קוראים כותבים
There are no reviews yet
₪30.00
“אהם” כחכחה אדית ופניה ארגמניות.
“כן, אדיטוש, רצית לומר לי משהו?” דודה שירלי מפסיקה את מלאכת האריזה
ורוכנת אל אחותי. “רציתנו לבקש ממך משהו”, אני צמנסה לעזור.
“מה שאלתכן ומה בקשתכן”? מחייכת הדודה הניסיון להפשיר את האוירה המתוחה.
“אנחנו רוצות לבקר את אבא ואמא לפני שניסע מכאן”, אומרת אדית במהירות
בטרם תתחרט.
“מה”? גבותיה של דודה שירלי מתקשתות וקולה נוסק אל עבר שמיה הבהירים
של פריז “אני… אני שמעתי נכון, אדית? מה קרה לתבונתך? את כנראה מאד מאד עייפה”.
“אני לא.. אדית בולעת את רוקה ועוצרת את הדמעות שמתחילות לטפס אל תוך עיניה.
דודה שירלי לא סובלת בכי מיותר.
“הוריכן נפטרו לפני ארבע שנים. צר לי שאני נאלצת להזכיר זאת”.
אורית.
“לא רוצה בר מצווה”, אני מנחית על אבא את המידע המרעיש בערב שקט ונינוח.
אבא משלח לעברי מבט המום, פיו נפער, ידיו קופאות באויר ואחר נשמטות על
ברכיו בצליל זר, נוקשה, “מה??? לא הבנתי מה אמרת ארי.”
“אני לא רוצה חגיגת בר מצווה, תחשבו כאילו אין לי בר מצווה כאילו כלום.
תתעלמו מהתאריך הזה, תשכחו אותו ודי”.
“למה ארי, מה קרה לך?”
“אני אקבל עלי עול תורה ומצוות בלי חגיגות”, קולי שלוו וקר, לא מסגיר את
המערבולת האימתנית שמתפרעת בתוכי, סוחפת אותי מטה- מטה, אל התהומות.
אריאל
- מידע נוסף
- חוות דעת (0)
מידע נוסף
| שם המחבר | |
|---|---|
| BIG | פורמט בינוני |
| כריכה | כריכה רכה |
קוראים כותבים
There are no reviews yet
קוראים כותבים
There are no reviews yet