- מידע נוסף
- חוות דעת (2)
מידע נוסף
שם המחבר | |
---|---|
כריכה | כריכה רכה |
הוצאה לאור | |
שנת הוצאה | תשפ"ב |
מדון / קוראים כותבים
₪60.00
ספר כזה עדיין לא נכתב!
בלילות חשוכים, לאור נר מרצד, עמל אריאל, בנו של מושל מדון על חיבורו – ספר יאיר – אותו קרא על שם סב סבו יאיר משמיד מזבחות הבעל והאשירה…
מהי השליחות של אביאל בעיר הכנענית מדון, ומדוע רק הוא יכול לבצע אותה?
מי נטל לידו את המושכות בימים בהם אין מלך בישראל, וכיצד?
מדוע מרדו נשות מדון בבעליהן ומה הייתה התוצאה מכך?
מיהי האישיות העומדת מאחורי תלמידו המובהק של רבי שמעון בן שטח?
העיר מדון היא חלקה הראשון של מדון – טרילוגיה מונומנטלית שטרם נראתה עד כה, הפורשת יריעה רחבה ומקיפה בת למעלה מ 3,000 שנה – החל מימות יהושע בן נון ועד לתקופת הקורונה.
חלק זה מתחיל בתקופות יהושע בן נון והשופטים, עובר דרך ימי המלכים שאול, דוד ושלמה, משם לבני הנביאים ומסתיים בתקופת הצדוקים והפרושים. קורותיו רשומים בדם וחרוטים באש לבנה, מצריפים מטים לנפול עד לארמונות מלוכה, משיטוטים נסתרים בחולות המדבר ועד למנהיגות, כשברקע הלמות תופי מלחמה ותמורות מדיניות מתוכם קמים וגם ניצבים דמויותיהם של האיש העברי ויהדותו.
“הרב שמואל אורבך, תלמיד חכם ובר אוריין, עושה סדר בתולדות עמינו, ושובר מיתוס אחר מיתוס כאשר הוא משרטט את דברי ימיה של העיר מדון על שלל דמויותיה וגלגוליה השונים על פני עמים ויבשות, ארצות ותרבויות, צחצוחי חרבות ופעמי שלום, אישים דגולים לעומת בוגדים נאלחים. אורבך בוחר בזויות מפתיעות ומרתקות תוך שזירת דברי הימים. זהו הסיפור שלי וגם שלך, סיפור שיחבר אותך עמוק לשורשיך. זוהי ההיסטוריוגרפיה של עם ישראל”.
שמואל ברקוביץ, עורך הסדרה
- מידע נוסף
- חוות דעת (2)
מידע נוסף
שם המחבר | |
---|---|
כריכה | כריכה רכה |
הוצאה לאור | |
שנת הוצאה | תשפ"ב |
מדון / קוראים כותבים
-
הכתיבה יפה.
הסגנון מעט מדי בוטה, מזלזל, ולא מכבד מספיק את קדושי ישראל, נכון שאף הם היו אנשים בשר ודם, ואלו מיסודות האמונה שלנו.
אבל הכתיבה בסגנון זה אינה מתאימה כלל וכלל לדעתי, הקטנוניות והרגשות שלנו אינם מבטאים את גדולי ישראל, ועלינו להשיל נעלינו מעל רגלינו, לפני שאנו באים לתארם כיחפנים בסנדלים שמונעים מרגשות קטנוניים.
- מידע נוסף
- חוות דעת (2)
מידע נוסף
שם המחבר | |
---|---|
כריכה | כריכה רכה |
הוצאה לאור | |
שנת הוצאה | תשפ"ב |
מדון / קוראים כותבים
-
הכתיבה יפה.
הסגנון מעט מדי בוטה, מזלזל, ולא מכבד מספיק את קדושי ישראל, נכון שאף הם היו אנשים בשר ודם, ואלו מיסודות האמונה שלנו.
אבל הכתיבה בסגנון זה אינה מתאימה כלל וכלל לדעתי, הקטנוניות והרגשות שלנו אינם מבטאים את גדולי ישראל, ועלינו להשיל נעלינו מעל רגלינו, לפני שאנו באים לתארם כיחפנים בסנדלים שמונעים מרגשות קטנוניים.
₪60.00
ספר כזה עדיין לא נכתב!
בלילות חשוכים, לאור נר מרצד, עמל אריאל, בנו של מושל מדון על חיבורו – ספר יאיר – אותו קרא על שם סב סבו יאיר משמיד מזבחות הבעל והאשירה…
מהי השליחות של אביאל בעיר הכנענית מדון, ומדוע רק הוא יכול לבצע אותה?
מי נטל לידו את המושכות בימים בהם אין מלך בישראל, וכיצד?
מדוע מרדו נשות מדון בבעליהן ומה הייתה התוצאה מכך?
מיהי האישיות העומדת מאחורי תלמידו המובהק של רבי שמעון בן שטח?
העיר מדון היא חלקה הראשון של מדון – טרילוגיה מונומנטלית שטרם נראתה עד כה, הפורשת יריעה רחבה ומקיפה בת למעלה מ 3,000 שנה – החל מימות יהושע בן נון ועד לתקופת הקורונה.
חלק זה מתחיל בתקופות יהושע בן נון והשופטים, עובר דרך ימי המלכים שאול, דוד ושלמה, משם לבני הנביאים ומסתיים בתקופת הצדוקים והפרושים. קורותיו רשומים בדם וחרוטים באש לבנה, מצריפים מטים לנפול עד לארמונות מלוכה, משיטוטים נסתרים בחולות המדבר ועד למנהיגות, כשברקע הלמות תופי מלחמה ותמורות מדיניות מתוכם קמים וגם ניצבים דמויותיהם של האיש העברי ויהדותו.
“הרב שמואל אורבך, תלמיד חכם ובר אוריין, עושה סדר בתולדות עמינו, ושובר מיתוס אחר מיתוס כאשר הוא משרטט את דברי ימיה של העיר מדון על שלל דמויותיה וגלגוליה השונים על פני עמים ויבשות, ארצות ותרבויות, צחצוחי חרבות ופעמי שלום, אישים דגולים לעומת בוגדים נאלחים. אורבך בוחר בזויות מפתיעות ומרתקות תוך שזירת דברי הימים. זהו הסיפור שלי וגם שלך, סיפור שיחבר אותך עמוק לשורשיך. זוהי ההיסטוריוגרפיה של עם ישראל”.
שמואל ברקוביץ, עורך הסדרה
- מידע נוסף
- חוות דעת (2)
מידע נוסף
שם המחבר | |
---|---|
כריכה | כריכה רכה |
הוצאה לאור | |
שנת הוצאה | תשפ"ב |
מדון / קוראים כותבים
-
הכתיבה יפה.
הסגנון מעט מדי בוטה, מזלזל, ולא מכבד מספיק את קדושי ישראל, נכון שאף הם היו אנשים בשר ודם, ואלו מיסודות האמונה שלנו.
אבל הכתיבה בסגנון זה אינה מתאימה כלל וכלל לדעתי, הקטנוניות והרגשות שלנו אינם מבטאים את גדולי ישראל, ועלינו להשיל נעלינו מעל רגלינו, לפני שאנו באים לתארם כיחפנים בסנדלים שמונעים מרגשות קטנוניים.
770 –
הכתיבה יפה.
הסגנון מעט מדי בוטה, מזלזל, ולא מכבד מספיק את קדושי ישראל, נכון שאף הם היו אנשים בשר ודם, ואלו מיסודות האמונה שלנו.
אבל הכתיבה בסגנון זה אינה מתאימה כלל וכלל לדעתי, הקטנוניות והרגשות שלנו אינם מבטאים את גדולי ישראל, ועלינו להשיל נעלינו מעל רגלינו, לפני שאנו באים לתארם כיחפנים בסנדלים שמונעים מרגשות קטנוניים.
מיכל ג. –