תנועת החסידות אשר צמחה באירופה לפני כמאתיים וחמישים שנה, הביאה עמה דרך חדשה של עבודת ד' הכורכת אמונה וביטחון בד' יתברך, יחד עם "עבדו את ד' בשמחה". על אלו הוסיפה תנועה זו את רעיון הסיפור, הוא הסיפור החסידי המפורסם, המשמש אף הוא בעבודת ד' בהיותו מסייע להסרת המחיצות בין אדם למקום ובין אדם לחבירו.

בימי השואה האיומה עמדה אמונתו של האדם היהודי למבחן באופן שמעולם לא היה כמוהו. הסיפורים אשר לוקטו לאוסף סיפורי החסידים, המוגש כאן לקורא, עולים ממקומות המחבוא והמיסתור וממחנות המוות והכפיה. מסיפורים אלו אשר נמסרו בעל -פה והן מועלים כאן לראשונה על הכתב, עולה דמותם של יהודים יראים ושלמים אשר גם בשעותיהם הקשות ביותר לא איבדו את אמונתם וביטחונם בד' ואף לא את צלם אלקים הטבוע באדם ממעל

כל המסופר כאן הם מעשים שהיו, מעשים שסיפרו ניצולי השואה ומכולם עולה דביקות עילאית במנהגי אבותינו ובמסורת ישראל סבא, גם על עברי פי פחת. סיפורי גבורה ואומץ לב שאין לשערם. מעשים על מסירות נפש לקיום מצוות טלית לתפילין. מעשים ביהודים המשליכים נפשם מנגד למען אחיהם, מעשים המנציחים רגעים של התעלות וגבורת הנפש במחנות המוות ורגעים מופלאים של התגלות ההשגחה העליונה שזכו לה יהודים שלא שכחו מי הם ומהי אמונת אבותיהם.
לקט זה מספר על כוחה של אמונה הקוראת תיגר על כבשני המוות וארובות העשן והיא כולה אומרת רצון, כוח וגבורת הנפש – גבורת נפשו של יהודי מאמין.