לאחר ציפיה דרוכה וארוכה, הנה הוא בא, והוא מתעלה מעל כל ציפייה: הספר 'אל חזור' – פרי העט של הסופרת מ. קינן. קינן מפתיעה שוב בסיפור מדע בדיוני שנון ועוצר נשימה אודות חברות, אומץ, נחישות ואמונה חסרת פשרות.
בהתחלה:
"יוחנן מבין", אומר אנג'לו, "נכון, יוחנן? זה מתבקש. אושר תחת אושר,
חיים תחת חיים".
הנשימה שלי שטוחה ורדודה. "מה העסקה?" אני שואל בענייניות, ורק
ידיי שאוחזות בקלסר רועדות נורא.
מאוחר יותר:
אני מחייך לעברו ביבושת. "שמחתי לעזור", אני אומר, "מהם חייו של
יהודי פחות ערך, למול פגיעה בקצה זרתו של בן לבית הבסבורג?"
עוד יותר אחר כך:
"אין לי שום כוח", אני אומר בין גלי הצחוק ההיסטרי, "אני לא מכשף.
כל מה שעשיתי על הגג היה להתפלל לאלוקים שיחוס על חיי עבדיו.
האלוקים הוא שבחר להותיר את המגדל על כנו".
"כל זמן שאתה בתוכו", מציין הנסיך וצלאב.
ובסוף…..
מ. קינן, שקבעה רף חדש בספרות החרדית, מפתיעה שוב בסיפור
מדע בדיוני שנון ועוצר נשימה אודות חברות, אומץ, נחישות ואמונה
חסרת פשרות. זהו סיפורם של יוחנן זהבי, בחור הישיבה משכונת
בית וגן שבירושלים, חיים בנימין הנפח מפראג, ויצחק, סוחר הבדים
מבראנדיס שבבוהמיה, חברו הטוב של יוחנן, שהוא גם סב סבו.
אל תקמטו את המצח. פשוט תתחילו לקרוא.
מ. (מיה) קינן היא מחברת של למעלה מ15 ספרים שזכו לפופולריות רבה והפכו לספרי רבי מכר, ביניהם: סדרת ממלכה במבחן: (איסתרק, מהללאל, יוזבד, פדהאל), לב של קרח, אמת או חובה, המחוג הרביעי, המלך הבא בתור ועוד ועוד.
המשלוח מגיע במהירות – 2–5 ימי עסקים עד הבית לכל אזורי הארץ.
עלות משלוח היא 30₪.
כן. לאחר השליחה נשלח מספר מעקב וקישור לעדכון סטטוס בזמן אמת.
מייד לאחר התשלום תקבלו מייל אישור + סיכום פריטים.
כן. ניתן להשלים הזמנה גם בטלפון לנוחות מלאה, על ידי בחירת האפשרות אשראי טלפוני.
כל ספר נארז בקפידה, כדי למנוע קיפול או פגיעה בדרך.
נעדכן מיד, נציע החזר מלא או ספר חלופי – ללא פגיעה בזמן המשלוח עבור שאר הפריטים.
בעמוד המוצר מוצג סטטוס מלאי עדכני, במידה והפריט אינו במלאי ניתן להירשם לקבלת עדכון אוטומטי למייל ברגע שהספר חוזר למלאי.
ניתן לשלם בכרטיס אשראי, או העברה בנקאית. אין אפשרות לשלם במזומן לשליח.
פונים אלינו עם תמונה, ומבצעים החלפה מהירה ללא עלות דרך אחת מחנויות הרשת.
המלאי הוא על פי הרשום במערכת. ייתכנו אי דיוקים קלים.
רבקה –
כמובן שאני מכירה את זה עדיין רק מהפרקים שמתפרסמים ב"קטיפה" , אבל המלצה שלי שווה כל עשר אגורות
אחרי מההלאל זה הספר הכי יפה שיכול להיות
מכניס בכיס את אדמה פראית ואחד מאלף (וזה קשה מאד)
פשוט ספר מדהים!!!!
דנה –
ואוו!!! סוף סוף!!
כמה חיכיתי שהספר הזה ייצא כבר!!!
רבקה –
ספר מושלם!
משפחת אהרונסון –
קראתי בעיתון אבל לא את כולו חיכיתי נורא לספר
מאיה מתעלה על עצמה
והכי הכי כיף שזה מדע בדיוני
משו חדשני וייחודי
מרדכי –
מושלם מזמינים הרגע מקוים שנצליח לשמור עד פסח!!!
ואלופים יפה נוף שתמיד עם המחירים הטובים ביותר
רחל –
ישששש
יש מה לקרוא☺☺☺☺
הוד מלכותו כאקאן כוזר וגלילותיה המלך איסתרק ירום הודו –
קנינו,
שומרים לפסח,
אבל נראה מושלם לבינתיים…
מהללאל. –
נראה יפה עד מאד ומעורר השראה!
אין מתחרה למיה קינן ברמתה הספרותית.
האיכות המצונית שבכתיבה ועוד.
אלו ספרים שחצו את גבולות כוזר מזה רבות בשנים!
ממני מעריץ מושבע!!!
לעדי עד!
תולעת ספרים –
היי, זה עדין באמצע בקטיפה!!!!! נוכל לדעת את הסוף מהר!!!!!!!!!! מושלם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תמר ב. מירושלים –
אשמח לקבל הכוונה ממי שקרא-
לאיזה גיל הספר מתאים?
בת 15? בת 18? גילאי 20+?
תודה.
(מוגדר נוער בוגר כמו לב של קרח או המחוג הרביעי, או רמה גבוהה יותר כמו אדמה פראית ואחד מאלף?)
החותם דיזר חרב הסולטן –
אני קונה בלי להתלבט לרגע
בטוחה שאני לא יתאכזב
אין על הספרים של מיה בעולםםםםם
ומי שעדיין לא יודע את זה שיתחיל לקרוא…….
יפעת –
לא קראתי,
אבל מיד קניתי שומרים לפסח.
אין על הספרים של מיה
דיני –
קניתי את זה מיד כשראיתי את זה פה מחכה לפסח לקרוא את זה
בסי פערלמאן, ניו יורק –
ספר לנוער או למבוגרים???
יוזבד בנטיליאן –
נראה ספר מצוין
אין על מ. קינן!
יוזבד בנטיליאן –
נראה ספר מצוין
אין על ממלכה במבחן!
זה נראה מתחרה עם ממלכה במבחן…….
יוזבד בנטיליאן –
נראה ספר מצוין
אני ממליץ על כל הספרים שלה – מניסיון!
יוזבד בנטיליאן –
סיפור מדהיםםםםם
התפרסם בקטיפה, וכל שבוע לא נשמנו עד הפרק הבא!!!
מומלץץ בטירוףף!!!
יוחאי לוין –
אהבתי
זהבי מבית שמש –
אין אף אחד שקרא ויכול לכוון אם זה מתאים לנוער או שזה מבוגרים?
זה כמו לב של קרח והמחוג הרביעי- נוער בוגר,
או כמו אדמה פראית ממלכה במבחן אחד מאלף לפרוש כנפיים מישהו כמוני וכד' – מבוגרים?
אשמח לתשובה!
תודה 🙂
טלי –
קראתי את כל הפרקים בקטיפה ספר מהמם!!
מחכה לקרוא אותו עם כל ההוספות שלא היו בעיתון ולדעתי זה למבוגרים כמו אחד מאלף ואדמה פראית
יוחנן זהבי –
ביקורת ספרות | אל חזור | מיה קינן
ז'אנר: מד"ב
העלילה
יוחנן זהבי, בחור מוצלח עם רקע מפוצלח, משפחה לא הכי, הרבה קולות מייאשים ברקע. בחור גאון, מלא אומץ ותושיה. בחור מושלם, כמו כל גיבוריה המושלמים של מיה קינן. מישהו אמר מהללאל?
דווקא הוא, מכל בחורי העולם מגיע למסע בזמן, בעקבות אירוע שארע לפני 50 שנה. תאמרו – היה לאנג'לו 50 שנה להירגע? פלאודה יגיד לכם, שהיה לו 50 שנה לתכנן נקמה. והנקמה אכן כואבת, כואבת מאוד.
מבחינת מבנה הסיפור, העלילה נמתחת מאוד על פני 770 עמודים. (מיה חב"דניקית?!) התוצאה היא ספר עבה, שמשמח אותנו למדי. אבל, לטעמי, הסיפור לא מחולק נכון ע"פ העמודים. לדוגמא, החלק של הצוענים, כל המסע הזה בתחילתו מסופר באריכות רבה מאוד, ובמחילה – די משעממת. ואילו, אחד מרגעי השיא של הספר, הרגע המרגש שבו יוחנן מוותר למויש על החזרה לעתיד – נכתב בחצי דף, בתמצתיות ובלי להתעמק. וזה חבל כ"כ. חיכינו הרבה לבחירה כזאת, נוסח ממלכה במבחן. בחירה אמיתית, שגורמת לגיבור לחשוב, להרהר, לבכות אפילו, לוותר באצילות, להתחרט אח"כ. כל מה שמיה כ"כ יודעת לעשות, והוכיחה לנו את היכולת הזאת בספרים הקודמים. חבל, פשוט חבל על הבזבוז של הקטע הזה.
מסע בזמן
ישנם שלושה סוגים של מסעות בזמן.
1) הנוסע יכול לראות את העבר, אך לא להיראות ולא להשפיע.
2) הנוסע יכול להשפיע על העבר, ולשנות את מהלך ההיסטוריה, כך שכשהוא חוזר להווה הוא רואה הווה שונה ממה שהוא עזב.
3) העבר – עבר. העבר "יודע" כביכול שבעתיד ייסעו אליו בזמן, ולכן המסע בזמן רק מאמת את ההווה, ולא משנה אותו.
מיה בחרה בסוג השלישי, ולדעתי זו הייתה בחירה שגויה, שכן היא לא הצליחה להסביר את המסע. סגרתי את הספר, וכמוני עוד כמה אנשים שדיברתי איתם, בהרגשה של "מה היא עובדת עלינו? אי אפשר בכלל לנסוע בזמן, פנטזנית" הכותבת לא הצליחה לשכנע אותנו שהמסע בזמן אכן הגיוני, בשונה מהסיפור המשובח של mic333 , שם סגרתי את הסיפור בהרגשה של 'הצלחת לשכנע אותי, אפשר לנסוע בזמן'. וזה, לדעתי, הפספוס הגדול של הספר. הקטע של המסע בזמן פשוט לא יושב טוב על ההיגיון, ההסברים המפותלים על הכוס האדומה והחתול המוזר לא היו מובנים בכלל.
פרדוקס הביצה והתרנגולת קשה לי מאוד בספר הזה, מאוד מאוד. נראה שגם למיה עצמה זה לא היה ברור.
הכתיבה
האמת? בשבילה לבד היה כדאי לקנות את הספר. (78 ₪, לא לזלזל) הכתיבה היא הכתיבה של מיה, ולקרוא ספר של מיה זה קורס כתיבה בזעיר אנפין. אבל הפעם, היו כמה דברים שהפריעו לי בספר. הכתיבה בזמן הווה, גוף ראשון (ברב הקטעים). מרבית הספר נכתב מנקודת המבט של יוחנן, כמה קטעים מיצחק (סבא רבא של סבא רבא של יוחנן), קצת מחיים בנימין. התוצאה? קצת מייגעת. לעניות דעתי המאוד קטנה, כתיבה בגוף ראשון לא מתאימה לכ"כ הרבה גיבורים. במיוחד שבדמויות הפחות חשובות, כגון ההורים זהבי, ההורים ארנברג ועוד הכתיבה הייתה בגוף שלישי, כשהחלק שלהם בעלילה גדול יותר מהחלק של חיים בנימין לדוגמא.
אפרופו חיים בנימין, הנוכחות שלו בעלילה הייתה מוזרה מאוד. בתחילה כמה פרקים, באמצע, בסוף, גוף ראשון, שלישי, שני, לא אהבתי.
נקודה נוספת שהפריעה לי. בתחילת הסיפור ליוחנן יש את יוחנן הרע, זה שמייאש אותו ומפריע לו. פתאום, בבת אחת, הוא פשוט נעלם. זה מפריע מאוד, והשורה שמיה כתבה בסוף הספר, לגבי איך הדמות נעלמה- לא מצליחה ליישב אצלי את הנקודה הזאת.
מכירים את הסופרים שבטוחים שצריך להאכיל את הקוראים בכפית? שהקורא הממוצע לא יודע מימינו ומשמאלו במדע, בגיאוגרפיה, בהיסטוריה, וצריך להסביר לו כל דבר?
גם קינן מכירה, אבל מהכיוון ההפוך. היא סומכת על האינטליגנציה של הקוראים מאוד, יש שיאמרו – יותר מדי. מלא מלא מלא מושגים מוזכרים בספר בעקיפין, מתוך הנחה שהקורא הנבון יודע ומכיר. למשל מאיץ חלקיקים, אבן החכמים, צייד מכשפות, ואפילו סיפורים כגון ייסורי המצפון של אלפרד נובל מוזכרים בספר בכמויות. זה טוב?
מצד אחד, מאוד. הקורא מרגיש חכם, מבין דבר מתוך דבר, יודע שהסופרת לא מזלזלת בו בכלל.
מצד שני, לא. לא כל קורא מכיר את כל המושגים האלו, וכשהוא צריך לגגל על כל דבר הוא מרגיש טיפש מאוד.
מה שבטוח – את חוכמתה של הסופרת זה מראה לנו…
סוף הסיפור מושלם יותר מדי, הפי הנד שמח מדי. לא אהבתי.
אסיים במשפט מוכר, שאיני בטוחה לגבי מקורו.
"אין, ולעולם לא יהיו מסעות בזמן. וההוכחה לכך, היא שאיננו מוצפים אנשים מהעתיד"
פסח כשר ושמח.
אולה מקאן –
ספר מעולה. מסרים חזקים ונוקבים!
אולה מקאן –
מהמעולים שבספרים. מסרים חזקים ונוקבים!
חוי –
יש מצב אם משהו יכול לכוון אותי מאיזה גיל זה מתאים?
אנונימי –
ספר מעולה ממש! אין על מיה!
שימו לב שמצריך ריכוז.. לא קליל, רק כשיש זמן לשקוע
הוד מלכותו כאקאן כוזר וגלילותיה המלך איסתרק ירום הודו –
אחד הספרים
אחרי אדמה פראית ומהללאל זה הספר הכי יפה!!!
מיוחד ומקורי מאד!!!
מחכים כבר מעכשיו לספרים הבאים;)
הוד מלכותו כאקאן כוזר וגלילותיה המלך איסתרק ירום הודו –
יוחנן זהבי
יש לך הרבה טענות חלק מהם לדעתי ממש לא נכונות,
א. כל הספרים של מיה הם כתובים בזמן הווה וזה חלק מהיופי שלהם!!!
ב. שום דבר לא ישכנע אותי שיש כזה דבר מסע בזמן, גם ההסברים הכי הגיוניים, הדבר הזה פשוט לא הגיוני בגלל שאת העבר אי אפשר לשנות העבר קיים עכשיו ואם פתאום נחזור לשם הוא ישתנה?
העבר לא יכול להשתנות
וחוץ מזה לאן כל העתיד נעלם? נמחקו כאילו 400 שנה? זה לא הגיוני בכלל!!!
ומצד שני העבר וההווה לא יכולים להיות בו זמנית כמו בסיפור שההורים שלו חיפשו אותו
בקיצור, זה נשמע שיש שם שני עולמות
וכל שאר סוגי הסיפורים על מסע בזמן גם לא ישכנעו אותי בכלל!!!!
ג.בקשר למושגים שמיה הכניסה לשם- לעניות דעתי מי שקורא את הספרים של מיה הוא אמור להיות בנ"א אינטיליגנט וחוץ מזה, כשקוראים ספרים לא אמורים להבין כל מילה ומילה,
ואם כותבים לי צייד מכשפות אני אדע שיש כזה דבר משהו שקוראים לו צייד מכשפות והוא צד מכשפות
או שאני אדע שיש כזה תאוריה שמאיץ חלקיקים יכול להעביר בזמן…
שורי –
מסכימה ממש עם הביקורת של יוחנן זהבי.
הספר כתוב בצורה טובה (כמובן. בסוף זה ספר מבית היוצר של מץ קינן, אפשר אחרת?)
אבל—
והאבל ארוך. כי הספר ארוך ומתוח יותר מדי
הדמויות חביבות ומטה.
לא מספיק התחברתי לדמות של יצחק, לא היה מסופר עליו כמעט כלום
יוחנן הלך והסתבך בכל פינה ובכל צעד אפשרי או שלא.
מה אתה מכניס את עצמך שוב ושוב לסכנה? רק הרגע נחלצת מרה, מה אתה מתנדב מיוזמתך להיכנס שוב ללוע הארי ולנסות לרפא את האציל?? חייך קודמים!
גם את הקטע של מויש לא אהבתי. לא מסתדר לי כל ההלך רוח שם… ואיך בשניה הגורלית יוחנן מוותר על חבל ההצלה בשביל אח שהוא כמעט לא מכיר? בלי להתחרט וכמעט בלי להתלבט
והיו עוד כמה וכמה דברים מעצבנים בספר, אבל זהו בינתיים.
הספר יפה? כן. משעשע? קצת. מפחיד ומותח? לא. מעניין- כן.
אבל לא הייתי ממליצה עליו לפרס הספר החרדי המושלם.
כמובן מי שאוהבת את הכתיבה של מיה תהנה גם תהנה אבל אל תצפו כדי שלא תתאכזבו
אנונימי –
ספר מומלץ ביותר! מרתק כמו שרק מיה קנין יכולה לכתוב! מומלץ בחום!
סמסונג –
מקורי
מיוחד
מעורר חשיבה ותובנות על ההווה, העבר והעתיד..
מאוד מאוד מרתק ומחובר
מומלץ בכל לב!
מרגלית –
ככל ספריה של מיה קינן גם זה היה מושלם!!!!
אחד הספרים הכי טובים שקראתי וקראתי המון
יוז –
מושלם! שווה לקנות!
הכיוון הוא מבוגרים למרות שגם נוער יכולים לקרוא.
ספר מדהים ומיוחד!
מימי –
ספר מדהים, בדיוק כמו כל הספרים של מיה קינן
כתיבה נדירה ועמוקה
יוחן הוא גיבור קלאסי כמו הגיבורים שלי מיה, חכם והרואי ומושלם
אבל…
1. מיה באמת הגזימה קצת עם כמויות הצרות שיוחנן מסתבך בהם
זה כבר קצת זלזול באינטלגנציה של הקורא
איך יוחנן מצליח להסתבך גם עם צוענים, שודדים, אינקוזיציה, מנזרים, כמרים, כישוף, (ותסלחו לי כל על מה ששכחתי)
ואז הוא גם ממשיך ומנסה להציל את הקהילות ובינתיים ממשיך לסבך את עצמו
2. הקטע עם יצחק וחיים בנימין שמתחיל בהתחלה, פוגש שוב באמצע ונגמר בסוף לא מספיק ברור וחבל גם שלא כתוב עליהם עוד
3. הקטע עם מיכאל שהגיע מהעתיד ליוחנן בשביל להביא לו את האבן ולאבישי סתם מסבך את העלילה ודי מיותר, לא מידי מוסיף
האמת שהייתי אוהבת יותר לקרוא ספר על יוחנן שהגיע מהעתיד מצויד בכל פלאי הטכנולוגיה האפשריים, הציל את היהודים שוב ושוב והדהים את כל רואיו עם פיתוחים טכנלוגיים מדהימים…
הייתי שמחה לקרוא עוד קצת על ההשתלבות של אוסביו בעתיד – אולי ספר המשך…
בינתיים נשמח לעוד כמה ספרים בז'אנר הזה של מדע בדיוני
אנג'לו –
ספר מושלם!!
עדיין באמצע לקרוא
מותח
ומדומיין!
סופרת לעתיד –
אין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! פשוט מושלם
גדליה מנדלוביץ' כגן –
ספר פשוט מושלם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יוח –
ספר מרתק!!!!
מקורי ומענין מאד מאד
תודה רבה נהנתי מאד!!
חסר את המסר החזק שיש באיסתרק אדמה פראית אמת או חובה וכו'
ספר מושלללללללללללםםםםםםם
אהבתי מאד הוא פשוט שואב לתוך העלילה אי אפשר להפסיק לקרוא!
תמשיכי להוציא עוד ספרים מעניינים מלאי מתח ורגש יפה
תודה ענקית!!!!
אפרת –
מטורף!!!!! מדהים!!!!!
אין על הספרים של מיה בעולם כולו!!!!!!!!!!!
לגבי מי שכתבה על הבחירה החפוזה של יוחנן ושזה לא היה החלטה הרואית ומרשימה,
זה הרעיון של הבחירה הזו
אתה צריך ב 30 שניות להחליט ולהבין שאתה נשאר בעבר לנצח נצחים
זה בחירה מטורפת אבל ב 30 שיות.. אין זמן להרואיות והרהורים נשגבים ומחשבות מעניינות…
אושרית ל. –
ספר מדהים מבית היוצר של מ.קינן.
בכל פעם אני מופתעת מחדש מהחדשנות והסגנון.ברגע שהתחלתי לקרא לא יכולתי להפסיק בבקשה תמשיכי בקו הזה. ובכלל אשמח מאוד אם יצאו עוד ספרים בסדרת ממלכה במבחן שזו סדרה מיוחדת בפני עצמה..
תמי –
כתיבה קולחת ועשירה. ספר מרתק.
בסופו של דבר- יצאתי קצת מאוכזבת, תיאור מאד מאד ארוך ומפורט של כל הקורות את יוחנן בעבר,
בצורה קצת מוגזמת והרפתקנית.
העלילה לא מספיק לכידה בעיני, כל מיני פרטים שלא הגיעו למיצוי ולהסבר (לדוג' המומר בתחילת הסיפור, מה איתו? אנגלו ואנשיו נעלמו וזהו. היה חסר קצת יותר הרחבה מה איתם).
קל להעביר ביקורת,
קשה לכתוב ספר כה מורכב שאינו לקוח מהיומיום…
מחכה לספר נוסף!
איילה –
ספר מושלם כמו כל הספרים של מ. קינן (אפילו שלא קראתי את כולם אני בטוחה שהם מצויינים)
אהבתי מאד!
דמויות פצצה
עלילה מדהימה
סופרת מעולה!!!
כמעט השתכנעתי שאפשר לחזור בזמן!!
ספר חובה!!
אהבתי במיוחד את הקטע שיוחנן נפגש עם סב סב סב סבו…- יצחק והם כמעט אותו גיל!
אין על מיה קינן אלופה!
Elli –
קצת קשה לי לתת ביקורת אובייקטיבית לספר של מיה קינן….
בעיניי, היא אמנית הכתיבה הגדולה ביויתר בציבור החרדי, בפער באורך שבין גובה הדשא לירח.
אז אפילו צורך לומר שמהמחינה של רמת הכתיבה-הספר שווה קריאה בלי להתלבט אפילו.
העלילה, כפי שכמה מבקרים אינטליגנטים כבר כתבו כאן, לוקה בכמה בעיות.
אבל בסך הכללי, למרות כמה פשלות מאכזבות בספר, אני מוכנה לכבות את המוח לכמה דקות, ולהתעלם מהבאגים האלה, בשביל הספר.
הוא שווה את זה.
לגבי המסע בזמן-בהחלט היה לי קשה עם התיאוריה שמיה בחרה להציג בספר, ואין כאן המקום להאריך, אבל יש לזכור שהמסע בזמן הובא בספר ככלי שיקדם את הגיבור, ויעמיד אותו במבחנים בלתי צפויים, ובעיקר-לתת לנו הקוראים עלילה חדשה ומרעננת שלא סופרה בעבר בציבור שלנו.
ולמבקר היקר יוחנן זהבי (בהמשך התגובות)
אני לא מסכימה עם משפט הסיום שלך: "אין, ולעולם לא יהיו מסעות בזמן, וההוכחה לכך היא שאיננו מוצפים באנשים מהעתיד."
מפני שההוכחה הברורה ביותר לכך שיש מסעות בזמן היא, שלא פגשנו מעולם אנשים שנסעו בזמן. מפני שאם אנשים בעתיד יהיהו מספיק חכמים להמציא מכונת זמן, הם יהיו גם מספיק חכמים לא לחזור בזמן לתקופת הזמן המעפנה הנוכחית.
רעואל –
יכול להיות שלחזור בזמן לשנים האחרונות שאחרי הקורונה עם כל הקטסטרופות והאסונות שקרו לא שווה לאנשים לחזור
אבל לשנים שלפני עשרים שנה? אולי שווה
זה היו שנים יחסית רגועות….
אפילו את כל הטכנולוגיה שיש היום עדיין לא היה….
מיכל חליוה –
וואווו!!! אחד הספרים באמת!! ספר מרתק, סוחף, מגניב!!
ממליצה בחום
אדוארדה –
מיה קינן האלופה הרגע גמרתי לקרוא את הספר איזה ספר מדהים פשוט מרגש מותח אבל אולי בפעם הבאה פשוט תכתבי אותו בשני כרכים כך שאת תרויחי יותר כסף ואנחנו נרויח ספר יותר קל לקריאה באותיות יותר גדולות ובשני כרכים אבל הספר מדהיםםםםםםםםם
מימי –
לדעתי, מיה קינן קצת איבדה את זה. (מבחינה ספרותית כמובן…) ולא, לא לזרוק עלי ביצים בבקשה.
באל חזור הנקודות שמפריעות לי מתעלות על עצמן… אשמח לשתף ולראות האם מישהו מסכים איתי.
א. לאחר שהיה לנו את סדרת ממלכה במבחן, שמדובר בסדרה יפהפיה שכתובה מדהים ומשלבת בתוכה את המסרים ברכות ועדינות,
הספרים שבאו אחר כך הם פשוט מנות גדושות של מוסר. ישר לפה.
נכון, זה מבורך שאנשים גם יתעוררו קצת , נפלא להעמיק ולחשוב. נהדר שיש בימינו כל כך הרבה ספרות איכותית שמשלבת מסרים חינוכיים. אבל כשאני פותחת ספר =קריאה= המטרה המוצהרת שלי היא קצת להשתחרר, להתאוורר, לשקוע בעולם אחר לזמן קצוב. לא תמיד מתאים לי לקבל שיעור יהדות ישר לתוך הוריד. כל עוד הספר נכלל תחת הכותרת "ספרי קריאה עלילתיים" עליו להשאר כזה.
בנוסף, הציבור שקורא ונהנה, קצת מתחיל להתבלבל… יצא לי לשמוע שיחות של אנשים שונים שמצטטים קטעים מספרים כגון אלו כאילו היו תורה למשה מסיני. הלכה פסוקה. הי, חבר'ה, בואו נזכר שקראתם את הספר הלז כי אתם אוהבים את הסגנון של =הסופרת=. לא בחרתם כאן רבנית, לא מורה, לא יועצת חינוכית! ייתכן בהחלט שמדובר באישה צדיקה ומרוממת, אך מי אמר לכם שהרבנים עליהם היא סומכת הם אותם הרבנים עליהם אתם סומכים? ואולי העדה שלכם שונה? ואולי יש שוני בהשקפה? נכון, הכתיבה מדהימה. אתם מתים על הסגנון ומכורים לעלילות. אבל מי אמר שהדרך שלכם בעבודת השם תואמת לדרך שלה? מי קבע שכל מה שמתאים לה וברור לה מתאים וברור גם לך? (שוב, חלילה בלי להוריד מערכה של הסופרת-אני בכלל לא מכירה אותה:))
ב. =הדמויות= של מיה קינן, מרתקות. מגוונות. מפעימות ביצירתיות. הן לה ספר שלא מפתיע ומחדש: צארים, הודים, קנטוניסטים, עשירים משוגעים, עניים אומללים, מדענים הזויים, מלכים נערצים ואסופים. (שלא לדבר על השמות שלהם שכל כך מתאימים להם בול, ניסיתם לדמיין את איסתרק בשם אחר? את גדליה כגן? את ריקי?)
=הגיבורים=, לעומת זאת, כולם. אותו. הדבר. בכל ספר מחדש. כולם שווים באופיים.
כולם הכי מושלמים, הכי יפים, הכי חכמים, הכי אינטלגנטיים, הכי לא מאבדי עשתונות, הכי בעלי תושייה, הכי בעלי קסם אישי, הכי חלקלקים יודעים איך לצאת מכל מצב, הכי חזקים ושורדים כל פגיעה פיזית או מילולית, הכי מתוחכמים, והו, כמובן, הכי הכי הכי צדיקים.
הם ממש מעוררי הערצה.
לי, אישית, קשה להתחבר לכזה יצור נעלה. נכון, אני ממשיכה לקרוא ברתק כי אני רוצה לדעת מה יקרה איתו בהמשך; אני סקרנית לגבי העלילה. אבל הכאב שלו לא נוגע בי, הוא לא ממשיך ומלווה אותי גם אחרי שאני מסיימת את הקריאה (כמו שקורה לי בדרך כלל עם גיבורי ספרים רבים…), ובאופן כללי אני די אדישה לגביו. שיחווה כמה שיחווה, שיעבור כמה קשיים שיעבור, אני די סומכת עליו שבעזרת שלל כשרונותיו והמזל התמידי המלווה אותו הוא יחלץ מכל צרה וצוקה ואני יכולה להמשיך הלאה.
הדילמות, אינן דילמות. הקונפליקטים אינם הקונפליקטים שאני ושאר הקוראים מתמודדים איתם: כשהגיבור עומד בנקודת בחירה, הוא לא מתלבט האם לבחור בטוב או לא. ברור ונהיר לו שהוא בוחר בטוב גם כשזה יגרום לו לצרות צרורות. ההתלבטות שנשארת לו היא =איך= בדיוק לבחור בטוב. לא =האם=. ואז הדילמה נשארת אפרורית. לגלות לכם סוד? אני לא כזאת. ומאמינה שכל אחד מכם, או רובכם, יעיד על עצמו שהוא אינו כזה.
[מויש, אתה מבטיח שתהיה יהודי טוב?? טוב, אז תעלה אתה במקומי על המאיץ, אני אסתדר כבר עם צמאי הדם שמקיפים אותי.
אה, מבחינה הלכתית אני חייבת לאמץ את התינוקת ההודית הגויה שבעלי מצא באמצע החיים? טוב, נעזוב עשרה ילדים ונסע לאמץ אותה בחום אל ליבנו. נגדל אותה באהבה בביתנו. עם הצפיפות כבר נסתדר]
עבורי, בחורה פשוטה, לא כל כך ברור שמה שנכון זה מה שעושים. אני נופלת, ומתחבטת, ומתחרטת, וטועה וכושלת. ואז, כשאני קוראת על הגיבור המושלם שהחיים כל כך בהירים לו-הלב שלי נאטם בפניו, הגיבור לא נכנס אליו. אין לו מקום.
ג. הגיבורים כל כך מושלמים שהם סותרים את עצמם:
מצד אחד אתה בחור ישיבה ששקוע בד' אמות של הלכה ומלבד הגמרא אין דבר בראש מעייניו. מצד שני, אתה בקיא ושולט בכל תחומי הידע שבעולם: היסטוריה, גאוגרפיה, פיזיקה, כלכלה, אנתרופולוגיה, שפות, פילוסופיה, רפואה, ביולוגיה, בלשנות, אסטרונומיה, אסטרולוגיה, מתמטיקה, ספרות ואני לא מספיק אינטלגנטית כדי לדעת במה עוד אתה מתמצא.
אם נשתמש בדוגמאות מאל חזור, בבקשה: מניין יוחנן יודע אודות אבן החכמים? (עזבו רגע את הציניות והארי פוטר בצד). מה לך ולסוגיות פוליטיות שרווחו במאה ה16? בתור בחור ישיבה, שלומד גמרא ולא כל כך עוסק בנ"ך, עולה המקור למילה "חשמל" מספר יחזקאל במהירות מרשימה כל כך תוך כדי מצב לחץ בשעת לילה? מי הספיק לספר לך אודות פרי עץ הסיליקון?
אולי תתן לי קצת שיעורים פרטיים, גם אני אשמח להחכים במעט.
סתירה נוספת באופיו של הגיבור הנערץ (אני מקווה שברור שבכל פעם שהזכרתי את היצור הנעלה התכוונתי לכלל הגיבורים המושלמים בספריה של מיה, לאו דווקא יוחנן מאל חזור, כן?):
הוא קשוח, עמיד, שורד, סופג כל מילה ולא נשבר משום דבר. מצד שני, בכל רגע נתון כמעט "עולות דמעות בעיניו" או שהוא "נושך את שפתיו ומשפיל מבטו" וכו'. סיבות ההתרגשות? הו, כמובן, תפילה נרגשת (עוד יש בחורים כאלה? טוב לדעת), מדרש מסויים שעלה בזכרונו, ועוד. (משום מה, קשה לי להאמין שאברך צעיר כגדליה כגן באמת היה כותב שירים משתפכים על עמידות יהודית וכו').
תודה למי שקרא/ה, הסכים או שלא, וכמובן מזכירה שהכול בסך הכול דעותיי שלי על ספרות בלבד, אין לי שום דבר אישי נגד הסופרת, וגם לא הכרות. המשך יום נהדר לכולם.
יוזבד –
ספר שקראתי בנישמה עצורה לא יכולתי להפסיק באמצע מתי יוצא הספר הבא
חיהל'ה לוין –
מהמםםםם
יוחנן זהבי, (בהמשך) אני לא מסכימה עם הביקורת שלך. הקטע שהיא כותבת בגוף ראשון ובהווה מעלה את הספר בכמה רמות, יוחנן בעצם כותב את המחשבות שלו, והרבה פעמים זה מאוד משעשע. בקשר למסע בזמן – אני, לפחות – לעולם לא אאמין בזה. זה פשוט לא מציאותי, טכנית. לא משנה כמה הסופר יכתוב את זה בצורה משכנעת, זה לא ישכנע אדם עם היגיון ישר, מצטערת. אבל זה נחמד שזה פנטזיה כזו, לפעמים זה קליל לקרוא דברים דמיוניים. דופליקטים, לדוגמא. מי שקרא, זו פנטזיה מעולם הפנטזיות, אבל זה עדיין מעניין.
ואתם יותר מדי ביקורתיים, תהנו פעם אחת מקצת דימיון יתר!
הנקודה עם הגיבורים המושלמים (תסלחו לי שאני לא זוכרת באיזו ביקורת זו..) אני מסכימה ממש. הייתי מצפה לקצת חולשות אצל הגיבורים, לא אהבתי שהם כל-יכולים, כלילי מעלות.
אבל בסך הכל, ספר ממש ממש יפה. אהבתי מאוד.
סופרת (מקווה בקרוב.) –
זה ספר! אמאלה!!!
אם היה אפשרי לחזור בזמן, תודו שהיה נחמד לחזור לעצמי לפני שקראתי את מהללאל ולחוות את חווית הקריאה שלו שוב, ובפעם הראשונה.
ולגבי הביקורת, (נראה לי של מימי, בהמשך.)
הגיבורים של מיה, הם לגמרי לא תלושים מהמציאות ולמרות שהמכנה המשותף לכולם הוא שכולם כמעט מושלמים ועובדים על עצמם כל הזמן, הם לגמרי שונים אחד מהשני. ודווקא זה שהם עובדים על עצמם נותן להם את האפקט.
ולגבי הטענה שהדילמות שלהם הם לא דילמות, ושהבחירה שלהם היא איך ולא האם לבחור בטוב, אני לגמרי לא מסכימה.
ריקי באמת או חובה, מתלבטת האם בכלל היא צריכה לאמץ את התינוקת ההודית ולא איך לאמץ אותה. וגם יוחנן מתחבט האם לוותר למויש, הוא לא רק שואל אותו אם הוא יהיה יהודי טוב כמו שהצגת אותו.
וגם הם טועים ונחבטים ומתחרטים. אם לא הבחנת בכך.
רק מה, יכול להיות שהם ברמה רוחנית קצת יותר גבוה ממך וממני.
בדרך כלל גם כל הכישורים של הדמויות מגיעים אם הסבר איך ומאיפה הם יודעים ומכירים. והחזון איש מספרים שהוא הבין בפוליטיקה בצורה שלא תאמן גם בלי שעזב לדקה את ספסלו שבבית המדרש.
ובקשר למסרים, מה הקשר לכאן עדות?
היא לא פוסקת לך הלכות בספר שקשורים למה שהרב שלה פסק ולא הרב שלך. אלא אומרת הלכות שהם לכלל ישראל והמסרים הם דברים מיסודות היהדות.
בחירה חופשית, שכר ועונש, לקום גם אם נפלת וכאן ההבנה שאנחנו צריכים לעשות השתדלות על אף שהתוצאה אינה בידנו.
מקווה שלא הגזמתי:)
מירי בלום –
ספר מדהים!
בנוגע לכל התגובות השליליות (עיינו למטה), רק רציתי לומר:
בנוגע למסע בזמן – חבר'ה, זה ספר פנטזיה מציאותית. כלומר, מיה מנסה לא לחרוג מכללי המציאות.
ובמציאות, מסע בזמן – אם יהיה כזה – הוא חייב להיות מסע שלא משנה את העתידהווה שממנו חזרו בזמן.
והראיה, שהנה אנחנו עומדים בשנת תשפ"ה, ונפוליאון לא נהרג על ידי אף מלאך מסתורי שנעלם מייד לאחר הרצח.
כלומר, זה לא קרה.
ואם תנסו לחזור אחורה ולהרוג את נפוליאון, אתם לא תצליחו.
כי אנחנו עומדים בתוצאה, בסוף, בסיכום של ההיסטוריה, ואף אחד לא הרג את נפוליאון.
אם מישהו היה חוזר בזמן והורג אותו אז, הייתי יודעת על זה עכשיו, כי אני יודעת על ההיסטוריה של נפוליאון.
וכן, יכול להיות שהרבה אנשים מעצבנים בהיסטוריה שמתו בפתאומיות הורעלו על ידי אנשים מהעתיד וכו'.
(לא שאני מאמינה בזה, אבל זה יכול להיות מציאותי.)
אני מקווה שהעברתי את הנקודה.
בקשר לגיבורים המידי מושלמים – זה ממש לא נכון!
הגיבורים של מיה נהיים מושלמים רק בסוף הספר. כלומר- במהלך הספר הם מנסים להגיע לשלמות הזאת.
גדליה כגן המושלם, למי שמעדיף להתעלם מזה, אכל קערה שלמה של דבר אחר וליקק את השאריות, כשהיה רעב.
לא כשהיה בפיקוח נפש, אלא כי לא הצליח להתאפק.
טוב… מושלם הוא לא היה.
זאת רק דוגמה, אבל למעשה- גם שאר הגיבורים שלה לא היו הרבה יותר טובים מגדליה כגן.
ובכן – יוחנן לא היה רשע, אבל גם צדיק גמור הוא לא היה. כך שהדיבורים על זה שאי אפשר להתחבר אליו כי הוא היה מושלם מיותרים.
לדעתי- הספר הזה שווה כל אגורה שמשלמים עליו.
חני –
הספר מדהים ואני צריכה להאריך בזה, אבל רק רציתי לומר –
מימי, פרי עץ הסיליקון זו היתה הדרך שבה הוא הציג להם את עמק הסיליקון והמפעלים וההמצאות שבו בלי לומר את כל זה.
החשמל מהתנ"ך זה ידוע מאוד ולא מופקע שנזכר בו בבת אחת, וחוצמזה – הוא אמנם לא מושלם אבל הזיכרון שלו צילומי. זה כתוב בספר.
יש לי משהו להוסיף.. –
כמובן הכתיבה מהממת והכול (אם כי יש פה ושם משפטים קצת מסורבלים שצריך לקרוא כמה פעמים כדי להבין אותם תחבירית…) אבל מימי אני מסכימה איתך לגמרי לגבי המושלמות והגאונות המוגזמת
אין עמוד אחד בספר אל חזור (לפחות מהרגע שהוא חוזר בזמן) שאני לא תוהה לעצמי על פרט מידע שנמצא בו מאיפה לו כל זה, מאיפה?! ולמי שכתבה על הזכרון הצילומי-אוקיי, נכון, אבל גם בעלי זיכרון צילומי צריכים לקרוא את העניין לפני שהוא נחקק בזכרונם לנצח. ואיפה יוחנן הספיק לקרוא את כל הדברים האלו בדיוק? נזכיר, זה שלמיה קינן יש את הידע הזה זה נחמד ביותר, זה שהיא רוצה לחלוק אותו עם הקוראים זה נפלא ממש (אין ציניות בדברי. אין. זה נהדר שסופרת רוצה להנחיל לקוראיה גם מעט השכלה) אבל זה שיוחנן (במקרה זה) יודע את כל זה, זה לא ממש אמין
ולמי שכתבה שהגיבורים שלה לא מושלמים אלא עוברים את התהליך שלהם במהלך הספר, אז אולי איסתרק ככה, כל השאר יצאו מושלמים מבטן ומלידה.
ואולי מימי הגזימה בתיאור הדילמה של יוחנן מול מויש והמאיץ, אבל תכל'ס בסופם של שניים שלושה משפטים הוא מוותר לו וזה הרושם שנשאר עלינו, אני לא מצאתי שם יותר מדי התחבטות.
מנסה לחשוב על שם…… –
תודה "מימי" על הסקירה המדהימה שלך.
מיה קינן הייתה ועודנה אלופה בכתיבה, אבל הנקודות שהעלית היו ועודן נכונות…
בעיקר התחברתי לעניין הגיבורים המושלמים. כמה נכון! וכמה מרגיז.
כמה אפשר לקרוא על אותו גיבור? אבל ממש-ממש אותו גיבור??!
עדיין לא קלטתי למה הוא משנה את שמו ממהללאל ליוזבד, מיוזבד לפדהאל וכן הלאה….
הוד מלכותו כאקאן כוזר וגלילותיה המלך איסתרק ירום הודו –
וואי וואי וואי
מימי כמה ביקורת
אז דבר ראשון,
מיה לא נותנת פה הלכות היא נותנת פה השקפת עולם ואגב, זה תפקיד של ספרים ולכן צריך להזהר בזה גם הקוראים וגם הסופרים
דבר שני בקשר לגיבורים המושלמים-
הגיבורים של מיה יש להם את כל הנתונים בשביל להיות מושלמים – הם יפים ומוכשרים ומלאי קסם אישי וכריזמטיים ומרשימים וחכמים אבל כשמגיע הרגע והם צריכים לבחור בטוב אז נכון שהם בוחרים בטוב ובדרך הנכונה אבל יש להם התלבטויות וחיבוטי נפש- איסתרק לדוגמא- היה מושלם מההתחלה אבל היה לו הרבה חיבוטי נפש ובהתחלה הוא לא היה צדיק הדור, בא נגיד את זה ככה… ובכל זאת מבחינתי- מצוין שהגיבורים יהיו מושלמים, למה את צריכה שיוחנן או אפי או בני או מי שתרצי יהיו בחורים מכוערים? או טיפשים? או חסרי כל חן? אדרבא, שיהיו מושלמים,
ודבר שלישי- בקשר לידע של יוחנן-
את בעצם אומרת פה שלבחור אסור להתעניין בדברים אחרים חוץ מגמרא
זה שהוא בחור ישיבה זה אומר שהוא אמור להיות בור וחסר ידע? מה, בחורי ישיבה כיום לא קוראים ספרים? עיתונים? לא מבינים בפוליטיקה? ואם בחור מתעניין בעוד תחומים מותר לו גם לקרוא ספרי היסטוריה וידע עולם וזה לא סותר את העובדה שהוא יכול להיות בחור מצוין וללמוד פצצה לכי תמצאי היום בחור שלא קורא יונה ספיר, מיה קינן ולא מבין בפוליטיקה… ואם יוחנן הוא בחור איניטילגנט אין שום בעיה שהוא ידע מה זה פרי עץ הסיליקון…וחשמל- תשאלי כל ילד מגיל 12 הוא ידע כבר מה הפירוש של חשמל מהתורה… לא צריך בשביל זה ללמוד נ"ך
HGKV –
אני אישית הכי אהבתי את איסתרק הרבה יותר ממהלאל
אחרי זה אדמה פראית
3.לב של קרח
4.המלך הבא בתור
כל השאר יפים
מיה, תוציאי איזה ספר למשל מה קורה עם הגיבורים ממלכה במבחן נגיד בעוד 20 שנה
תודה
פדהאל –
מושלםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
אבל זה לא יפה כמו ממלכה במבחן
שגית קרדשוב –
ספר מקסים וכתוב באומנות ממש. ממליצה בחום לכל אוהבי הקריאה ברמה גבוהה, לרכוש את הספר.
הדבר היחיד שלא היה ברור לי בסוף הוא מה עם אנג'לו? לאן הוא נעלם?
תודה לך מיה יקרה על ספרים מרתקים שזורים באמונה.