לא חיפשתם אותי

רחלי ויסמן היא סתם אישה קטנה ואפורה שמהלכת בשולי החיים. היא לא יכולה להיות גיבורת הספר הזה. גם ראובן בעלה אינו גיבור. רק איש צעיר ומכונס שאין לו מושג אפילו אם השם שהוא נושא הוא אכן שמו. שלא לדבר על מי היו הוריו ומה באמת קרה להם באותו יום צרוב אש. הבית שלהם הוא מקום שקט ואיש אינו זוכר אותם. איש אינו יודע על תקוותיה הכמוסות של רחלי, על הפנים העשיר שמכוסה בחוסר ביטחון. על היערות שעדיין שואגים בתוכו של ראובן מאז היה ילד פרא אבוד, מתגלגל מבית לבית. ויום אחד, חורפי, נעמדת המציאות מולם ושולחת אותם למסע. תחילתו במפגש מוזר בבית הכנסת. המשכו בהסכם לא אפשרי. מתח, עלילה ורגש מתערבבים בגילויים שאי אפשר לדמיין. נאמנות קורעת, כעסים ישנים. ערפל שדומה שלא יתפזר לעולם. וסופו של המסע אף פעם אינו יכול להיות דומה להתחלה. כי השאלה הגדולה היא לא מה העניקו לך החיים, אלא מה עשית בהם אתה מעצמך.