מעלות מתחת לאפס

השעה היתה שתים -עשרה בדיוק. היה חשוך וקר ואנחנו עבדנו והתייגענו, חצבנו, סחבנו ורצנו. כוחות עלומים החלו לזרום פתאום בעורקינו המיובשים, הגענו אל מעלת ההר נושאות את הקרונות עמוסי האבנים ורוקנו אותם בסמוך לגדר המחנה. ואז, מידי לילה , חזר על עצמו מעשה החסד המופלא: סיר ענק עם קפה רותח הועבר אלינו מן המחנה הסמוך... לא אשכח את אותם רגעים משיבי נפש, זה היה עוד גילוי מרגש, של רחמים במעמקי האופל. סיפורה המרתק של הרבנית מסאסוב ע"ה, זרוע בנקודות של אור שבוקעות ועולות מתוככי הזוועות האפלות. סיפור של מעלות יקרות ונפלאות, שבקעו מתחת לאפס, לחידלון ולקפאון. בסיום סיפורה של הרבנית ע"ה, פותחים בנה שליט"א ובתה תליט"א, במסכת חדשה ומרתקת ומספרים איך עמדה בעוז ובאמונה, בנסיונות האדירים, שציפו לה אחרי השואה. יסורי הגוף והנפש, שחוותה הרבנית בימי חייה הסוערים ורבי ההוד- עלו על כל דמיון, אך ההיכנעות לגזרת שמיים, חזקה מהם, והנימה המשלימה, המאמינה ומלאת- החיים, התנגנה לאורך כל הדרך, בצלילים מופלאים.