ראיתי באבדן ונולדתי

“ראיתי באובדן ונולדתי” הוא סיפורה המסעיר של גב’ אסתר אלנברג, ניצולת שואה גיבורת רוח.  אסתר, בת למשפחה חסידית שורשית, תלמידת “בית יעקב”, אשר דרה בשכנות לגברת שרה שנירר, עברה את שנות האימה תחת זהות פולנית.

נערה צעירה היתה כשפרצה הנוראה במלחמות. בת זקונים שנזרקה בפתע פתאום לעולם אכזר. היא התברכה בפקחות רבה, ובכשרון משחק נדיר. שני אלו, לצד המראה הארי שלה, ליוו אותה בהשגחה פרטית מיוחדת, במסע המסוכן שהיה מנת חלקה. היא התגלגלה מעיר לעיר ומכפר לכפר, בתחילה כנערה ובהמשך כאמא, נלחמת בחירוף נפש על חייהם של אחיניתה הקטנה, ושל בנה שנולד בין גויים.

אסתר לא היתה שרידת מחנות המוות. היא מעולם לא ידעה לספר על אושוויץ או על טרבלינקה, היא כן ידעה לתאר את קלווריה, את ארשקצ’נד, ואת טארגו ז’יו. היא ניצולת הכפרים הפולנים, ניצולת ערים וארצות, חלק גדול מארופה.

לא תמצאו כאן גדרות תיל, תאי גזים ומשרפות, רק בדידות נוראה ומסתור בצל המוות, ואש תמיד שלא כבתה. שנים של יסורי נפש ורוח עמדו לה ולזרעה לאבן פינה.