אילו וכאילו נגיף הקורונה

כֻּלָּנוּ מִתְמוֹדְדִים מִזֶּה קָרוֹב לְשָׁנָה, עִם מַגֵּפַת הַקּוֹרוֹנָה, שֶׁטִּלְטְלָה אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְגַם אוֹתָנוּ. כִּיהוּדִים, אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁמַּגֵּפָה אֵינָהּ פּוֹרֶצֶת סְתָם כָּךְ, בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד… הִיא פוֹרֶצֶת מִשּׁוּם שֶׁהַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים שָׁלַח אוֹתָהּ, וְהוּא שָׁלַח אוֹתָהּ בִּכְדֵּי לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ! לָכֵן, כַּמּוּבָן, בָּרֹאשׁ וּבָרִאשׁוֹנָה עָלֵינוּ לְהִתְרַכֵּז בְּחֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ, בְּתִקּוּן הַמַּעֲשִׂים, בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הַדָּבָר שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר בֶּאֱמֶת!

בִּתְקוּפָה מֻרְכֶּבֶת זוֹ, נִרְאֶה כִּבְיָכוֹל יֶשְׁנָם חִלּוּקֵי דֵעוֹת וּפְעָרִים עֲצוּמִים בֵּין חֲלָקִים שׁוֹנִים בַּצִּבּוּר. לָנוּ, זֶה כַּמּוּבָן לֹא מְשַׁנֶּה: לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ אֶת רַבּוֹתָיו, וְעַל פִּי הוֹרָאוֹתֵיהֶם עָלָיו לִנְהֹג לְמַעֲשֶׂה!

אוּלָם חָשׁוּב שֶׁנָּבִין, כִּי חִלּוּקֵי הַדֵּעוֹת הַלָּלוּ אֵינָם מַהוּתִיִּים: אֵין מִי שֶׁחוֹלֵק עַל הַחוֹבָה הַמֻּטֶּלֶת עַל כָּל אָדָם לִשְׁמֹר עַל בְּרִיאוּתוֹ… אֵין מִי שֶׁחוֹלֵק עַל הַחוֹבָה שֶׁמֻּטֶּלֶת עַל כָּל אָדָם לִשְׁמֹר עַל חַיֵּיהֶם שֶׁל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ…

אִלּוּ הָיִינוּ זוֹכִים לְכָךְ שֶׁהָעוֹלָם הָיָה מִתְנַהֵל עַל פִּי עֶרְכֵי הַתּוֹרָה, כַּאֲשֶׁר הַנְּתוּנִים הָיוּ נִבְחָנִים בְּאַמּוֹת מִדָּה שֶׁל דַּעַת תּוֹרָה, לֹא הָיָה מָקוֹם לְכָל חִלּוּקֵי דֵעוֹת… כֻּלָּנוּ הָיִינוּ נוֹהֲגִים אוֹתוֹ הַדָּבָר בְּדִיּוּק, בְּאַחְדּוּת מֻשְׁלֶמֶת!

סֵפֶר זֶה, נוֹעָד אֵפוֹא בִּכְדֵּי לְחַדֵּד אֶת הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ, וּלְהַעֲבִיר מֶסֶר שֶׁל אַחְדּוּת. מִשּׁוּם שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, אָנוּ כְּפוּפִים וּמְחֻיָּבִים רַק לַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכֻּלָּנוּ דְּבֵקִים בָּהּ! אָנוּ מְחֻיָּבִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּלְשָׁם כֻּלָּנוּ חוֹתְרִים כְּאִישׁ אֶחָד!