דודגינה מרים למברגר

“‘דְּבוֹרָה’לֶה, אֲנִי רָצָה רֶגַע הַבַּיְתָה. תִּשְׁמְרִי עַל יָפִי כַּמָּה שְׁנִיּוֹת! אֲנִי מְבִיאָה אֶת הַצְּפַרְדְּעִים!’ צְפַרְדְּעִים? בַּגִּנָּה? דּוֹדָגִּנָּה נִבְהֶלֶת לְרֶגַע. מִנַּיִן לְשׂוּרִי צְפַרְדְּעִים? וּמַה הִיא תַּעֲשֶׂה אִתָּם בַּגִּנָּה?” בכל אחר צהריים, בין ארבע לחמש, אוספת דודגנה חוויות מתוקות וסיפורים עליזים אל תוך התיק הצבעוני שלה. שם, בין כדור צמרירי לצ’וקולד מתוק, היא מחביאה אותם למזכרת. מוזמנת גם את, בחום וגם בקור, לגינה שבשכונת רמת הארזים. תוכלי להתכבד באבקת אפיה או בבקבוק שמן, לעקוב אחר צב בודד או להימלט מאימת נחש יחד עם ילדות השכונה ודודגנה המקסימה! בהנאה!