ספר החלומות השלם / ג

כולם טוענים שלא עוזר לגעור בעצמך, אי אפשר להכריח את עצמך להרגיש בטח לא לחלום… אוסטרליץ הוכיח לו אחרת. החלומות שלו יותר חזקים מהכל.

ישראל ישב במרפסת, הזיע עם קרני השמש העולות על תל אביב הבנויה, ואוסטרליץ הציץ מבין הסורגים. הפעם היה לו חיוך גדול מלא שיניים שבורות. “הי“, קרא לעומתו “אתה לא חלום טוב!” “אני כן” ענה אוסטרליץ בקול הכבד שלו, “אני חלום מצוין אתה סתם בורח ממני. תקבל אותי יפה ותראה כמה אני טוב“

הוא דמע קצת. דמעות ארוכות כמו כל כולו.

ישראל ריחם עליו פתאום. למה חשב שהוא מאיים בכלל?

חייך אליו, הזמין אותו מהדלת הראשית לראות את הדירה וזהו.

הציע לו כוס מים עם קוביות קרח.

פתאום הגיע לשם גם נחום. שקיות עם ריח גן עדן. עוגת שמרים? חסיה שלו, עליה השלום, היתה אופה כל שבוע ממש. דווקא לא אהב את זה אז. העדיף קנוי.

“אשתי אפתה ממש עכשיו” הוא אמר לו. “בשביל אוסטרליץ?” שאל ישראל “מה פתאום?” משך נחום בכתפיו “מי זה האוסטרליץ הזה בכלל, בשבילך! אתה מטפל בדירה בכל המסירות, מגיע לך!”

ישראל הרים את מכסה הפסנתר, התיישב על הכיסא והזמין את נחום לנגן איתו ביחד “ה–בה, נגילה ה–בה” כמו לפני חמישים שנה, כשהיו ילדים.

לא רצה להתעורר.

זה חלום טוב. אוסטרליץ צדק.

שעון מעורר.

אוף.

אחרי התפילה פתח את הפסנתר. העביר אצבעות נוקשות על הקלידים

הן התרככו אחרי קרשנדו אחד ארוך. החלו להיזכר מחדש במה שאהבו כל כך פעם לעשות.

ניגן. הבה נגילה ה–בה

צחקק לעצמו קצת.

התקשר לנחום.

–דברת עם המתווך?

התאפק מאד. חלום טוב הוא רוצה! “עדיין לא. אבל תקשיב משהו” ניגן לו בטלפון. נחום צחק אתה עדיין זוכר איך מנגנים?

נזכרו ביחד בדודה עטה, דודה של אימא עליה השלום שהגיעה כל שבוע ללמד אותם לנגן. נזכרו איך נמאס להם. איך התחבאו לה פעם אחת. איך חיפשה אותם. איך כעסה. היה מצחיק.

“עד מתי אתה בתל אביב?” שאל נחום “דברת עם המתווך?”

“מדבר איתו כבר” הבטיח “אני בינתיים פה, מחכה לראות ששהעניין נסגר“

נחום רצה לנתק אחרי כמה דקות. מיהר לאנשהו.

ישראל סגר את הפסנתר. הצחוק והמנגינות כבו באחת.

ישב בלי כח על הספה. הניח ראש בין כפות ידיים. אהה. חלומות טובים….

עברה שעה ארוכה ומישהו דפק בדלת. נחום? אוהו!

“דואג לך” הוא אמר “מה קורה עם השוכר?”

דואג לי או לדירה? שתק. זכר החלום עלה במוחו.

“דואג לך” אמר עוד נחום “אתה מתמסר פה לנכס” הוא אמר, הגיש לו שמרלינג עם אגוזים “זה המינימום שאני יכול להחזיר“

כמעט התעלף.

הלילה יזמין חלום עוד יותר טוב…

הניח בחדר כוס עם מרכך כביסה, פרש על המיטה את המצעים הכי אלגנטיים שמצא בארון. הכין את החדר לחלום הכי טוב, שיבוא….