מאת: מלי נדל לפני הרבה שנים, בבית הספר היסודי ברכסים, היתה מחנכת מסורה שהקריאה סיפור בהמשכים בזמן הפסקת האוכל., וכך גרמה לכל התלמידות לשבת בנחת ולאכול עד תום. זו לא היתה רק העלילה המסעירה והמסקרנת; הדיבור שלה, טון הקריאה, הקצב והצליל ריתקו אותנו, למרות שהיינו ילדות גדולות שכבר קוראות היטב בעצמנו. הקראת סיפורים היא חוויה […]
בספר הַחוֹקְרִים בְּתַעֲלוּמַת הַמַּלְשִׁינִים בְּפּוּמְבְּדִיתָא, הציע אבנר הופמן לקוראים לפנות אליו בכל ענין הקשור ל'חוקרים'. מאז נערמים עוד ועוד מכתבים על השולחן בחדרו המפוזר של אבנר, הילד הצעיר בחבורת החוקרים, שגם מתעד את קורותיה. שלום אבנר, אני חושב שיהיה ממש מעניין שתהיה לכם הרפתקה עם יהודי לבנון (באזור שנת תש"ח). שניאור זלמן קרץ. בחוקרים 7 […]
הרב אביגדור פוזן כל אחד מאיתנו רוצה להשתפר באיזו מידה כלשהיא: אמת, אחריות, נדיבות, חמלה, סבלנות ועוד, איש כפי שמכיר את עצמו. אבל… כיצד עושים את זה? היצר הרע אורב במקומות הכי לא צפויים, ושם מצליח להפיל את האדם. הוא הדין בעניינים הלכתיים שונים, היצר טומן פח במקומות שעליהם לא חשבת. הרב אביגדור פוזן זצ"ל, […]
בבינהזמנים האחרון ביקשנו מהקוראים לשתף אותנו בסיפורי החופש שלהם. רצינו לשמוע (או יותר נכון לקרוא) על ספר שזכור לכם מחופשה, על דמויות שליוו אותכם בחופש ועוד. קיבלנו מאות שיתופים! הופתענו ממש. מתברר שצדקנו ואכן קריאה היא חלק ניכר מהנאות החופשה. החלק הקשה יותר היה לבחור. קוראים סיפרו על ספרים שהיו החופש שלהם ובמקום לנדוד בחום […]
עיניהם מושפלות. השפתיים מתרחבות בחיוך פתאומי, בלי להסתכל על אף אחד. לפעמים הם צוחקים בקול סתם כך לעצמם. כשפונים אליהם הם מהמהמים במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב לא שומעים בכלל. תולעי ספרים עלולים להרגיז לפעמים. ההתעלמות מהסביבה בהחלט מאתגרת, (בעיקר את האמא שדורשת! בפעם העשירית! לבוא כבר לאכול ארוחת ערב!) – אבל עדיין יש כל […]
פעם-פעם, כשהיינו ילדים, אהבנו את החופש הגדול אהבת נפש. אפילו תשעת ימי האבלות היו חלק מהחגיגה. גם היום יש מבוגרים שעדיין מחכים לבואו. (עובדי חינוך יקרים: במהלך השנה לא נסכים להתחלף איתכם. אבל עכשיו – בחופש – אנחנו מקנאים בכם קנאת מוות.) אבל הורים רגילים? אוהבים חופש כמו שאוהבים מסלול הליכה במים: בתמונות זה נראה […]
ראיון עם המחבר לספר מרדפים באפילה דרך בין עירונית חשוכה ואפילה, ברקע נראה רוכב בודד על סוס, ניכר שהוא עושה את דרכו בחשיכה על מנת להימלט ממישהו, כאשר בעקבותיו רוכב ערבי חובש כאפייה חורש מזימות רעות. הרקע נראה היסטורי, וכל השאלות פתוחות: מי הרוכב? מהי מטרתו? מדוע עוקבים אחריו? האם הוא מודע למעקב? כיצד יתנער […]
(מתוך הקיר הרביעי) גילוי נאות: לא התכוונתי לכתוב את 'הקיר הרביעי'. במקור, כשחשבתי על הסיפור שיתפוס את מקומו של 'מה שנכון נכון', חשבתי על סיפור אחר שקיים אצלי בראש, בלב ובמחשב כבר כמה שנים. יש לי אפיזודות שלמות, בסיפור ההוא, ציר עלילה, דמויות מוכנות לצאת לדרך. כשזאביק וציבי ארזו ארגזים, התכוננו לעזוב, אמרתי לסיפור הבא […]
במשך שעות פרעה נותר לבדו בחדרון הקטן, מוקף בדליים, סמרטוטים, וחומרי ניקוי מדיפי ריחות חריפים. הריחות היו פחות או יותר הדבר האחרון שהפריע לו כעת. הוא היה מוטרד הרבה יותר בשאלה מהותית: האם הוא עומד לחיות. האם יצא אי פעם מהחדר הזה, ובאיזה מצב. בתחילה, עמד כשגבו אל הדלת, מוודא שאף אחד לא יוכל לפרוץ […]
בגיל 27, בהיותי מורה-מורה, (הכוונה מורה שחושבת וגם רוצה להישאר מורה בכמה עשרות שנים הבאות), הגעתי בדרך מופלאה ומושגחת לחלוטין, לעשות אבחון תעסוקתי מקצועי. התוצאות הראו, כמה לא מפתיע, שההוראה מתאימה לי ביותר, שאני משימתית כרונית, כלומר- אם יש משימה, אז חייבים לבצע אותה, וגם, וכאן הגיעה ההפתעה הגדולה, יש בי חלק אומנותי שמשתוקק לבוא […]
