כתב: יהושע הכביש לדרום היה שקט באותו בוקר. אריאל נהג ברכב המשפחתי, מלווה ברעייתו מיכל ושלושת ילדיהם – יונתן בן השמונה, תמר בת החמש, ודביר הקטן, ישן במושב הבטיחות. הנוף שמסביב הלך והפך מדירות צפופות לשדות פתוחים, גבעות צהבהבות, ושלטים כחולים עם שמות יישובים שלא הכיר. הוא הביט במראה, ראה את עיניה של מיכל – […]
משהו אחר היא עומדת בחצר. ליד הבנין. קרטון חום בהיר, קשיח, מקיף אותה מכל עבריה. ראיתי אותה כבר מהחלון, עוד לפני שירדתי לחיידר. הייתי חייב לדעת מה זה. חייב ממש. ירדתי מוקדם מתמיד, כדי להספיק לבדוק היטב במה מדובר. היא גבוהה כל כך. אני עומד לידה ומרים את העיניים. חושב שהיא לפחות פי שניים ממני […]
מבוסס על סיפור היסטורי. הוא ידע שזה יהיה ככה. מאז סיפר לו הילד הקטן ההוא, משכבת הצעירים, על חלומו הגדול, ידע כיצד יסתיים הכול. ולא היה כה קשה להבין זאת. אבל בעוד הניע הוא את ראשו במרירות עצובה, מתורגלת, זעקותיו של הילד בקעו את גודלן וכבדותן של דלתות העץ המפרידות בין החדרים. אולי היה מתאים […]
וולאז'ין תרמ"ה מקום טוב בפינת בית המדרש, קרוב לתנור הגדול, סטנדר עץ משויף היטב ושני כרכי 'בבלי' בהוצאת האלמנה והאחים ראם. חדש. אכסניה (סטאנציע) נקייה, שתי פרוסות לחם עבות וקוביית חמאה טרייה. לא חסר לו כלום. אהרון מלקק את שפתו התחתונה, מניח את הכריך בצלחת המונחת לפניו, אומד את גודלו, כן, יש שיעור לברכת המזון. […]
מאת: מלי נדל לפני הרבה שנים, בבית הספר היסודי ברכסים, היתה מחנכת מסורה שהקריאה סיפור בהמשכים בזמן הפסקת האוכל., וכך גרמה לכל התלמידות לשבת בנחת ולאכול עד תום. זו לא היתה רק העלילה המסעירה והמסקרנת; הדיבור שלה, טון הקריאה, הקצב והצליל ריתקו אותנו, למרות שהיינו ילדות גדולות שכבר קוראות היטב בעצמנו. הקראת סיפורים היא חוויה […]
בבינהזמנים האחרון ביקשנו מהקוראים לשתף אותנו בסיפורי החופש שלהם. רצינו לשמוע (או יותר נכון לקרוא) על ספר שזכור לכם מחופשה, על דמויות שליוו אותכם בחופש ועוד. קיבלנו מאות שיתופים! הופתענו ממש. מתברר שצדקנו ואכן קריאה היא חלק ניכר מהנאות החופשה. החלק הקשה יותר היה לבחור. קוראים סיפרו על ספרים שהיו החופש שלהם ובמקום לנדוד בחום […]
עיניהם מושפלות. השפתיים מתרחבות בחיוך פתאומי, בלי להסתכל על אף אחד. לפעמים הם צוחקים בקול סתם כך לעצמם. כשפונים אליהם הם מהמהמים במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב לא שומעים בכלל. תולעי ספרים עלולים להרגיז לפעמים. ההתעלמות מהסביבה בהחלט מאתגרת, (בעיקר את האמא שדורשת! בפעם העשירית! לבוא כבר לאכול ארוחת ערב!) – אבל עדיין יש כל […]
פעם-פעם, כשהיינו ילדים, אהבנו את החופש הגדול אהבת נפש. אפילו תשעת ימי האבלות היו חלק מהחגיגה. גם היום יש מבוגרים שעדיין מחכים לבואו. (עובדי חינוך יקרים: במהלך השנה לא נסכים להתחלף איתכם. אבל עכשיו – בחופש – אנחנו מקנאים בכם קנאת מוות.) אבל הורים רגילים? אוהבים חופש כמו שאוהבים מסלול הליכה במים: בתמונות זה נראה […]
"אני יודע למה זה שוקע." המרירות של אגאל נוטפת מכל מילה. "מי רוצה לגור, או אפילו רק לשכן את האוצרות שלו, בבית שהקירות שלו הם בתי קברות?" יהולקח לא מסכים אתו. "לדעתי," הוא טוען. תוך כדי שהוא מניף את המגל הכבד על קבוצת שיבולים. "לדעתי למצריים ימ"ש מתאים להנות מזה מאד. לשבת בבית שמקירותיו מציצים […]
התינוק בן חצי יום. דינה השכנה באה לאחל מזל טוב. "את יודעת הרי," היא אמרה לה, "שאין כאן שום דבר משמח. שום דבר ממש." את יודעת, הרי, שמרגע שהוא נולד יש לי עוד שמונה ימים אחרונים וזהו. הוא יהיה הבכור והאחרון. כמו כל התינוקות של התקופה האיומה הזו, התקופה של הסוף של העם שלנו." היא […]
