דרכה הספרותית:
חיה הרצברג התחילה את דרכה כמזכירה בעיתון ‘משפחה’, שהיה שבועון מתחיל (לאחר שהחל כירחון), מכיוון שחיפשו בו כותבות, כתבה חיה הרצברג בו כתבות וראיונות רבים. באותם הימים לא היה מוסף נשים לעיתון, וחיה הרצברג כתבה בו את כל הכתבות והטורים שהיו בו בנושאי חינוך ואקטואליה ולעיתים גם עם נגיעות פוליטיות. חיה הרצברג כתבה בכל שבוע ראיון ובו סיפור חיים אישי. טוריה ההומוריסטיים היו פריצת דרך בעיתונות החרדית, שעד אז היו בגדר בל ייראה בה. בין הטורים שכתבה היו: ‘דברים קטנים לחשוב עליהם כששוטפים כלים’, ‘המכתב שרציתי לשלוח’, ‘מן החיים’ ועוד. חיה הרצברג כתבה גם סיפורי ילדים רבים מתחת לשם ‘שושי’, את הקומיקס ‘ילדי הפיג’מות’ וסיפורים בהמשכים כמו ‘הנערים מביתן 3’, ‘מורה ג’ינג’ית’, ’10 ימים בחנות של קובה’ ועוד. כאשר הגיעה לגיל 25 פרשה מהעיתון. מאוחר יותר שבה לכתוב בו את הסיפור ‘צומת הדרורים’ בשנת תשס”ט-תש”ע. באותו הזמן היא חיתנה את בתה הבכורה ואף ילדה בת. עורכת הסיפור בעיתון הייתה חני הורוביץ ע”ה.
סגנון הכתיבה של חיה הרצברג
סגנונה של חיה הרצברג ייחודי בספרות החרדית, בתחילה החלה בצורה קלילה והומוריסטית, ועם הזמן המשיכה בסגנון עיוני ומוסרי.
חיה הרצברג מרבה לכתוב ולהשתמש בדבריו של רבי נחמן מברסלב וחסידות ברסלב כדיבור ישיר אל השם, התבודדות ועוד.
ספריה:
ספריה של חיה הרצברג נחלקים לשלושה:
מורה ג’ינג’ית – סדרת סיפורים משעשעים על מורה ממלאת מקום. הספר הודפס בכמה מהדורות, בתוספת פרקים חדשים.
כולם בנים – סדרת סיפורים על בית שיש בו רק בנים.
אמא, למה? – סיפורים מחיי משפחה ברוכת ילדים.
ספריה העלילתיים:
הנערים מביתן 3 – סיפורם של שני נערים פגועי נפש עד להחלמתם.
הפרש – סיפורם של שמשון ותמרה, זוג צעיר שהתחיל בעירום ובחוסר כל וגרים בקראוון ביישוב ‘כוכב נפתלי’, עד להתבססות שלהם בדירה בתל אביב. כולל מסע חיפוש עצמי ומציאת רב.
צומת הדרורים – סיפורו של יוחאי, מטפל באנשים ב’צומת הדרורים’ ואשתו שושי, שהוריה מתקשים לקבל את חתנם המוזר, של ליהי בעלת התשובה שנישאה לבן של אדמו”ר, של נועה, אישה חרדית חברתה של שושי ועוד.
לנה – סיפורה של ילדה מרוסיה המתקרבת ליהדות בכפרה הקטן עד לעלייתה ארצה.
10 ימים בחנות של קובה – סיפור המתרחש בשוק מחנה יהודה ובו ילד מחלים ממחלה קשה עוזר לקובה הירקן, הוא מכיר אנשים ופותר תעלומות. בסיום הספר מתברר שיש קשר בין אבי הילד המחלים לקובה הירקן.
ספריה העיוניים:
מילים טובות – סיפורים וטורים מחזקים לנשים ולאמהות בחיי היום יום.
אני רוצה להיות – סיפורים מהחיים על אנשים ונשים שברגעים בחייהם קראו אל השם.
כל יום מחדש – דיבורים מן המקום הפנימי ביותר שמיסים את הקרח ומשחררים את הדמעות.
לפעמים – הספר נע במעגל השנה, מנסה למצוא את התקעים שלנו ולחבר אותם לשקעים המתאימים, כדי שתתחדש בנו זרימת האור והחום…
אדם שיש לו שעה – פותח פתח לתפילה האישית, לצד מקורות, ציטוטים וביאורים עלך מהותה ושורשיה, בשפה פרטית וקרובה ללב.
עיסוקה:
כיום חיה הרצברג מרצה לנשים בנושאים שונים.